למה בפינלנד לא שובתים?

הארגון לשיתוף פעולה כלכלי, OECD, הקדים בימים אחדים את פרסום תוצאות מבחני PISA, המודדים את הישגי תלמידים בני 15 ב-57 מדינות, שדורגו לפי ציונם הממוצע של התלמידים במקצועות המדע. המבחנים היו מקיפים ונתנו משקל גם לאוריינות מדעית.

במקום הראשון עם ציון ממוצע 563, ניצבים לתפארת תלמידי פינלנד. במקום ה-39, עם ציון ממוצע 454, ניצבים לבושתם תלמידי ישראל.

לפני כחודשיים הוציא הארגון לאור ספר עבה ורב-טבלאות הסוקר את המאפיינים העיקריים של מערכות החינוך במדינות החברות בארגון, וגם במדינות ה"מסופחות" אליו כמו ישראל. עיון בצמד הפרסומים מאפשר לנסות ולהשיב לשאלה המציקה לכל הורה, תלמיד, מורה ומחנך בישראל: מה יש בה, במערכת החינוך של פינלנד, שאין בישראל? להלן הממצאים:

האם פינלנד משקיעה יותר בחינוך? לא. ההוצאה לחינוך לתלמיד בבית הספר התיכון בפינלנד אמנם גבוהה ב-22% מההוצאה לתלמיד בתיכון הישראלי, אבל בפינלנד התוצר לנפש גבוה אף הוא בכ-22% מבישראל. יחסית לתוצר לנפש, וזו שיטת ההשוואה הנכונה, פינלנד לא משקיעה יותר, ובבתי הספר היסודיים אפילו משקיעה פחות בתלמידיה מאשר ישראל. לא כאן טמון ההסבר להצלחת תלמידי הלסינקי וכישלון תלמידי ירושלים.

יתרה מזו, בסקירה של OECD נבדק הקשר הסטטיסטי בין ההוצאה על תלמיד במדינות השונות לבין הישגי התלמידים במבחני PISA. המתאם שנמצא חלש ביותר: רק 15% מהשוני בין הישגי התלמידים מוסבר על-ידי השוני בהוצאה על חינוך לתלמיד. לפיכך, גם אם ההשקעה בתלמיד תיכון בארץ תגדל בחצי (!), צפוי הציון שישיגו תלמידי ישראל במבחני PISA לשפר את דירוגנו הבינלאומי רק במעט: ממקום 39 למקום 33.

אולי תלמידי פינלנד לומדים יותר? לא, הם לומדים הרבה פחות. בגילאים 12 עד 14 זוכה תלמיד ישראלי ל-1,000 שעות לימוד בשנה, ואילו תלמיד פיני ל-800 שעות לימוד. עד תום לימודי התיכון יקבל תלמיד ישראלי 42% יותר שעות הוראה מתלמיד פיני. 

ייתכן שהכיתות בפינלנד קטנות יותר? לא. בבתי הספר היסודיים בפינלנד מועסק מורה אחד על כל16 לתמידים, ובישראל מורה אחד על 17. בבית הספר התיכון הפער מצטמצם כמעט לגמרי. אף שכיתות הלימוד בבתי הספר בישראל גדולות יותר מאשר בפינלנד גם מספר המורים לכיתה גדול יותר (הצפיפות בכיתות הלימוד בישראל היא מן הגבוהות בעולם: 32 עד 33 תלמידים לכיתה בתיכון ישראלי, לעומת 28 בפיני).

אבל אולי תוכניות הלימודים בבתי הספר בפינלנד מקדישות יותר משאבי הוראה למתמטיקה ולמדעים ולכן התלמידים שם מצטיינים יותר? לא. בישראל תופסים לימודי מתמטיקה ומדעים 26% מתוכנית הלימודים, בפינלנד 27%. הפרש זניח.

שכרם של המורים - האם ההבדלים בין פינלנד לישראל מובהקים? התשובה חיובית. מורי ישראל משתכרים הרבה פחות מהמורים בפינלנד, הן בדולרים של כוח קנייה והן יחסית להכנסה לאומית לנפש, אבל הם מלמדים הרבה יותר שעות מחבריהם בפינלנד (54% יותר שעות הוראה ביסודי, 25% יותר בתיכון).

מורה ישראלי ותיק המלמד בבית ספר יסודי משתכר 18 דולר לשעת הוראה בפועל. חברו המורה בפינלנד משתכר 48 דולר לשעת הוראה. זהו פער של 170%. במערכת בתי ספר תיכוניים מתרחב הפער לכדי 190%: 79 דולר לשעת הוראה

של מורה בפינלנד, 27 דולר בישראל. אם עורכים תיקון להבדלים בתוצר לנפש, הפער קצת יותר קטן: 140%, אבל עדיין עמוק.

עומס ההוראה וגובה המשכורות של המורים הם אפוא שני הגורמים היחידים המסוגלים להסביר את המיקום היחסי של תלמידי פינלנד ותלמידי ישראל במדרג הציונים של מבחני PISA. בפינלנד, מתברר, פיצחו את סוד ההצלחה החינוכית: אצלם מקצוע ההוראה יוקרתי, מוערך, רווחי ומושך אל שורותיו את הטובות ואת הטובים. הפינים מבינים שכאשר מוריהם מצטיינים ומרוצים, כך גם תלמידיהם.