מרצדס B קלאס - אודי על הכוונת

באיחור כלל לא אופייני של שלוש שנים, מביאה מרצדס לישראל את ה-B קלאס, מכונית משפחתית-קומפקטית שונה, לקהל אנין. חטפנו אותה למבחן בכורה

שחר הזלקורןפורסם: 03.12.07 , 15:31

בשנים האחרונות עובר העולם תופעה כלכלית הנקראת "התרחבות העושר", או במלים אחרות: יש היום יותר אנשים עשירים מאי-פעם, ולעשירים האלה יש יותר כסף מאי-פעם. הדרך הטובה ביותר לתאר את התופעה היא עם מספרים: לפני שנתיים היו בעולם 8.2 מיליון מיליונרים. שנה מאוחר יותר התווספו אליהם 600 אלף מיליונרים, וב-2006 היו כבר 9.5 מיליון מיליונרים ברחבי העולם. וכמה כסף יש להם? 37.2 טריליון דולר. 37,200,000,000,000 דולר. גם בשער חליפין של פחות מארבעה שקלים לדולר, זה יוצא הרבה כסף.

עכשיו, מה עושים כל האנשים האלה, עם כל הכסף הזה? אחד התחביבים של אנשים עשירים הוא לקנות מכוניות. לא מכוניות רגילות, אלא כאלה שנועדו לאנשים עם הרבה כסף. וכמובן שיצרניות הרכב המתמחות בשוק היוקרה הן הנהנות העיקריות, ואפשר למצוא לכך הוכחה במספר הדגמים שגדל כל הזמן. קחו למשל את מרצדס: בסוף שנות ה-80, היצרנית הציעה חמישה דגמי מכוניות נוסעים. והיום? 14.

בהתאם, כלומוביל, יבואנית מרצדס לישראל, שאינה מעוניינת לקפח את העשירים המקומיים, מרחיבה אף היא את ההיצע. בימים אלה מתחיל שיווק ה-B קלאס, מכונית די ותיקה, שהושקה בחו"ל לפני כמעט שלוש שנים, ומטעמי כדאיות, לא עשתה את הדרך לכבישי מע"צ. אז מיהרנו לקחת אותה למבחן מקומי ראשון, כדי לראות אם לעשירי ישראל יש באמת סיבה (נוספת) לשמוח.

בשם הכסף

שלא כמו בשנות ה-50, אז עושר היה מילת גנאי בישראל, היום כבר לא אכפת לעשירים להפגין את עושרם. וכמובן שהם רוצים שהמכוניות שלהם ישדרו את העושר הזה. ואיך מתמודדת ה-B קלאס עם משימה מורכבת זו? ככה וככה. מחד, היא מכונית נאה, עם פרופורציות מוצלחות ועיצוב כמעט-שובב. והכוכב הגדול על הסבכה הקדמית מסביר כמובן לפשוטי העם שמדובר במרצדס.

מאידך, היא לא מרשימה מספיק. וזו בהחלט בעיה עבור מי שקונה מכונית "כדי שידעו". גם תא הנוסעים סובל מבעיה דומה. מחד, איכות החומרים וההרכבה גבוהות. מאידך, העיצוב אפרורי-משהו, וחסרה אותה תחושת יוקרה לא מתפשרת שמרצדס כה טובה בה. אגב, גם תפריט האביזרים לוקה בחסר, בעיקר ברמת האבזור הבסיסית.

ובכל זאת, תא הנוסעים מצליח להרשים - בכל רמות הגימור - בגלל המרחב והשימושיות. הודות לבסיס גלגלים ארוך וממד גובה נדיב, ה-B קלאס מרווחת כמעט כמו מיניוואן. המושב האחורי יארח בנוחות שלושה מבוגרים, ומי שיוותר על חברים ויעדיף לבקר בסניף "איקאה", יגלה שקיפול המושב האחורי הופך את תא הנוסעים של ה-B לתא-מטען עצום. אגב, גם ללא קיפול המושבים, תא המטען מציע נפח מרשים: 544 ליטר.

בשם הייעוד

שתי גרסאות מנוע מגיעות לישראל: 2.0 ליטר בנזין (136 כ"ס) ו-2.0 ליטר טורבו-בנזין (193 כ"ס). מי שמתמצא בתעשיית הרכב, יודע שמתקיים בה חוק לא-רשמי: גרסאות חזקות טובות יותר מגרסאות חלשות. ובכן, ה-B קלאס מוכיחה שזה לא תמיד נכון.

עם מנוע הטורבו-בנזין, ה-B היא מכונית תזזיתית - ולא במובן המחמיא של המילה. בעיה אחת - היא מבוססת על הדור השני של ה-A-קלאס. מה שאומר שיש לה הנעה קדמית, ו-193 כ"ס קצת "גדולים עליה". זה מורגש במיוחד בהאצה מהמקום - וגם בעת נהיגה נמרצת - כאשר הגלגלים הקדמיים מתקשים להעביר את הכוח לכביש. לכך לא מסייעת דוושת מצערת, שסובלת מחוסר-דיוק מוזר: היא עוברת בפתאומיות ממצב של "לא קורה הרבה" למצב של "מנועים קדימה". וזה לא מתאים למכונית שאמורה להסיע חמישה מבוגרים בנינוחות. לזכות המנוע יש לציין שהוא מגיע מהר מאוד לתחום פעולה יעיל, והביצועים מרשימים.

לעומת הטורבו, גרסת ה-2.0 ליטר הרגילה מרגישה "עגולה" יותר: תגובותיה מדודות וליניאריות, והיא מתאימה יותר לייעוד כמובילת-נוסעים. אגב, שתי הגרסאות מצוידות בתיבה רציפה מצוינת, בעלת שבעה "הילוכים" קבועים מראש ואפשרות לתפעול ידני (עם אופציה למתגים מאחורי ההגה כחלק מחבילת "ספורט"). החיסרון (היחסי) של גרסת ה-2.0 ליטר הרגילה הוא ביצועים פחות טובים. אבל זה לא משהו שאי אפשר לחיות איתו, בוודאי במדינה מאותגרת-מהירות כמו ישראל.

בשם האספלט

הנה עוד משהו שמאתגר את ישראל: איכות הכבישים. עם כל כך הרבה כבישים רעועים, נדמה לפעמים שעדיף לקנות טרקטור. ואיך מתמודדת ה-B עם המצב? כמו מכוניות גרמניות רבות, היא נוקשה, ולא מצליחה להעלים או "לגהץ" את הבורות. אולם, הודות לשיכוך מוצלח של הבולמים, זו נוקשות שאפשר להגדיר "נוחה", בגלל שה-B לא מתרסקת או קופצת בכל פעם שהאספלט נשמט מתחת לצמיגיה.

פחות מוצלח מהשיכוך הוא בידוד הרעשים. בשתי הגרסאות, סובלת ה-B משאון מנוע מוחשי מדי בזמן האצה, ולכך יש להוסיף רעשי רוח וצמיגים. התוצאה היא נסיעה שמרגישה קצת מחוספסת עבור מכונית הנושאת את הכוכב של מרצדס.

בשם הכוכב

אם כבר הזכרנו את הכוכב של מרצדס, כדאי לזכור שכמו כל המכוניות של היצרנית, ה-B אינה זולה. הגרסה הבסיסית עולה 239 אלף שקל, ומי שיירצה להוסיף צבע מטאלי, חלון-שמש, מראה נגד סנוור ו"חבילת תאורת פנים", יידרש לשלם 255 אלף שקל. גרסת הטורבו-בנזין עולה 275 אלף שקל.

האם זו המכונית הטובה ביותר שהכסף הזה יכול לקנות? לא ממש. במחיר זול יותר אפשר לקנות מכונית משפחתית שתציע יותר עבור הכסף. אבל עם כל הכבוד למשפחתיות, לא הן היריבות של ה-B. התחרות האמיתית שלה מגיעה משוק היוקרה הקטן: ב.מ.וו סדרה 1, אודי A3 "ספורטבק" - הראשונה זולה אך צפופה בהרבה, הספורטבק יקרה מעט מהגרסה הבסיסית.

ומה שיש למרצדס למכור מול שתיהן, הם שני יתרונות משמעותיים: היא מרווחת ושימושית בהרבה, וגם היחידה שקוראים לה "מרצדס". עבור לקוחות בשוק היוקרה, זה בפירוש מספיק כדי להעדיף אותה.

מרצדס B-קלאס

מרצדס B קלאס

מנוע	4 צילינדרים, 16 שסתומים
נפח / סוג דלק	2,034 סמ"ק / בנזין
הספק מרבי	136 כ"ס ב-5,500 סל"ד
מומנט מרבי	18.9 קג"מ ב-3,500 סל"ד
הנעה / תיבת הילוכים	קדמית / רציפה
מרכב	חמש דלתות, האצ'בק
אורך	427 ס"מ
רוחב	177.7 ס"מ
גובה	160.4 ס"מ
בסיס גלגלים	277.8 ס"מ
משקל	1,345 ק"ג
נפח תא מטען	544 ליטר
100-0 קמ"ש	10.2 שניות
מהירות מרבית	190 קמ"ש
תצרוכת דלק (ממוצע יצרן)	13.5 ק"מ לליטר
פליטת פחמן דו-חמצני	166 גרם לק"מ
מחיר לגרסה שנבחנה	239,000 שקל
כריות אוויר	שש (קדמיות, צדיות, וילונות)
בקרת יציבות?	כן (לחצו כאן להסבר)
כוכבי בטיחות: נוסע/ילד/הולך רגל	2/4/5 לפי EuroNCAP