תלמידי ישראל ירדו למקום 40 בקריאה ובחשבון

במבחנים השתתפו 4,584 בני נוער מישראל והם משקפים את המצב נכון ל-2006. בעקבות פרסום הנתונים, אמרה שרת החינוך, יולי תמיר: "הנתונים אינם מניחים את דעתנו. זה לא מקום שהיינו רוצים שמדינת ישראל תהיה בו". לדברי אחת החוקרות שערכו את המחקר בישראל, פרופ' זמירה מברך, "מדובר בתמונה חמורה מאין כמוה".

תמיר אמרה עוד, כי "המעמד הסוציו-אקונומי קובע נחרצות הצלחה בלימודים ואנחנו כמדינה צריכים להילחם בזה". שרת החינוך התייחסה גם לנושא האינטגרציה ואמרה, כי "אנחנו דוחפים לכתה אחת ילדים עם יכולות שונות. יש מקום לבדוק את זה. זו שאלה חברתית ופוליטית מאוד רגישה אבל צריך לתת עליה תשובה".

במשרד החינוך טוענים, כי חלק מהסיבה לתוצאות הנמוכות במבחנים בישראל כמו במספר מדינות מערביות נוספות היא בשל "היעדר מוטיבציה" בקרב חלק מהתלמידים להשיב על בחינות שאינן קובעות לגביהם באופן אישי את הציון בתעודה.

המדינות המובילות: סין ופינלנד

מבחן פיז"ה נערך אחת לכל שלוש שנים ובודק כ-250 אלף תלמידים בני 15 מרחבי העולם, כאשר את כל מדינה מייצגים בין 4,500 לעשרת אלפים תלמידים. מדובר במחקר של ארגון ה-OECD (הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי באירופה), שבו נבחנים בני הנוער על יכולתם התמצאותם בשלושה נושאים - מדעים קריאה ומתמטיקה.

בתחום הקריאה, המדינות המובילות הן קוריאה ואחריה פינלנד והונג קונג ובמקומות האחרונים קטאר וקירגיסטן. במתמטיקה ניצבת במקום הראשון סין ואחריה פינלנד והונג קונג. במקומות האחרונים שוב נמצאות קטאר וקירגיסטן. מתוצאות המבחנים עולה, כי תלמידים מרקע חברתי כלכלי גבוה השיגו משמעותית ציונים גבוהים יותר מאשר תלמידים בעלי רקע חברתי כלכלי בינוני ונמוך.

מהנתונים עולה, כי התלמידים בישראל דיווחו על עניין כללי נמוך במקצועות המדעים וגילו אחריות נמוכה לאיכות הסביבה. כך למשל, 22.2 אחוז מהתלמידים נמצאים מתחת לרמה 1, הנמוכה ביותר ברמת בקיאות במתמטיקה ונמצאים בנחיתות חמורה ביכולת להשתלב באופן מלא בחברה ובכלכלה. שיעור המצטיינים (רמה 6) הוא 1.3 אחוזים.

בתשובות לחלק מהשאלות התברר, כי התלמידים מייחסים חשיבות נמוכה לעריכת בדיקות סדירות של פליטת גזים ממכוניות כתנאי לשימוש בהן.

מערכת החינוך: כשלונות סדרתיים

תוצאות המבחן הן מכה נוספת למשרד החינוך, לאחר שבשבוע שעבר פורסמו שני מבחנים אחרים שחשפו את הרמה הנמוכה של תלמידי ישראל בהשוואה למדינות אחרות. במבחני המיצ"ב של משרד החינוך עמד הציון הממוצע במתמטיקה של תלמידי כיתות ה' על 56.9, לעומת 67 במבחן הקודם.

מבחני ההישגים הארציים מיצ"ב - "מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית" - נערכו לתלמידים בסוף שנת הלימודים הקודמת.

במבחן אחר, PIRLS, דורגה ישראל במקום ה-31 בקריאה, מתוך 45 מדינות. תוצאות הבחינה, שנבנתה על-ידי הארגון הבינלאומי IEA, שיקפו פער גדול במיוחד בהישגי התלמידים במגזר היהודי ובמגזר הערבי.

במבחן פיז"ה ב-2002 דורגה ישראל במקום ה-33 מתוך 41 מדינות. בעקבות הדירוג הנמוך החליטה אז שרת החינוך, לימור לבנת, על הקמת ועדת דוברת. השנה הכין משרד החינוך תכנית לימודים חדשה במסגרתה הושם דגש על לימודי המדעים ולהוסיף שינויים במבנה שאלות מבחני הבגרות.