"לא" להרחבת סמכויות בתי הדין

אחת מחברותי הדתיות, פעילה מוכרת בארגוני הנשים, סיפרה לי למה היא כל כך נכונה להיאבק בבתי הדין הרבניים. כאשר התאלמנה בגיל צעיר ונשארה מטופלת בילדים, במצב כלכלי קשה, היא הלכה לבית הדין לקבל צו ירושה. ידיד הציע לה לפנות לשם במקום לבית המשפט, כי "ההליך הוא סטנדרטי וזמן ההמתנה הוא קצר יותר בבית הדין".

חברתי נכנסה לבית הדין עם שני בניה. אב בית הדין פנה לגדול מבין שניהם ואמר לו: "אתה הבכור. מגיע לך, על פי דין תורה, לרשת פי שניים מאחיך". על הבנות לא דובר בכלל. "ואתה יודע שאמא שלך לא יורשת בכלל את אביך". הבן היה המום. "מה זאת אומרת? למה שלא תירש אותו? היא היתה אשתו. וחוץ מזה – היא הרי עבדה כל החיים לפרנסתו כמו אבא". הדיין הסביר לבן ש"מה שקנתה אשה קנה בעלה", ועל כן כל מה שהיא הכניסה שייך לבעל, וכעת הבן הוא היורש.

בשל כבודו של בית הדין, של האכסניה הזאת ושל הקוראים לא אספר מה האשה אמרה שהיא רצתה לעשות באותו רגע אם היה לה ביד מה שלא היה לה. מאז ועד היום היא מוכנה לעשות כל דבר שצריך כדי לדאוג לצמצם את כוחו של בית הדין הרבני.

בימים אלו תוגש הצעת חוק לכנסת בעניין הרחבת סמכויות שיפוט של בתי הדין הרבניים והסמכות שלהם כבוררים בעניינים אזרחיים – הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושים) (בוררות וסמכות שיפוט בהסכמה) התשס"ו- 2006. כל זאת, במסגרת ההסכם הקואליציוני בין סיעות קדימה וש"ס, בעקבות פסק דין של בג"ץ בעניין סימה אמיר, המגביל את סמכויות בתי הדין הרבניים.  

אם יתקבל הסעיף המוצע להרחיב את סמכויות השיפוט של הדיינים בענייני גירושים, ותינתן להם סמכות לדון בענייני גירושים גם לאחר הגט, החגיגה תהיה גדולה. כל גבר העומד להתגרש ידרוש (כתנאי לגט) שההסכם ייחתם בבית הדין הרבני ו/או יוסיף סעיף בהסכם הקובע כי הצדדים "מסכימים" שהסמכות לדון בכל עניין שעולה בהקשר להסכם תהיה של בית הדין הרבני. 

מכאן והלאה כיד הדמיון הטובה עלינו: גברים יחזירו את סעיפי השיפוי הקובעים שלא ניתן לתבוע מזונות בשם הילדים, ושלא ניתן להעלות את סכום המזונות לפי צורכי הילדים. יבוטלו גיטין על ימין ועל שמאל כאשר האישה, לדעת הבעל, מפרה את הסכם הגירושים, ובכלל, בית הדין יציע לצדדים לסדר קודם את הגט ואחר כך לדון בענייני הרכוש בבית הדין הרבני. מכאן הגלישה שלהם לדין תורה תהיה טבעית ביותר, ונשים רבות יישארו ללא כלום.

הקטסטרופה עלולה להיות כל כך גדולה שהציבור בכללו יצביע ברגליו נגד נישואים  כדת משה וישראל. האופציה היחידה שתהיה לדתיים שיתעקשו לסדר חופה כדמו"י תהיה להקים לאלתר בתי דין אלטרנטיביים ולהיאבק להעביר להם סמכויות חוק המקבילות לאלו של בתי הדין הממוסדים. 

רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390.