צה"ל יצא למלחמה לא מאומן וחסר תחמושת

ערב מלחמת לבנון השנייה לא הייתה בידי המטה הכללי תמונת מצב של כשירות חילות השדה וגדודים שלמים לא ביצעו תרגול מלא באש - כך קובע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח השנתי המתפרסם היום (ב').

לפי הדו"ח, ב-2004 החל צה"ל להתאמן במחזוריות תלת-שנתית, לאחר שבשנים קודמות לא הצליחו בצה"ל לעמוד בדרישות מחזורי אימונים שנתיים ודו-שנתיים. כתוצאה מכך, גדודים שלמים לא ביצעו תרגול מלא באש במשך ארבע או חמש שנים.

מבקר המדינה מצא כי החל משנת 2000, חלק גדול ממפקדי החטיבות לא השתתפו בהשתלמות למח"טים וחלקם שימשו בתפקידם פחות משנתיים, פרק הזמן המזערי למילוי תפקיד זה. לטענת המבקר, במצב זה, ייתכן שיהיו מח"טים שיסיימו את תפקידם מבלי שביצעו תרגיל חטיבתי מלא. המבקר מצא גם ליקויים בהכשרות שביצעו מג"דים ומפקדי פלוגות.

לטענת המבקר, בצה"ל לא בדקו אם ניתן להחזיר לכשירות את יחידות המילואים במסגרת תוכנית האימונים התלת-שנתית. המטה הכללי לא החליט לגייס את יחידות המילואים מיד עם תחילת המלחמה, ולכן לא יושמה התוכנית לאימון יחידות המילואים.

ציוד רפואי שפג תוקפו 

מבקר המדינה קובע, כי בעקבות החלטה שהתקבלה לפני כמה שנים שלא לתקצב ציוד רפואי, ב-2005 פג תוקפן של הערכות הרפואיות של יחידות המילואים. ב-2006 אושר תקצוב בסך חמישה מיליון שקלים, אך באיחור, שכן ניתן היה לרענן רק את הערכות של יחידות המילואים שהשתתפו במלחמה. כמו כן, רק 65 אחוזים מציוד החירום של פריטי אב"כ היה במלאי בסוף 2006.

באוגוסט 2006 החל צה"ל בתהליך החזרה לכשירות של משוריינים

 ונקבע כי החזרתם לכשירות תסתיים בתוך שנתיים. לפי שעה קיימות תקלות בהיקף של 50 אחוזים, והמבקר קובע כי "יש חשש לכאורה שאם תפרוץ מלחמה בטרם יסתיים שלב ההחזרה לכשירות, שיעור כלי הרכב הקרביים המשוריינים הלא-כשיר יהיה גדול מזה שהיה ערב המלחמה".

עוד נמצא כי בשל מחסור בחלק מסוגי התחמושת בעת המלחמה, נקט משרד הביטחון תהליכי רכש מזורזים. מתחקיר של צה"ל עולה, כי פריטי תחמושת שנרכשו לא סופקו במועד רלוונטי ללחימה, או שהכמות שסופקה - לא היה בה כדי להשפיע משמעותית על מהלך המלחמה.

נטל ההסברה של המדינה נפל על הצבא

המבקר מתייחס להתנהלות הרשויות בכל הנוגע להסברה במהלך המלחמה ומכנה אותה "סחבת בלתי נסבלת". כמו כן, נמתחת ביקורת גם על העברת האחריות לניהול ולתיאום מערך ההסברה הלאומי למזכיר הממשלה בתחילת אוגוסט 2006. "הריק שנוצר בתחום זה גרם לתהליך לא תקין שבו הדרג הצבאי, שנקודת מבטו היא בהכרח ביטחונית-צבאית, נטל את היוזמה לקביעת אסטרטגיית ההסברה של המדינה", כותב המבקר.

צה"ל חשף לתקשורת מידע מסווג

גם דובר צה"ל אינו חף מביקורת. מבקר המדינה קובע כי בתחילת המלחמה חסרו בחטיבה מסמכי יסוד מעודכנים, כגון תפישת הפעלה חטיבתית מעודכנת לעת שגרה וחירום. כמו כן, אין בצה"ל הוראות כתובות המסדירות את צירופם של כתבים ליחידות צה"ל בשטחי לחימה. המבקר קובע כי ראוי שהמינוי לתפקיד דובר צה"ל, שהוא תפקיד מטה מקצועי בכיר במטה הכללי, ייעשה על פי אמות מידה ברורות וידועות, שייקבעו מראש על-ידי הצבא.

במהלך המלחמה בלבנון, היקף חשיפת המידע המסווג היה רב ומשמעותי. צה"ל, לפי הביקורת, לא בחן את משמעות המדיניות התקשורתית של "פתיחות מרבית אך מבוקרת". יחידת הצנזורה לא הייתה ערוכה כראוי, בהיבט הארגוני והתשתיתי, להתמודד בעת המלחמה עם "מדיניות הפתיחות התקשורתית המבוקרת" של צה"ל ועם "הסביבה התקשורתית-טכנולוגית המתפתחת".

ליקויים בשילוב העתודה ובאגף לשיקום נכים

מבקר המדינה מצא ליקויים בשילוב חיילי העתודה האקדמית בצה"ל וקבע, כי רבע מ-240 עתודאים שנבדקו ממלאים תפקידים שלא נקבעו להם תקנים. מצב כזה עלול לפגוע במיצוי המקצועי של עתודאים אלה. כמו כן, 40% מהעתודאים לא הוסמכו לקצונה וכך נפגע המיצוי הפוטנציאלי מהשילוב של תרומתו המקצועית של העתודאי.

באגף לשיקום נכים נמצא כי לוחות הזמנים לקביעת דרגת נכות חורגים

ממה שנקבע וכי שליש נאלץ להמתין יותר מחודש וחצי לכינוס ועדה רפואית. המבקר קובע, כי ב-2006 שיעור התביעות שהטיפול בהן נמשך שנה ויותר על כ-4% מכלל התביעות בוועדות המחוזיות ועל כ-10.5% מכלל התביעות בוועדות העליונות. לדעת המבקר, יש במקרים אלה כדי לפגוע בתדמיתו של האגף בכל הנוגע לטיפול בנכים.

מבקר המדינה בדק את תהליך מכירת מפעל מגן של התעשייה הצבאית לישראל וקבע כי לא התקבלה התמורה הצפויה ממכירת המפעל, המייצר נשק קל, בשל הכשל המתמשך בניהול המלאי במפעל והכשל במעבר לייצור סדרתי של רובה התבור. לכך נוסף גם הלחץ על הנהלת תע"ש להשלים את מכירת המפעל או לסגור אותו בתוך פרק זמן קצוב.

רכוש המדינה נגנב במהלך ההתנתקות

מבקר המדינה מותח ביקורת על אופן פירוק המועצה האזורית חוף עזה בעת יישום תוכנית ההתנתקות. המבקר קובע כי נמצאו ליקויים בכל הנוגע לתפקודה של מינהלת סל"ע בנושא פינוי נכסי המועצה ומימושם, שהיו אחד ממקורות המימון העיקריים של קופת הפירוק, במטרה למזער את הגירעון בה.

לדעת המבקר, בעת הפינוי התקבל הרושם שהרכוש הציבורי הוא הפקר, ושהרכוש שנותר ייהרס או ייוותר בשטח שפונה. עקב כך גורמים רבים נטלו רכוש בלי אישור. המבקר קובע, כי משרדי הממשלה וצה"ל לא עשו די כדי שפינוי רכוש המועצה ייעשה באופן המשתלם ביותר למשק המדינה.

תגובות

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה, כי "המלצות ועדה שעסקה בתחום אומצו במלואן" על-ידי "הקמת מערך הסברה לאומי". מדובר צה"ל נמסר, כי "רבים מהליקויים שהועלו בנושא זה כבר תוקנו. צה"ל מברך על החלטת הממשלה בדבר הקמת מערך הסברה לאומי וכבר ביצע את כל ההכנות הנדרשות על מנת להשתלב במסגרת זו". עוד נמסר כי "סוכמו גבולות גזרה ברורים בין דובר צה"ל לפיקוד העורף בכל הקשור להבחנה בין הדרכת אוכלוסיה והנחיות מצילות חיים, אשר באחריות פיקוד העורף, לבין תחום ההסברה אשר נותר באחריות דובר צה"ל".

בנוגע לחשיפת המידע המסווג במהלך המלחמה נמסר מצה"ל, כי השנה האחרונה "נוצלה למימוש הנחיות הרמטכ"ל, לשיפור משמעותי במודעות לתחום ביטחון המידע בצה"ל". על היערכות גורמי ההסברה לקראת המערכה בלבנון ובמהלכה: "רבים מהליקויים שהועלו בנושא זה כבר תוקנו, הן בתוך צה"ל והן בינו לבין גורמי ההסברה האחרים. צה"ל מברך על החלטת הממשלה בדבר הקמת מערך הסברה לאומי וכבר ביצע את כל ההכנות הנדרשות על מנת להשתלב במסגרת זו לכשתקום".  

בעניין כשירות ומוכנות מערך המילואים נמסר מצה"ל, כי "עוד בטרם פורסם דו"ח המבקר בנושא מערך המילואים בוצעו אימונים בהיקפים שלא נודעו בשנים האחרונות והוכנה תוכנית רב שנתית לאימון ולשמירת כשירות יחידות המילואים". כמו כן, " אושרה תוכנית רחבה מאוד למסלול הכשרת הקצין מרגע הכשרתו לקצונה ועד לקידומו לדרגת תת-אלוף, וזאת תוך בניית הכשרות מתאימות הנדרשות לאורך המסלול".

בצה"ל הבהירו כי כחלק מלקחי המלחמה חוזק מערך מחסני החירום ומלאי הציוד שופר לרמת איכות וכמות שתענה על צרכיו המבצעיים של צה"ל. דובר צה"ל הדגיש, כי "מלאי התחמושת שב למצבו ערב המלחמה ובפריטי תחמושת רבים מצב המלאי טוב באופן משמעותי".

בנוגע לעתודה האקדמית נמסר בתגובה, כי "בימים אלו מגובשת תוכנית רב שנתית לעתודה האקדמית כאשר הערות המבקר משמשות כבסיס לתוכנית זו". עוד נמסר, כי "צה"ל מייחס חשיבות רבה לביקורת ולממצאיה והחל לפעול עוד במהלך תהליך הביקורת בכדי לחדד נהלים ולבחון שינויי מדיניות רלוונטיים".

משרד הביטחון מסר, כי באגף השיקום מתקבלות מדי שנה בממוצע כ-5,300 תביעות וכי האגף עושה כל שביכולתו כדי לקצר הליכי עבודה. עוד נמסר, כי "בימים אלה מושלם פיתוח מערך מחשוב תומך לכל שלבי הוועשות הרפואיות, לרבות מחשוב תיקי נכים. הפיתוח צפוי להסתיים עד סוף 2008".

בעניין פירוק המועצה האזורית חבל עזה נמסר ממנהלת סל"ע, כי "רוב המבנים התפרקו בעת הניסיון להעמיסם על משאיות ההובלה. ביחס לאחרים, הגיש המפרק תלונות במשטרה על העלמתם".