תמיר למורים: יעברו שנים עד שתחושו בשינוי

שרת החינוך יולי תמיר אמרה הבוקר (יום ב') כי "הנושאים השנויים במחלוקת עם המורים כבר אינם מהותיים", וכי השאלה היחידה שנותרה פתוחה - כמכשול בדרך לסיום השביתה - היא מה יעלה בגורלם של שמונה וחצי אחוזי התוספת שיקבלו המורים, במקרה שלא תיחתם הרפורמה עד יוני 2008. בינתיים הנשיא, שמעון פרס, הביע נכונות לתווך במשא-ומתן, אם שני הצדדים - הן המורים והן האוצר - יהיו מעוניינים בכך.

תמיר מצידה נפגשה הבוקר עם כמאה מורים מארגון המורים העל יסודיים, במהלך ביקור בכרמיאל. היא הבהירה כי גם כאשר תיושם רפורמה במערכת החינוך העל יסודית - השינויים יהיו איטיים: "עד שיפחיתו את מספר התלמידים בכיתות ועד שהשעות יגיעו אל המורה, וחיי המורים ישתנו באופן מהותי - יעברו עוד שנים".

היא הוסיפה: "אנו רואים את הרפורמה בבתי הספר העל יסודיים בצורה שונה ממה שהיה ביסודיים. הבעיה היא שהנושאים הפדגוגיים, ובהם השינויים בבחינות הבגרות, תוך מתן דגש על עבודות חקר ונושאים חשובים נוספים, נבלעים בנושא השכר. מעבר לנזק שגורמת כרגע השביתה לתלמידים, צריך להבין כי אם לא תהיה הבנה על כך שהנושא הוא הרפורמה בכללותה, והשביתה תתממש ותתמקד בנושא השכר, המערכת תקרוס מרוב תסכול".

המורים אינם מוכנים לוותר על התוספת בכל מקרה, בעוד שהמגשר במשא ומתן, יושב ראש ההסתדרות עופר עיני, דורש שבמקרה שהרפורמה לא תיחתם - התוספת שניתנה תוחזר מאחר שאין לה ביסוס, ואין להפלות את שאר המגזרים. באוצר הסכימו שאם הרפורמה לא תיחתם הכסף יועבר למשרד החינוך.

"יד אחת עם האוצר"

שרת החינוך הגיעה הבוקר לסיור עבודה בבתי ספר יסודיים בעיריית כרמיאל, יחד עם איש העסקים נוחי דנקנר ויו"ר הסוכנות היהודית זאב ביילסקי, המממנים פרויקטים חינוכיים בעיר. בפתח בניין העירייה המתינו לשרה מורים  מארגון המורים העל יסודיים, שהפגינו נגדה. השרה אמנם נכנסה לבניין העירייה מכניסה צדדית, אולם זמן קצר לאחר שהגיעה אורגנה פגישה בינה לבין המפגינים.

אחת המורות שנכחו בפגישה היא אילנה אלחדיף, המלמדת בבית הספר התיכון במשגב. במהלך דבריה של השרה היא קמה ממקומה ופנתה לתמיר: "התחושה שלנו, התחושה שלי, שכואבת לי וגורמת לי ממש לרעוד היא שאת עושה יד אחת עם משרד האוצר נגדנו. את מבינה את כולם, את מבינה את האוצר, את מבינה את עיני, רק אותנו את לא מבינה.

"אני מורה מזה 32 שנה, אוהבת את המקצוע בכל נפשי. אני מורה מוערכת על ידי מורים ותלמידים, אבל בסוף שנת הלימודים אני לא זוכרת את שמותיהם של כל 40 התלמידים בכיתה, כי אי אפשר לזכור כל כך הרבה. למה להסתפק ב-40

תלמידים? בוא נמציא רפורמה חדשה - 300 תלמידים בכיתה ושלושה מורים - שניים שומרים ואחד מלמד, ואפשר לעשות את זה ברוטציה שהמורים יקבלו תשלום על פי מחיר לשעת הוראה ועל פי מחיר לשעת שמירה, כי זה מה שאנחנו היום, בייביסיטרים.

"המצב שלנו הגיע לרצפה ומתחת אליה. אני אמרתי לבתי שתתרחק מהוראה ומחינוך כמו מאש. אני לא עומדת פה לפנייך ורועדת בגלל דיון על אחוזי שכר, אלא בגלל הדיון על המהות".

• בואו לדבר על זה בפורום החינוך בישראל