מדינת ישראל תקים ספרייה לאומית

חוק הספרייה הלאומית, שמעגן את מעמדו של המוסד שיחליף את בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, עבר הערב (ב') פה אחד במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

כמעט 11 שנים מתגלגלת היוזמה של ח"כ אריה אלדד להקמת הספרייה הלאומית של מדינת ישראל בין ועדות כנסת שונות ומשרדים שגילו בה עניין אך דחקו אותה לשוליים. במושב הכנסת שעבר גובשה היוזמה לכדי הצעת חוק לה היו שותפים לצדו של אלדד ח"כים מכל סיעות הבית.

עם הספר יזכה סופסוף לספרייה לאומית

הצעת החוק, שביקשה לעגן את זכותו של עם הספר לשמר את תכניו של ארון הספרים העברי לדורותיו בבית לאומי הפועל תחת חוק, נאלצה להמתין במגרה בשעה שאוספים שלמים ותכנים ספרותיים הלכו והתפוררו בבית הספרים שפועל תחת האוניברסיטה העברית ושימש תחליף זמני ולא מספק לספרייה הלאומית. מה-1 בינואר 2008 כל זה עתיד להשתנות בעקבות אישור חוק הספרייה הלאומית, שגובש בסיועו של יו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת הרב מיכאל מלכיאור.

"מדובר בחוק מהחשובים שעלו על שולחן הכנסת", אומר מלכיאור, "החוק יבטיח ספריה לאומית ראויה לעם הספר". תפקידי הספרייה, שתשב בגבעת רם בירושלים ותפעל בזיקה לארץ ישראל, למדינת ישראל ולעם היהודי, יהיו על פי לשון החוק "לאסוף, לשמר ולטפח את אוצרות הידע, המורשת והתרבות ובכלל זה להרחיב ולהעשיר את אוספי הספרייה, לאפשר לציבור בישראל ומחוצה לו נגישות הולמת וסבירה לאוספים שבה ובין היתר באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לשמש ספריית מחקר מרכזית בתחומי מומחיותה".

כמו כן תציג הספרייה בפני הציבור תצוגות קבועות ומתחלפות של אוספים לרבות אוספים מושאלים, ותקיים פעילות תרבותית, ספרותית וחינוכית המיועדת לציבור, לרבות ציבור התלמידים במוסדות החינוך. הספרייה הלאומית תוקם כחברה לתועלת הציבור שבמניותיה יחזיקו המדינה בשיעור של 50%, האוניברסיטה העברית בשיעור של 25% וגופים ציבוריים נוספים להם יוקצו מניות בהמשך. במהלך שלוש השנים הקרובות תנוהל הספרייה הלאומית על ידי חברת בת של האוניברסיטה העברית.

כיום יש בספרייה יותר מ-5 מיליון ספרים, כתבי עת ופריטים נוספים באוספים מיוחדים כמו כתבי יד, ארכיונים, מפות והקלטות מוזיקליות. מרוכזים בספרייה כל הפרסומים הקשורים ליהדות וליהודים המופיעים בכל מקום בעולם ובהם גם חיבורים אנטי יהודיים. אוספי הספרייה משמשים בין השאר בסיס לכלים ביבליוגרפיים במדעי היהדות וביבליוגרפיה של הספר העברית. בין אוספי הספרייה ארכיונים אישיים של סופרים ואנשי הגות, בהם ש"י עגנון ומרטין בובר ושל חוקרים ידועי שם בהם אייזק ניוטון ואלברט איינשטיין. בית הספרים הלאומי ישמש גם ספריית הפקדה של פרסומי האו"ם ושל פרסומי האיחוד האירופי.

אוספי הספרייה עומדים לרשות כלל הציבור.

על פי הצעת החוק שאושרה הערב, תעמיד הספרייה שתוקם את האוספים ואת אוצרות הידע, התרבות והרוח שברשותה לשירותו של כל אדם ותפעל בין היתר כדי לסייע בגיבוש תוכניות לימודים והבאת הרחבת הידע של תלמידים בתחומים שונים, בכללם מורשת ישראל, לימודי ארץ ישראל ותרבות הספר. הספרייה תפעל באופן עצמאי ותופעל בידי חברת הספרייה הלאומית בירושלים. השתתפות אוצר המדינה בהפעלתה תיקבע בסעיף תקציבי נפרד בחוק התקציב השנתי ובעלי המניות האחרים בחברה ישתתפו אף הם בהוצאות הפעלתה, שימומנו גם מתשלומים על שירותי הספרייה וגם מהקצבות ותרומות.

הבניין המפואר, שעתיד לקום בין בניין הכנסת, בית המשפט העליון והאוניברסיטה העברית, ימומן במימון קרן יד הנדיב על שם אדמונד דה רוטשילד. הקמת המבנה נאמדת בסכום של כ-100 מיליון דולר. על פי סיכום בין משרדי ראש הממשלה, האוצר והחינוך, יעבירו הגופים הללו בשלב ראשוני סכום של 90 מיליון שקל ליישום החוק.