לרקוד עם זאבים

רוב החוזרים בתשובה שאני מכירה בטבע, חלקם מקרוב מאוד נולדו כמו כל אחד אחר מ"הזן היהודי" תוהים ומבולבלים אחרי 'הכאפה' שנתן להם המלאך מהאגדה תלמודית. מאז ליקטו כל הסבר שהוצע להם לגבי משמעותו של הקיום עלי אדמות עד ש"מצאו" את היהדות, "וראו את האור" (מכירים את הטרמינולוגיה) .

חיים שלמים של בחינת תשובות לשאלות פילוסופיות מורכבות, פעילות אופיינית לבני הזן, לצד איומים באש הגיהנום וחוויות "התנור השביעי", הפכו אותם לדעתנים ביותר. אצלם באופן נדיר, לכל שאלה יש תשובה ללא יוצא מן הכלל. הדעתנות הזאת מרגיזה כמובן את חבריהם הקודמים ללהקה, החילונים. אך למרבה ההפתעה, גם החרדים, אוכלוסיית היעד, לא הופכים למעריציהם נלהבים. למה? הסכיתו ושמעו:

בחלוקה אנתרופולוגית גסה אפשר לחלק את החוזרים בתשובה לשני טיפוסים: הראשון הוא "מוכחש מצוי" - מחק את זהותו הקודמת. הוא לא ידבר על העבר עם אף אחד, מלבד אולי הרב "שהחזיר" אותו. שמות הילדים במידה שאיתרע מזלם להיוולד בתקופת "החושך" ישונו באופן מיידי. כל סימן, שעלול בצורה כל שהיא, להסגיר את היותם "חרדים חדשים" - יטופל ויסוכל בצורה ממוקדת ביותר. פעם "תפסתי" משפחה כזו 'שברשלנות פושעת' שמה על הדלת את השלט "כאן גרים באושר" - סימן מסגיר ביותר בבניין חרדי בו שמות משפחה זה המידע היחיד שתראו על דלת הכניסה (מלבד אולי פתק על הגמ"ח מוצצים).

מבחינתם של אלה, הם נולדו לפני חמש שנים וכל מי שיגיד אחרת, כולל ההורים וקרובי משפחה שפוגשים בדירות מסתור מפחד החשיפה, (סליחה על ההקצנה), טועים טעות חמורה.

הסוג השני הוא "מטיף נפוץ". מאלה שכבר הכינו את נאום היללות לאור הירח ויזמינו אותך לתיקון חצות ביער שליד הבית. אלו שיספרו לכל מי שלא רוצה לשמוע, בדגש חזק על "לא", עד כמה הוא מפסיד שלא גילה (עדיין) את ריבונו. דבר שיוצר "אנטי" גדול הרבה יותר, כולל מחשבות חטא על הריגת הקדוש החדש.

הם יהפכו כל התכנסות משפחתית להרצאה בענייני יהדות. והמגדילים לעשות, אף יקימו ל"להקת האם" חוג בית בקבלה, חסידות ומה לא. כל "סמול טוק" הופך לנאום על אמונה, ובין פרק תהילים אחד למשנהו הם יריצו מסע הרצאות חוצה טריטוריות, כזה שישאיר את "האב הקדמון" שלהם, הרב אמנון יצחק, בצל עם העגילים והקוקואים.

אז למה החרדים לא מתנפלים עליהם בחיבוקים ונשיקות? למה הריחרוחים החשדניים? התשובה היא שלמרות ההטמעה הם עדיין "זאבים זרים", ועוד כאלה שרואים גם את מה שלא רוצים שייראו. ובכלל יש אצלם "יצורי תערובת משונים" שלא ברור איך להתמודד איתם. איפה נשים זאב צעיר מעורב? בלהקה של "השחורים" או של "הלבנים"?

הם מצליחים בלי כוונה להיות יותר "מושלמים", יותר "צדיקים להכעיס" - ממש זאבי אלפא. מקבלים על עצמם כל חומרה שזה עתה נולדה, בלי למצמץ. מה זה לאכול שנה שלמה ירקות רק  "מהערבה המזרחית"' בגלל שמיטה, למי שוויתר על "מטעמי העולם הזה" במסעדות הכי טובות בתל אביב זה קלי קלות.

על כל קושי הם מדלגים בקלילות לעבר האתגר הבא, ולראות טירון בלהקה עולה עליך זה הזמנה לביס.

"חוזרים בתשובה" הם זן נדיר, להקה משונה. הם לא "שם" ולא "פה". הם לא יכולים להיות "מקובלים" מחשש שהם נושאים עליהם נגיפים מסתוריים בדמות תקליטים שרוטים של אריק אינשטיין, אבל מצד שני, הם בטח לא "כופרים" וצריך להעריך אותם על הדרך שעשו. זה מסבך את העניינים וזאבים אותנטיים לא יודעים איך לאכול את זה.

"היינו מעדיפים", חושבים בלב האותנטים, "שלמרות 'תיגבור הכוחות' וטפיחה על השכם לא נצעד אתכם פרווה אל פרווה. אנחנו אוהבים דברים פשוטים ואתם לא. אנחנו רוצים לרקוד אתכם זאבים יקרים, אחרי שייללנו אליכם שתחזרו אל חיק היהדות, אבל זה דורש מאיתנו להתגמש ולהתפשר וזה לצערנו לא בטבע שלנו".