ד"ר דוריאן פסקוביץ'

לגלוש זה לנוע על אנרגיה טהורה של הטבע. כשאני מדוכא מטרדות היומיום יש רק דבר אחד שיכול להציל אותי, וזה לרדת לחוף עם הגלשן. גלישה היא מסתורית וקדושה, כיף ומקור לחוכמה, לכושר ולבריאות.

כשאתה מתאהב בים, הוא הופך מקור לחוכמת החיים שלך. אבל כדי להצליח ללמוד ממנו צריך להיות צנוע, לקבל את העובדה שיש משהו גדול ממך ושאתה מנצל רק אחוז קטנטן ממנו.

כל גל יכול ללמד אותך משהו, לא רק גלים בגובה שישה מטר. אם אתה רוצה לספוג את החוכמה שיש בגל - צא וגלוש עליו. אם תצליח לרדת ממנו ולצאת מזה בחיים, הוא כבר ילמד אותך כל מה שהוא יודע.

כמו אלוהים, גם הים שונא פחדנים. זה משהו שאני יודע דווקא בגלל שאני פחדן בעצמי - אדם שלא מבין את הים ומפחד ממנו יעשה את כל הטעויות האפשריות, ובסוף המים יפלטו אותו החוצה או יחסלו אותו במעמקים.

באתי לישראל כדי לחפש כלה יהודייה, ומצאתי את הייעוד שלי. הגעתי לראשונה לארץ ב־1956, אחרי שהנישואים הראשונים שלי הסתיימו בפיצוץ. מיד כשנחתתי אמרו לי שתכף מתחילה מלחמה, אז הלכתי לקצין העיר וביקשתי להיות צנחן. אבל כולם שם צחקו עלי ואמרו שאני זקן מדי, אז כדי להירגע ירדתי עם הגלשן שלי לחוף פרישמן. כשיצאתי מהמים הפכתי להיות הבנאדם הכי מפורסם בחוף. המצילים נאספו סביבי והתחילו לשאול בהתלהבות מה זה החסקה הזאת. באותו הרגע הם התאהבו בגלשן, ואני גיליתי את הייעוד שלי: להביא את הגלישה לעם היהודי בישראל.

לעם ישראל מדוריאן פסקוביץ'. זה מה שכתבתי על החבילה ששלחתי לישראל אחרי שלוש שנים שבהן הסתובבתי ברחבי ארה"ב - יחד עם אשתי והילד הקטן שלנו - כדי לאסוף גלשנים וכל מה שצריך כדי לתחזק אותם. מי היה אמור לאסוף אותה? מי שהיה לו כסף לשלם את המכס. היתה לי תחושת בטן שהיא תגיע לידיים טובות.

אסור לסמוך על תחושות בטן. עובדה, בסופו של דבר הגלשנים לא הגיעו לידיים כל כך טובות: שניים מהם הגיעו לחיפה, ונסעתי לשם רק כדי לגלות שמי שמחזיק בהם הם שני ג'בארים שיכולים לגמור עלי בקלות. הצעתי להם כסף אבל הם לא רצו, אז אמרתי להם שהם מקשים עלי ושלא תהיה לי ברירה אלא לירות בהם. זה לא הרשים אותם, והגדול מבין השניים הסביר לי שכבר ירו עליו בצבא ככה שרובים לא מפחידים אותו. רק אחרי ששלפתי מהתיק אקדח לוגר בלאק הוק, תקעתי לו את הקנה חזק ברגל ודרכתי אותו, הוא הסכים שאני אשלם להם.

התחילו לקרוא לי "הסנדק" אחרי הסיפור הזה, ואני כמעט בטוח שזה לא בגלל העניין עם האקדח אלא בגלל הגלשנים. בסך הכל שלחתי לארץ שישה מהם, ובסופו של דבר הצלחתי לאסוף את כולם ולתת אותם לטופסי קנצופולסקי, המציל מחוף פרישמן שהפך לאבי הגלישה בישראל. ואם הוא האבא, אז אני הסנדק.

היה לי מפעל ציוני פרטי. בסוף שנות ה־50 אמרתי לכל החברים היהודים שלי באמריקה ובהוואי: אם אתם אוהבים לעשות משהו - צלילה, גלישה, צניחה, שיט, לרוץ אחרי נשים, לא משנה מה - סעו לישראל לשנה ותעשו את זה שם.

אני מניח תפילין כל בוקר, וכנראה שכשאפסיק עם זה, אמות. ההורים שלי לא גידלו אותי כיהודי, אבל תמיד ידעתי שזה מה שאני. הקפדתי גם שהבנים שלי יעברו ברית מילה, וכשהם הגיעו לגיל 13 לקחתי אותם לבית כנסת. שם ניגש אלי ג'ינג'י עם כובע שחור וז'קט יקר ושאל אותי אם אני מניח תפילין. כשעניתי לא, הוא אמר לי: "תניח תפילין כל בוקר ואני אשלח לך כל חודש צ'ק על 25 דולר". בהתחלה זה הצחיק אותי, אבל הוא התעקש ואפילו היה מוכן להעלות את המחיר. לא לקחתי ממנו כסף, אבל ככה התחלתי להניח תפילין, ומאז אני עושה את זה - גם בגלל הבחור ההוא והאמונה שלו, וגם לזכר כל האנשים שהיטלר לקח ושכבר לא יכולים לעשות את זה. אגב, אחרי כמה שנים גיליתי שהג'ינג'י ההוא ממש לא היה עשיר כמו שחשבתי. הוא היה שרברב עם 11 ילדים.

אין ספק, נחמד לראות את התמונה שלך בעיתון. מחמיא לי כשבאים לראיין אותי ולשאול שאלות, אבל מה שבאמת חשוב לי זה המשימה שלי. הרי גם כשהבאתי את הגלשן הראשון לארץ זה היה בשביל עצמי, לא בשביל להיות "הסנדק של הגלישה בישראל". מי בכלל חשב אז כל כך רחוק?

אגו זה כמו שתי ביצים לגבר, או כמו ציצים לאישה: משהו שכל אחד צריך שיהיה לו. אבל בדיוק כמו שאתה לא רוצה שהביצים שלך יכתיבו לך את כל החיים, גם אגו זה משהו שחייבים לדעת לשלוט בו.

לאדם עם אגו קשה מאוד להבין את המושג הזה שנקרא אלוהים, אבל יכול להיות שאם אלוהים מבין את האדם זה מספיק. מבחינתי זה כמו במשחקים האלה של התינוקות, כשיש חור מרובע שרק לתוכו יכולה להיכנס הקובייה. שום צורה אחרת לא תתאים בדיוק. זה אלוהים - התאמה מושלמת, איזון מוחלט.

הדת היא אחד האויבים הגדולים של אלוהים. הדת יצרה גיהנום לאורך כל ההיסטוריה, מלחמות בין הדתות ואפילו בתוך הדתות. אז אני חושב שמספיק לאדם לנסות למצוא את אלוהים, לא משנה איך, אפילו אם זה באמצעות גלישה. בסופו של דבר, אלוהים כבר ימצא את הדרך להגיע אל האדם.

אני הולך למות בקרוב. יש לי קטרקט בעיניים, אני לא שומע כל כך טוב, אין לי שיניים, יש לי רשרוש בלב, אסתמה, פעילות לא תקינה של הכליות, רבע מהריאות שלי גמור, אני לא יכול להשתין בגלל בעיות פרוסטטה, ויש לי כאבים בשתי הירכיים וחוסר תחושה בקצות הידיים והרגליים בגלל בעיות לחץ דם. אבל אני לא לוקח אפילו גלולה אחת, ואני יכול לקחת עכשיו גלשן ולחתור במים מחוף פרישמן ליפו. היית מאמין?

אוכל בריא, פעילות גופנית, מנוחה, עיסוק בדברים שעושים לך טוב וגישה נפשית חיובית. כשכל הדברים הבסיסיים האלה מתקיימים ביחד, הם שווים בריאות. כשעבדתי במושבת מצורעים בהוואי, ראיתי מצורע אחד שברח מהמושבה והצליח לשחות ארבעה קילומטרים של מים שורצי כרישים רק כדי להרוג מישהו שפגע באשתו. הבנתי שיש בו משהו שיותר חזק מהמחלה שלו, וכשניסיתי להבין ממה מורכב המשהו הזה, גיליתי שמדובר בכל הדברים הבסיסיים האלה.

אני הרופא הכי טיפש בעולם. מי שעמד בראש הוועדה שקיבלה אותי ללימודי הרפואה בסטנפורד הזמין אותי לחדר שלו, ואמר לי בפשטות שאני טיפש מכדי להיות דוקטור, ושלטובתי כדאי שאבחר במשהו אחר. וזה האיש שהמציא את מבחני ההתאמה שמקובלים בכל העולם, אז כנראה שהוא ידע מה הוא אומר. אבל החלטתי בכל זאת ללמוד שם רפואה, מה שכנראה הופך אותי לדוקטור היהודי הטיפש ביותר בכל הזמנים.

במקום לשלוח את הילדים שלי לבית ספר, לימדתי אותם לגלוש. יום אחד שאלתי את ג'ושוע, הבן שלי, מאיפה הוא יודע לכתוב. הוא אמר לי שפעם שלחנו אותו לבית ספר לחודש ושם הוא למד. לא זוכר מתי זה היה, אבל אין לי ספק שהוא לא יודע כמה זה שבע כפול שתיים.

הגלישה היא בית בשבילנו. כל המשפחה שלי מעורבת בעולם הגלישה, ובסך הכל אפשר להגיד שיש בינינו 300 שנות ניסיון בתחום. אני לא צריך קירות וגג, למרות שבגילי למדתי להעריך גם את זה.

לא קשה להסתובב בעולם ולתת למזל להחליט בשבילך. זה אפילו יכול להיות קל אם אתה יכול להקדיש לזה מספיק כסף ואת כל החיים. אבל כדי לעשות את זה עם תשעה ילדים אתה צריך את האישה הנכונה. המעשים האציליים שאשתי עשתה כדי לחיות עם השיגעונות שלי הם מופלאים. אני לא מכיר הרבה נשים שהיו מוכנות לחיות שלוש שנים בתוך מכונית, עם תינוק בידיים, רק כדי שהבעל שלהן יוכל להשיג גלשנים ולשלוח אותם לבני העם שלו אי שם במדבר של המזרח התיכון.

הסיבה שיש לנו תשעה ילדים היא שאשתי, ג'ולייטה, אוהבת להזדיין בדיוק כמוני. אגב, אין שום ספק שהיא הגאון במשפחה שלנו. אם אני יהודי טיפש, אז היא אינדיאנית חכמה.

אומרים שהאהבה מניעה את העולם אבל אין לי ספק שהסקס מניע את האהבה. אשתי בת 76, ובכל ארבעת הלילות האחרונים לפני שטסתי לישראל עשינו סקס. בשניים מהלילות האלה היא גם גמרה.

ד"ר דוריאן פסקוביץ' הגיע לישראל על מנת לקדם את פרויקט Surfing 4 Peace, שבמסגרתו נתרם ציוד גלישה לפלסטינאים ברצועת עזה. כי מי שגולש גלים לא יורה טילים, או משהו כזה