הדתיים של פתח תקווה
"זה לא ארבע בנות, זה בקושי שלוש, זה לא בגלל שהן אתיופיות – הרי גם סתם תימניות לא רצויות בבית הספר ובכלל, הדתיים של פתח תקווה יגידו לעצמם, למה כל האתיופים צריכים ליפול עלינו?". יעל משאלי עצבנית בעקבות הפרסום על הכיתה הנפרדת לאתיופיות בבית-ספר "למרחב" ושואלת: איפה אתם רבני העיר ורבני ישיבת פתח תקווה?
היום, בדיוק בשעה הנכונה, בשמן זית משובח ועם הפנים אל הפרהסיה ידליקו בפתח תקווה נרות חנוכה ויברכו את שלוש הברכות. הדתיים של פתח-תקווה בטוחים שבהקפדה הזו על פרטי הדקדוקים ההלכתיים של זמן ההדלקה הם מבטאים את הצטיינותם התורנית. הם הרי לא מחפפים את הלכות החג, הם יודעים על הדקה מתי צריך להדליק, הם יודעים את כל החידודים של בית הלל ובית שמאי ואף אחד לא ילמד אותם מהו פרסום הנס של חנוכה.
הדתיים האלה יאכלו הערב סופגניות מסוגננות בטעמים חדשים, ילבבו לביבות בטטה מתובלות בשמיר, ישוו גדלי חנוכיות וטיבי שמן זית ולא ישכחו להגיד לעצמם שמה שהיה כתוב הבוקר ב"ידיעות אחרונות" הוא לגמרי מוגזם.
זה לא ארבע בנות, זה בקושי שלוש, זה לא דווקא בגלל שהן אתיופיות – הרי גם סתם תימניות לא רצויות אצלן בבית הספר, וזה לא בגלל פערים בדתיות אלא בכלל פערים אקדמאים. ובכלל, הדתיים של פתח תקווה יגידו לעצמם, למה כל האתיופיים צריכים ליפול דווקא עלינו? למה לא לחלק את הנטל? כן, מצידם גם חילונים יכולים לקבל אתיופיים לבית הספר. למה לא?
אין פתח ואין תקווה לדתיים האלה. זו לא פעם ראשונה שהם עולים לכותרות בדיוק באותן נסיבות. בתחילת שנת הלימודים תמיד יתברר שכמה תלמידים אתיופים מאד יכבידו על הילדים הרגישים והלבנים שלהם. בסביבות חנוכה יתברר שאת האתיופים שאילצו אותם לקבל הם מבודדים מטעמים השמורים עימם ועד סוף השנה הם יוכיחו את טענותיהם כי עובדה שכל האתיופים פרשו מיוזמתם. אפשר יהיה למצוא אותם בתחנה המרכזית, שותים ומעשנים, ואנחנו הרי אמרנו לכם שהם כאלה.
הדתיים של פתח תקווה יגידו עכשיו שלא כל מה שכתוב בעיתון הוא נכון. הפרטים לא מדוייקים, הוציאו דברים מהקשרם וכיוב'. אבל כל זה לא חשוב. נמאס כבר לשמוע על הדתיים של פתח תקווה ועל הגזענות שלהם. אתם לא תפארת החינוך, אתם הבושה שלנו. אתם לא ה"הבה נפיץ את האור הגדול" אתם ה"באנו חושך לגרש".
איפה אתם רבני העיר? איפה אתה הרב שרלו? הרב שי פירון? הרב סתיו? (רבני ישיבת פתח תקווה) איפה כמה צדיקים בסדום שיגידו לדתיים של פתח תקווה שדי לנו מדמעות הילדים האתיופים הנדחים על ידי חובשי הכיפות והצדיקים מטעם עצמם?
בניגוד למה שאנחנו רגילים לחשוב שמעט אור מגרש הרבה חושך, בעניין הזה מעט חושך מגרש הרבה אור. ילד אחד אתיופי או ילדה אחת אתיופית שעומדים בושים ונכלמים מול גזענות דתית מסתירים את כל האחרים ששולבו במוסדות הדתיים בהצלחה. דמעה אחת של ילד אתיופי אחד לא שווה לי עשרה אתיופים שמפוזרים בישיבות התיכוניות.
סורה חושך מפני האור.
אילוסטרציה
מומלצים
