אל תקרא לי נאצי
השימוש בשואה אמנם מקומם רבים מאיתנו, אך בחברה דמוקרטית וסובלנית אין מקום להצעות חוק שמנסות לחנך את הציבור לדבר בנימוס
השואה היא חלק אינטגרלי מזהותנו היהודית והישראלית. היא אינה מנוכסת לאף ציבור, ושגורה בשיח הציבורי בישראל הרבה מעבר למה שאנו מוכנים להודות - החל ממגרשי הכדורגל (ולאו דווקא של בית"ר), דרך מתנגדי ההתנתקות מימין, חברי-הכנסת הערבים משמאל, וכלה ביודו-נאצים של ישעיהו ליבוביץ. אפילו ניצולי השואה השתמשו בה לאחרונה כחלק ממחאתם בנוגע לקצבאות, כאשר צעדו לעבר משרד ראש-הממשלה עטויים בטלאי צהוב.
הצעת החוק של ח"כ קולט אביטל, האוסרת שימוש בשואה (או ליתר דיוק בסמלים וכינויים נאציים), אושרה בשבוע שעבר על-ידי ועדת השרים לחקיקה. אם יתקבל החוק בכנסת, הוא יחול על כל האוכלוסיות האלה. חוק זה אינו פוגע במגזר ספציפי, אלא משפיע למעשה על האוכלוסייה כולה. מטרתו היא מחנכת, ואמצעי הכפייה המוצע – שלוש שנות מאסר – הוא דרקוני, ויש בו כדי להטיל אפקט צינון על הציבור בכללותו ולהגביל את מתחם השיח הציבורי.
חוקים פליליים האוסרים להעליב את הזולת אינם מקובלים ברוב מדינות המערב, ובייחוד במדינות מהמשפט המקובל, דוגמת אנגליה וארצות-הברית, מהן ירשנו את מסורת ההגנה על חופש הביטוי. הם מצויים במעט מדינות אירופיות, כגרמניה וצרפת, ונחשבים למגבילים ביותר את חירות הביטוי. הצעת החוק מסמלת מעבר לא-מושכל מהשפעה של המשפט המקובל, עליו נשענו עד-כה בהגנה על חופש-הביטוי, להשפעה של המשפט הקונטיננטלי-אירופי, וזאת ללא קיום דיון רציני על השלכות צעד שכזה.
השימוש בשואה אמנם מקומם רבים מאיתנו, וגם אותי, אך בחברה דמוקרטית וסובלנית אין מקום להצעות חוק שמנסות לחנך את הציבור לדבר בנימוס, ושסנקציות פליליות בצידן. דווקא מכיוון שהשואה היא מאורע כה מרכזי בהוויה הישראלית, עושים בה מגזרים רבים כל כך שימוש כאמצעי להעצמת המסר שהם מעבירים, וממילא אין חוק שיצליח לעקר את השימוש בשואה מהשיח הישראלי, כך שחוק כזה לא צפוי לעקור את התופעה, אלא רק לכלוא מאחורי סורג ובריח אנשים או קבוצות שרצו להביע מחאה חריפה.
זאת ועוד - הדין בישראל נותן ממילא מזור לאלה שנפגעו כשכינו אותם "נאצים", וזאת באמצעות חוק לשון הרע, כפי שקרה למשל במקרה של איתמר בן-גביר ואמנון דנקנר. כמו-כן, החוק לאיסור הכחשת השואה דואג לסנקציות פליליות על מכחישי השואה. ח"כ אביטל הציעה פתרון דרקוני במקום שבו כבר קיים פתרון משפטי.
הנטייה בשנים האחרונות לכרסם בעקרון חופש הביטוי בשם קידום ערכים חברתיים אחרים, ובראשם כבוד האדם, צריכה להטריד כל ליברל שוחר חופש. אט-אט מתרוקן חופש הביטוי בישראל מתוכן, והדמוקרטיה הישראלית הופכת למדינה שבה מוגבלות התבטאויות בקלות יתרה. דווקא מהשואה למדנו ששמירה על עקרונות הדמוקרטיה, וחופש הביטוי בראשם, היא ערובה לחברה יציבה ובריאה.
גאי כרמי, משפטן שעוסק בחופש הביטוי
לפנייה לכתב/ת 
