ישבה באזור למעשנים - ותבעה את בית הקפה
בית המשפט דחה תביעתה של אישה נגד סניף בית הקפה "ארומה" בקניון איילון, שטענה כי נחשפה לעשן סיגריות. הסיבה: התובעת ישבה באזור המיועד למעשנים. "יש לנהוג במשנה זהירות שמא תשנה ה'אכיפה האזרחית' פניה ותהפוך מכלי המשרת את האינטרס הציבורי, לכלי זמין המנוצל להתעשרות שלא כדין של הפרט", ציין השופט בהחלטתו
האם החוק נגד עישון מנוצל להתעשרות? בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב דחה היום (א') את תביעתה של אישה שטענה כי עישנו בסמוך אליה בבית קפה "ארומה" בקניון איילון. השופט בני שגיא הסביר בהחלטתו כי האישה בחרה לשבת במקום המיועד למעשנים ולכן דחה את תביעתה. בנוסף קבע השופט כי התובעת תשלם את הוצאות המשפט, בסך 750 שקלים.
"יש להעריך את מאמציהם הכנים של אלה הנושאים את דגל ה'אכיפה האזרחית' ופועלים למען יישום החוק ואכיפתו. עם זאת, סבורני כי יש לנהוג במשנה זהירות בבחינתו של כל מקרה ומקרה, שמא תשנה ה'אכיפה האזרחית' פניה ותהפוך מכלי המשרת את האינטרס הציבורי, לכלי זמין המנוצל להתעשרות שלא כדין של הפרט", כתב השופט בהחלטתו.
"עגלת האכיפה האזרחית, השועטת אל עבר השגת מטרותיה המוצדקות, עלולה למצוא עצמה, מבלי משים, נרתמת לשרותם של מקרים שטוב לולא היו מגיעים לפתחו של בית המשפט", ציין השופט והוסיף כי לגישתו קיים שוני מהותי ומכריע בין מקרים שבהם מישהו מבאי המסעדה מוצא עצמו נחשף לעשן מאזור עישון שלא הופרד כהלכה, לבין מי שנחשף לעשן הסיגריות לאחר שהתיישב בלב לבו של אזור העישון, כפי שקרה במקרה זה.
בכתב התביעה ציינה האישה כי הגיעה לסניף כאשר בצמוד לשולחנה עישנו שני לקוחות בניגוד לחוק ועקב כך היא פנתה למנהל הסניף, שאמר לה כי יש בידיהם רישיון לכך.
התובעת טענה עוד כי אין כל הפרדה של ממש בין קומת הקרקע לקומת הגלריה בבית הקפה, והוסיפה כי חשיפה לעשן סיגריות גורמת לה לקוצר נשימה ועתרה לקבלת פיצוי בגין חשיפה לעשן, עוגמת הנפש שנגרמה לה ויחסו המזלזל של מנהל הסניף.
השופט קבע מנגד כי האישה לא הגישה כל תיעוד רפואי התומך בקוצר הנשימה ממנו היא סובלת, וקיבל את טענת "ארומה" כי מדובר ביחידה נפרדת בה נמצאת מערכת יניקת אוויר ענקית, השואבת את העשן הנפלט ומונעת ממנו להתפשט בשטחים אחרים של בית הקפה.
השופט הוסיף עוד כי הוא אינו נדרש לדון באיכות ההפרדה בין אזור המעשנים ללא מעשנים, מכיוון שמדובר במי שנחשפה לעשן הסיגריות בזמן שישבה באזור המעשנים, דבר ההופך את בדיקת יעילות ההפרדה לבלתי רלבנטית במקרה זה, ומוסיף כי כאשר עלתה התובעת לגלריה וראתה את המעשנים, הייתה יכולה לשוב לקומת הכניסה, מקום בו לא מעשנים.