קייפטאון: חיוֹת סביב לה

קייפטאון נחשבת לאחת הערים היפות בעולם, בין היתר בזכות מיקומה הגיאוגרפי על חצי האי בקצהו הדרומי של כף התקווה הטובה. זו העיר השנייה בגודלה בדרום אפריקה, אחרי יוהנסבורג, וחיים בה קרוב לשלושה מיליון בני אדם. גם קהילה יהודית אמידה יש כאן, והיא מונה למעלה מ-20 אלף איש. אולם ביקור בעיר עצמה אינו שלם ללא טיול מקיף בסביבותיה ובחיי הטבע העשירים שבהן - ולו מוקדשת כתבה זו.

תצפית על קייפטאון מהר השולחן (צילומים: עינב ברזני)

במעלה הר השולחן

הסמל המפורסם ביותר של קייפטאון הינו הר השולחן המשקיף על העיר, וטיפוס עליו הוא נקודה מצויינת להתחיל את הטיול. הגענו אל מרגלותיו ובחרנו באחד מעשרות המסלולים האפשריים - ב-Platteklip George, מסלול תלול שמוביל ישירות לפסגה הנמצאת בגובה 1,060 מטר. הטיפוס מנקודת ההתחלה, שגובהה 400 מטר, אינו קשה במיוחד ואורך כשעתיים. הדרך במעלה ההר מרהיבה ומלאה בלטאות שחורות וחרדונים המציצים מבין הסלעים.

לפסגה הקרירה הגענו מיוזעים אך מרוצים, ובשלל נקודות התצפית פגשנו תיירים ושפני סלע המשתזפים על הסלעים שמקיפים את ההר. מנקודות התצפית השונות ניתן להשקיף לעבר חצי האי עד לכף התקווה הטובה לכיוון False Bay. ביום עם ראות טובה, המראות עוצרי נשימה. את הדרך למטה עשינו ברכבל.

שפן סלע משתזף 

מומלץ ביותר לטפס לפני השקיעה, ל"פסגת ראש האריה" (ההר הינו חלק משמורת הר השולחן) וניתן להגיע למרגלותיו בקלות ממרכז העיר, אפילו ברגל. הפסגה המתנשאת לרום של 670 מטר מעל פני הים נחשבת הנקודה הטובה ביותר בקייפטאון לצפות בשקיעה ובעיר כולה.

העיר בשעת בין הערביים

במרינה של קייפטאון

לאזור ה-Water Front בקייפטאון הגענו על מנת לצאת לשיט לכיוון Robben Island. זהו אזור מלא בתיירים מכל הגוונים. מדובר בטיילת ארוכה וקומפלקס של קניונים, חנויות, מסעדות ודוכני רחוב. בקומפלקס נערכים בסופי שבוע מופעי רחוב מגוונים וניתן לבלות שם חצי יום בסיור סביב המרינה. ציניקנים יאמרו שהמקום מזכיר במקצת את המרינה בהרצליה - אבל רק אם תורידו את הר השולחן, את כלבי הים ואת הנוף מסביב...

במתחם ה-Water Front נמצא האושנריום המפורסם של קייפטאון, או בשמו המלא - Two Oceans Aquarium. זהו אקווריום ענקי ומטופח, ובו מגוון רב של דגים ובעלי חיים ימיים, ביניהם: פינגווינים, כלבי ים, כרישים, המוני סוגים של סרטני ענק, חתולי ים, נחשי ים, מדוזות, כוכבי ים ועוד. האמיצים יכולים לצלול במיכל ענק עם כרישים, וכולם מוזמנים לצפות בהאכלה של פינגווינים וכלבי הים בשעות קבועות. 

ווטר פרונט

רובן איילנד: אי שהוא כלא

רגע לפני ההפלגה לאי נכנסנו למוזיאון המעניין המגולל את סיפורו של נלסון מנדלה באמצעות תמונות ועזרים אלקטרוניים. בצמוד למוזיאון מספר כלבי ים עלו מן המים "לתפוס קצת שמש". המתחם מלא באנשים ובהופעות רחוב בסוף השבוע. ברקע, הנוף הפנורמי של גורדי שחקים והר השולחן, מהווה תפאורה נהדרת למקום.

תצפית על קייפטאון והר השולחן מרובן איילנד

הסיור לאי יוצא מספר פעמים ביום, ההפלגה אורכת כחצי שעה ולאורך כל ההפלגה ניתן לצפות בהר השולחן, המשקיף לעבר האי מקייפטאון העיר. עם הגעתנו לאי נכנסנו לסיור באוטובוס תיירים הכולל הדרכה. הסיור מקיף את האי על כל המבנים שלו, כולל הסברים על בעלי החיים ועל ההיסטוריה של האי מאז הגיעו אליו לראשונה ההולנדים (פירוש שמו של האי הוא "אי כלבי הים" בהולנדית). החלק העיקרי של הסיור מתרכז בהיסטוריה העכשווית של הכלא המפורסם באי. מדובר בבית כלא לאסירים פוליטיים שנסגר ב-1991. נלסון מנדלה היה האסיר המפורסם ביותר ששהה בכלא הזה. הוא ישב בכלא זה 13 שנה מתוך סך 27 השנים שריצה בכלא.

בתוך הכלא, בין הסורגים, מקבלים סיור מודרך (מאוד קשה ואמיתי) מאסיר פוליטי לשעבר. מתברר שבכלא הזה צמח דור השלטון הדרום אפריקאי (השחור) הראשון. כמעט כל השרים המכהנים כיום בממשלה והנשיאים לשעבר ישבו בכלא הזה. כיום באי חיים 200 אנשים המחויבים לשמור על האי ועל בעלי החיים בו. הם מחויבים לשמור על הכלא במצבו הנוכחי ולהעביר את ההיסטוריה למבקרים בתקווה שזו האחרונה לא תחזור על עצמה בעתיד.

חלק מהסיור כולל תצפית (אינטימית) על מושבת פינגווינים ענקית המונה כ-40 אלף פינגווינים. במשך הסיור באי ניתן לצפות מן האוטובוס באנטילופות מסוגים שונים, עופות מים וארנבונים. בשעה 18:30 עוזבת המעבורת האחרונה את האי.

פינגווינים ברובן איילנד

מהוט ביי לסימונס טאון

את היומיים הבאים העברנו במסלול מעגלי (ברכב שכור) שהתחיל בקייפטאון, עבר דרך הוט ביי, לסימונס טאון והסתיים בשמורת הטבע של כף התקווה הטובה.

הוט ביי נמצאת כשעה וחצי נסיעה ממרכז קייפ טאון. באזור הנמל ההומה בתיירים חיפשנו סירה המפליגה לדוויקר איילנד (Duiker Island). זהו סיור האורך שעה בלבד ומוביל לאי קטן שכל תושביו הם כלבי ים. בנמל מצאנו מגוון רחב של סירות שיוצאות לאי ומציעות סיורים במושבת כלבי הים. בחרנו בסירה עם דפנות זכוכית והתחלנו בהפלגה לכיוון האי. באמצעות דפנות הזכוכית ניתן לראות את כלבי הים משחקים במים בקרבת האי. בעודנו יוצאים מן הנמל פגשנו במפתיע בשני לוויתנים (אם וצאצא ככל הנראה).

כלבי ים בדוויקר איילנד

משם המשכנו לסימונס טאון דרך "צ'יפמן פיק" הדרך הזו נחשבת לאחת הדרכים היפות בעולם, חצובה בסלע על צלע ההר ומשקיפה לעבר המפרץ המערבי של קייפטאון. בדרך עצרנו במספר נקודות תצפית וראינו שבעה לווייתנים קרובים לחוף. החלטנו לעשות את כל הדרך התלולה למטה על מנת לזכות למפגש קרוב יותר עם החיה הענקית הזו. לצד החוף עמדנו על סלעי ענק וניתן היה לשמוע את הקולות המיוחדים שהם משמיעים וכן לראות מקרוב את השפרצת המים מפתח הנשימה. זהו הלוויתן הדרומי שמגיע להמליט בקרבת החוף בחודשים ספטמבר עד נובמבר.

מפגש מקרוב עם הלווייתנים

משם המשכנו את כל הדרך לסימונס טאון. האטרקציה המרכזית בסימונס טאון היא חוף ים שנקרא "בולדרס". זהו חוף בו נמצאת מושבת פינגווינים אפריקאיים. כ-3,000 פינגווינים פוקדים את החוף במשך השנה. החוף נמצא בסמוך לבתי מגורים ובמגרש הגולף שבו משוטטים דרך קבע מספר פינגווינים תועים. בפינגווינים ניתן לצפות מעל גשר עץ נמוך וצר כשהם משתכשכים במים או מאכילים את גוזליהם בקנים שבנו על החוף.

פינגווינים בחוף בולדרס

פרידה עם תקווה

היעד האחרון בסיבוב הוא כף התקווה הטובה. זהו רכס סלעי מאורך בקצה הדרומי של יבשת אפריקה שנחשב בטעות לנקודה הדרומית ביותר ביבשת (מקום מפגש האוקיינוס האטלנטי עם האוקיינוס ההודי). בפועל, הנקודה הדרומית ביבשת ומפגש האוקיינוסים נמצאים כ-170 ק"מ דרומית מזרחית לקייפטאון, בכף אגוליאש (בתרגום חופשי - "כף המחט"). למרות זאת, שמורת הטבע של כף התקווה הטובה, הנמצאת במרחק 70 ק"מ מקייפטאון, שווה בהחלט ביקור.

בשמורה מספר נקודות תצפית מרהיבות של הקייפ פוינט, מצוקים רבים, ובעלי חיים כגון עופות מים, בנות יענה ועשרות בבונים שנוטים להיות מסוכנים והמוניים, לא מומלץ להתקרב! בשמורה ניתן להתנייד ברכב, באופניים או ברגל. מזג האוויר בשמורה הממוקמת על חוף הים הינו הפכפך ומומלץ להצטייד במעיל סערה גם בשיא העונה.

תצפית על קייפטאון מהעיר Table View

מתחנת האוטובוס המרכזית שבקייפטאון נסענו לעיר Table View, הנמצאת במרחק של 40 דקות נסיעה. מחוף הים המקומי ניתן להשקיף על ההר העצום שלמרגלותיו ניצבת קייפטאון ונראית קטנה מתמיד. המים הכחולים והחול הלבן והדקיק הזכירו לי במעט את הים התיכון. רק שכאן, אחרי מספר דקות של תצפית על ההר, שוב זיהינו שפריץ של זוג לוויתנים מעט רחוקים מהחוף, כאילו הייתה זו אמירת שלום אחרונה רגע לפני שעזבנו את העיר.

לווייתן משפריץ לפרידה