גוגל חוייבה להסגיר פרטיו של גולש ישראלי אנונימי
במקרה ראשון בישראל חייב בית משפט השלום את ענקית החיפוש למסור את פרטיו של גולש אנונימי שהכפיש בבלוג מועמד לרשויות המקומיות
ההחלטה התקבלה בעקבות דרישת הוועד המקומי של היישוב שערי תקווה, שדרש מגוגל למסור את פרטיו של בעל הבלוג האנונימי, בטענה שהכפיש את שמו של המועמד למועצה המקומית, חיים בלומנפלד. חברי המועצה דרשו לזהותו על מנת שיוכלו לתבוע אותו ע לשון הרע בסכום של 300,000 ש"ח. גוגל סירבה למסור את פרטיו של הכותב, תוך שימוש בנימוק חופש הביטוי, עד שבית המשפט החליט לחייבה לעשות זאת.
בפסיקה של השופט אורן שוורץ, בית המשפט השלום בראשון לציון, נקבע כי "הצדדים ימסרו לכותב האנונימי, באמצעות יומן הרשת, הודעה משותפת המודיעה לו על הדיון ומזמינה לחשוף את זהותו, או להופיע לדיון, או להתנגד לחשיפת זהותו באמצעות כתב בית דין, אשר שם הכותב האנונימי יקרא בו 'פלוני'. עם פרסום ההודעה תימסר כתובת ה-IP לבית המשפט ובכך יבוא לסיום חלקה של Google Inc בהליכים".
חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב
מאחר והכותב האנונימי סירב לחשוף את פרטיו מיוזמתו ולהתייצב לדיון בעניינו, למרות פניית גוגל, החברה התבקשה למסור את כתובת ה-IP. שלב נוסף שעומד בפני התובעים הוא השגת השם שמאחורי כתובת ה-IP (המייצגת את המחשב ברשת
האינטרנט), לשם כך תצטרך לפנות לספקית האינטרנט של בעל הבלוג, ואולי אף לנקוט באמצעים משפטיים דומים כדי לחייב אותה לחשוף את שמו.
השופט שוורץ נימק את ההחלטה: "המבקשים שלפניי הינם נבחרי ציבור. כאשר מדובר באדם פרטי, הנטייה לחשוף זהותו של גולש תהיה קלה יותר. לעומת זאת, כשמדובר בנפגע שהינו איש ציבור, העומד בפני בחירות, יש למצוא נקודת איזון חדשה ושונה בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב".
"עיינתי בתדפיסי הבלוג. הכותב האנונימי לא הסתפק בכתיבת ביקורת ציבורית כי אם תיאר בפרוטרוט, על גבי עשרות עמודים בבלוג, מעשים שנעשו לכאורה, על ידי המבקשים (...) אשר מעלים חשש של ממש לפלילים (...). בפרסומים אלה יש כדי להקים לכאורה את יסודות העבירה הפלילית לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע".
