תיק רמון: ישועה תבוא רק מהפרת הסדר
אחרי עשרות שנים בהן פעלנו על פי דברו של הגבר הקולקטיבי המחוקק, היום ברור שרק אם יופרע השקט החוקי הישן, אולי נזכה ליותר ביטחון
כשבג"ץ דחה את עתירותיהם של ארגוני הנשים נגד מינוי רמון לממשלה, הוא הכריע גם בדבר דחיית המחאה החוקית הרגילה של נשים ונפגעות אלימות מינית נגד התוקפן.
כיום ניתן להסיק כי אין די במחאה בתוך הסדר הקיים. מרבית הסיכויים שהאליטה תתכנס אל עצמה ותתגייס למען אלה שמצויים באותה עמדה של שררה. כי הרי אם היה המדובר בגבר ערבי שהיה מורשע במעשה מגונה והשופטים היו מכריזים עליו כעבריין מין, או גבר מזרחי, רצוי מובטל, שהיה מואשם כי רדף אחר הקורבן לאחר שפגע וחדר את גופה, הייתה הכרעת בג"ץ שונה.
במערכת המשפט הצודקת כביכול יש אבחנה ברורה בין עברייני מין מורשעים בשלטון, לבין כאלה שיושבים מאחורי סורג ובריח כי נענשו, ובצדק, על אלימותם המינית ועל הפגיעה הקשה בביטחונן של נשים. כעת בישר בג"ץ לכלל האומה כי אם אתה עבריין מין או שבכוונתך לפגוע בשלמותה של אשה, כדאי וראוי שתהיה אשכנזי, בכיר, מקורב לראש ממשלה. או אז לא רק שלא תיענש אלא תזכה בעמדה רמה יותר בשלטון, שמדבר ביטחון ופוגע במרבית האוכלוסייה.
היום הותר הרסן, כבר אין במה להיתלות. לא בג"ץ ולא בכירים מאליטה משפטית, כלכלית וביטחונית יהיו אלה שיעצרו את המגיפה, שהתפוצצה בשנה האחרונה מלמעלה, מקום משכנם של שליטים.
כבר זמן מה מכריזות נפגעות אלימות מינית יחד עם שורה ארוכה של ארגונים, כי בתוך הסדר הקיים המייצר כמות איומה ונוראה של אלימות מינית כלפי נשים אין כבר טעם רב לפעול. אלה שמשתיקים ומעודדים את אותה תופעה לא יהיו אלה שיעצרו אותה. לא בחוק, לא במשטרה ולא בבית משפט.
בג"ץ העביר מסר חד משמעי, כי אין טעם רב לנו, מיליוני נפגעות, להמשיך לבטוח בסדר הקיים. תלונה במשטרה ותביעה בבית משפט של התוקפן הבכיר - הן תהליך שתחילתו קשה בעטיה של חשיפה, וסופו ידוע מראש: התגייסות מודעת של צמרת שלטונית שמגנה על עצמה.
ב-24 בנובמבר צויין בישראל וברחבי העולם יום המאבק באלימות כלפי נשים, ואז הופר הסדר כשמאות נפגעות אלימות מינית סגרו צמתים וכבישים. מאז פרשיית קצב ורמון הן החלו להבין שאם ימשיכו להלך רק על מדרכות צרות, מנומסות, צייתניות ונחמדות, תמשיך אותה סטטיסטיקת האימה לגדול. זיכויו של רמון הוא מסר ברור לכל שאר התוקפנים בציבור, שמותר ושווה לבעול ולעשות מעשה מגונה, וכי גם אם הנפגעת תתלונן ובית המשפט יאמר את דברו, עבריין המין הוא זה שיזוכה ואף יתקדם. היא תיוותר נטולת הגנה ממה שהיה אמור להיות מערכת משפטית צודקת במדינה שמפקירה יותר ממחצית אוכלוסייתה.
שלל עסקאות טיעון לעברייני מין, עונשים מופחתים, הטלת קלון, רדיפה, פיטורים, השמצות, גידופים על ידי משפחות, זו מציאות יומן של נשים שבחרו לגלות את הסוד על שנפגעו מאלימות מינית. למדנו להתבייש, התרגלנו להאשים את עצמנו. מעט עד כאב מנפגעות אלימות מינית החליטו להיחשף, רבות מהן עשו זאת באמצעות תלונה במשטרה ותביעות בבתי משפט, כדי שיוכלו לקבל את האישור החוקי כי הן הצודקות והוא האלים. כך א' וה', ועוד רבות אחרות שחשבו כי כך יימצא עבורן המזור. אך כעת ברור כי הסדר החוקי, הישר להחריד, אינו רלוונטי למאות אלפי ומיליוני נשים.
את העתירות נגד מינויו של רמון לממשלה אפשר כבר להניח בצד. ניתן לסגור ולסכם עשרות שנים בהן פעלנו על פי דברו של הגבר הקולקטיבי המחוקק. היום כבר ברור כי רק אם יופר אותו סדר קיים ויופרע השקט החוקי הישן, אולי נזכה ליותר ביטחון. לפחות לא נמשיך לבטוח במערכת שמגנה על אלימים ודווקא אותנו מרחיקה.
דורית אברמוביץ', נפגעת אלימות מינית, מרצה לאקטיביזם חברתי ומגדר, מכללת ספיר
לפנייה לכתב/ת 
