לאינטרנט בסין חוקים משלו

לפני קצת יותר משנה, במסגרת הטיול שלאחר הצבא, הגעתי לראשונה לסין. מדינה זו הייתה אמורה להיות התחנה הראשונה בטיול באסיה, אך כמו אחרים לפני, נדבקתי גם אני בנגיף הצהוב. לא החומה הסינית גרמה לי להישאר זו השנה השנייה, גם לא העיר האסורה בבייג'ינג, ואפילו לא חיילי הטרה-קוטה בשיאן. מה שמשך אותי כל-כך למגורים בסין וללימודי השפה, הוא הניסיון להבין את דרך החיים האלטרנטיבית והמרתקת, של המעצמה המסתורית ביותר בעולם.

המציאות בסין שונה מאוד מהארץ. המפלגה הקומוניסטית, מדיניות הילד האחד, הצנזורה, החינוך, המעמדות, השינויים בגישת המשטר, הפתיחה האיטית לעולם המערב, כל אלה הם גורמים מעצבים ומשפיעים על המנטליות

הסינית.

פסיכולוג ייאלץ לבלות בסין שנים רבות על מנת לנסות להתחיל ולהבין את ההשלכות של אלה על צורת החשיבה הסינית השונה. אחת הסיבות שסין מעוררת כל כך הרבה עניין עולמי הוא אורח החיים המודרני, אשר שונה לחלוטין מזה המוכר לנו.

תן חיוך, הכל לטובה!

מושג טוב על ההוויה הסינית ניתן לקבל מצפייה במהדורת החדשות. אם היה לכם יום רע, אין דרך טובה יותר מזו לשיפור מצב הרוח, מכיוון שאין חדשות רעות בסין. אז מה כן מראים שם? חדשות מהעולם, חדשות עסקים, הכנות לאולימפיאדה, סביבה, תרבות, ספורט ומזג אוויר.

עולם המחשבים והאינטרנט, אשר התפתח בקצב מטאורי בשנים האחרונות, לא פסח על סין. אדרבא - השינויים שהחדיר האינטרנט לחיי היום יום הסיניים, גדולים באופן יחסי משאר העולם. ברמת הגולש הבודד, עבור המנטליות הסינית, אשר מתאפיינת במופנמות יתר ובהיעדר "חוצפה" ותעוזה, העולם הווירטואלי מתאים ככפפה ליד.

במימד הגלובלי, האינטרנט משמש כקטליזטור לפתיחת סין לעולם, והופך את הנגישות המערבית לעולם הסיני לקלה במיוחד. הפרדוקס, הוא איך מדינה בעלת מאפיינים קומוניסטיים ומסוגרים מתמודדת עם פלטפורמה החושפת אותה לחלוטין לשאר העולם.

עולם חדש נפתח

האינטרנט הוביל למהפכה של ממש בחיי הסינים. בעוד האזרח הפשוט נחשף בעבר אך ורק לסביבתו

 הקרובה, כעת נפתח לו צוהר לחיים בעלי שלל אפשרויות והזדמנויות. מעגל החברים מתרחב, אפשרויות תעסוקה חדשות ואפילו לא הזכרנו את תעשיית ההיכרויות וחיפוש אהבה.

במקום כמו סין, אין כזה דבר "חנון מחשבים" ככינוי גנאי. ידע במחשבים זו מומחיות רבת ערך שאין לזלזל בה. כמו מהדורת החדשות, יש הכרח להתאים גם את תרבות האינטרנט למציאות הסינית. דוגמה לתופעה מדהימה, אשר ממצה את תרבות האינטרנט בסין, היא ה-QQ.   

השם QQ כנראה לא אומר הרבה לקוראי כתבה זו, אך מדובר בתוכנת המסרים המידיים הגדולה ביותר בעולם. לשם השוואה, ל-ICQ יש 160 מיליון משתמשים רשומים, ל-MSN מסנג'ר 225 מיליון משתמשים ואילו ל-QQ יש יותר מ-400 מיליון משתמשים רשומים. QQ יכולה להיות המדינה החמישית בעולם במספר האוכלוסיה, לאחר סין, הודו, ארה"ב ואינדונזיה.

הרושם הראשוני שמקבלים מה QQ, הוא כמו של כל תוכנת שליחת הודעות רגילה: חלון קטן של אנשי הקשר, אייקון של הפינגווין בסרגל הכלים, ואפילו צליל ה"טוק טוק טוק" המעצבן אשר מסמן שמישהו מרשימת החברים התחבר. לא מדובר רק במסרים מידיים. ה-QQ משלב דף אישי, שירות דואר אלקטרוני, היכרויות, צ'ט וידאו, מוזיקה וצפייה בסרטים. במילים אחרות, אם תחברו בין סקייפ, YouTube ופייסבוק תקבלו את QQ.

עבור הגולש הסיני, הכל מתחיל ונגמר בתוכנה הזו. השאלה: "מה מספר ה-QQ שלך?", נפוצה כמעט כמו "מה מספר הטלפון". הרבה אנשים מנהלים מספר חשבונות שונים: לחברים, לעבודה, להיכרויות וכדומה. בסין כמו בסין, אין ל-QQ מתחרים, מה שהופך אותו לחלק אינטגרלי מהמציאות הסינית. מי שלא שם, לא קיים.

מטבע וירטואלי 

יוצרי QQ אף השיקו מטבע וירטואלי, ה-Q-COIN. ניתן לרכוש אותו עם כסף אמיתי או להרוויחו במשחקי אינטרנט ועסקאות בין גולשים.

בעזרת המטבע ניתן להצביע בתוכניות טלוויזיה שונות (כמו שליחת SMS אצלנו), ולקנות מוצרים וירטואליים ואמיתיים מחנות ה-Q-SHOP. כל צעיר סיני שמכבד את עצמו ישקיע סכום כסף וירטואלי מכובד בעיצוב דמותו הווירטואלית. הוא יקנה לה בגדים, תספורות, רהיטים, ואפילו חיית מחמד וירטואלית (סוג של טמגוצ'י).

לכל גולש ניתנת אפשרות לבחור בין דובון, חזירון ופינגווינון. לחיית המחמד, צריך, כמובן, לרכוש עבורה אוכל וירטואלי. דף הבית של הדמות היא תעודת הזהות של המשתמש, והרבה פעמים יהיה לו נוח יותר להציג דף של דמות וירטואלית שטיפח במקום את זהותו האמיתית.

"אני רוצה להרוג את הפינגווין שלי"  

אנג'לה (שם בדוי), סינית הנשואה לישראלי המתגוררת בבייג'ינג, מספרת: "אני לא רוצה להכניס כסף ל-QQ, אז אין לי בגדים. הדמות הווירטואלית שלי לובשת רק תחתונים וחזייה. זה לא אכפת לי, אבל לאנשים אחרים זה מאוד חשוב. הם משקיעים כסף רב וקונים בגדים, תספורות, תכשיטים ואביזרים אחרים".

את מכירה אנשים שהתמכרו ל-QQ?

"היה לי ידיד מהאוניברסיטה שהתמכר לגמרי. ישר אחרי הלימודים הוא הלך לאינטרנט קפה, ונשאר שם כל היום. לפעמים הוא בכלל לא הגיע ללימודים. הוא היה משחק משחקי אינטרנט כל הזמן, ולא היה אכפת לו משום דבר אחר. אני חושבת שהחיים הווירטואליים שלו יותר טובים מהחיים האמיתיים שלו. היום אנחנו כבר לא בקשר".

גם אתרים בעברית חסומים

אין בסין ויקיפדיה. ויקיפדיה מצטרפת לרשימה ארוכה של אתרי מידע אשר נחסמו על ידי הצנזורה הסינית. אפילו אתרים בעלי אוריינטציה פוליטית בשפה העברית חסומים לקהל הגולשים.

החוק הסיני אוסר על הגולש לבקר באתרים הכוללים תכנים "לא חוקיים ובלתי מוסריים". מדובר בעיקר באתרים פורנוגרפיים, ובעלי מידע הנוגד את האינטרסים של המשטר. במציאות של היום, אפילו בשביל הצנזורה הסינית הנוקשה, כמעט בלתי אפשרי לאתר ולחסום את כל אתרי הפורנו, המידע והבלוגים החתרניים. לשם כך, נוקטת סין בצעדים חדשניים.

החל מספטמבר האחרון פרצו לתודעה הסינית דמויות חדשות. הקריקטורות ג'ינג ג'ינג וצ'ה צ'ה הם שוטרים וירטואליים, המשוטטים ברחבי האינטרנט (ג'ינג צ'ה בסינית = משטרה). בכל חצי שעה הם קופצים על מסך המחשב, בסיור רגלי, רכיבה על אופנוע או במכונית, ומדקלמים לגולש סיסמאות קבועות.

הם מפצירים בו לדווח על אתרים לא חוקיים, מזכירים לו את החוקים אליהם הוא כפוף, ואת העובדה שהוא תחת מעקב. לחיצה על הקריקטורות מובילה את הגולש לאתר המשטרה, בו חובותיו ומגבלותיו מנוסחים היטב. באותו אתר קיימת גם אפשרות לצ'ט עם שוטר אינטרנט (לשם שינוי, אמיתי), בו ניתנת האפשרות לשאול שאלות אשר נוגעות לחוק.

נכון להיום אפשר למצוא את שוטרי האינטרנט ב-13 פורטלי האינטרנט הגדולים בסין, ועד סוף השנה הם עתידים להגיע לכל האתרים הרשומים תחת סרבר של בייג'ינג.

"רוצה אבל מפחדת"

מרבית צעירי סין לא מתעניינים במיוחד בחוקי האינטרנט. הם לרוב יודעים כיצד לחמוק מהחוק ומהצנזורה המחמירה. בקרב הגולשים צופצות כמה תוכנות פיראטיות, אשר מאפשרות לגולש להתחבר לאינטרנט דרך שרתים בהונג-קונג או טאיוואן, ובצורה זו לעקוף את המגבלות.

הם מבקרים באינטרנט הקפה החביב עליהם, משוחחים בQQ עם החברים, רואים סרטים און-ליין באופן פיראטי, משחקים משחקי-רשת ואפילו גולשים להנאתם באתרים פורנוגרפיים. ככה, בלי בושה.

"אני יודעת שאם יש אתר שאני לא אמורה להיכנס אליו, הוא יהיה חסום. אני לא משתמשת בתוכנות לא חוקיות, ואין לי אינטרס לעבור על החוק. לפני 10 שנים אנשים פחדו מאוד מהמשטר, אבל כיום זה לא ככה. אני חושבת שסין רוצה מאוד להיפתח לעולם, היא פשוט נוקטת באמצעי זהירות כי היא קצת מפחדת".

חוויית האינטרנט קפה

אינטרנט קפה בסין זו חוויה בפני עצמה: כולם מעשנים עליך בשרשרת, אוכלים בפה פתוח, ומורידים חולצה כשחם. ממש אסון לכל החושים. אינטרנט הקפה הוא מקום ההתאספות של המכורים. עבורם, האווירה הוירטואלית,

הנוחות והמפלט מהלחצים מהבית, הופכים את המקום לאידיאלי להעביר בו את היום.

הצעירים מתייחסים לאינטרנט כאל בילוי לכל דבר. בסופי השבוע הם מגיעים נקיים, עם בגדים יפים, ג'ל בשיער, איפור, ואפילו בושם. דרך מצלמות האינטרנט הם מתקשרים עם כל חבריהם וחברותיהם, ונשארים שם עד השעות הקטנות של הלילה.

כדי שהצעיר הסיני חלילה לא יבזבז זמן יקר על דברים שוליים, כמו מזון למשל, רוב המקומות מצויידים במכולת ומסעדת מזון מהיר. מלצריות מסתובבות בין הגולשים, לוקחות הזמנות, ומגישות את הארוחה הישר למחשב. כך אין שום סיבה לעזוב את המתחם. אם תכנסו לאינטרנט הקפה בשעת לילה מאוחרת, תוכלו להבחין בצעירים סינים, ספק ישנים ספק מעולפים, עם הראש מוטל על המקלדת. למה לבזבז זמן ולהגיע הביתה, אם מחר בבוקר אפשר להמשיך ולגלוש?

נוקטים משנה זהירות  

זה אמנם די מעיק שאין ויקיפדיה, ופה ושם אתרי מידע אחרים חסומים, אבל בסך הכל השימוש

ב-QQ והחוויה של לקחת חלק בתרבות הזו מעשירים אותי הרבה יותר. בשליחת מיילים אני נוקט במידה של זהירות. אין סיבה לעקוב אחרי תיבת הדואר שלי, אבל כנראה שיש צירופי מילים שאם אני אקליד אותם, תידלק איפה שהוא נורה אדומה.

למרות שאני לא נוטה להאמין ששני יאו-מינגים יתדפקו לי על הדלת ויעיפו אותי בבעיטה הביתה עם חותמת שחורה על הדרכון, אני עדיין משתדל לנקוט באמצעי זהירות ולכבד את כללי המקום.

קהילות שבאמת אינן רוצות להיחשף לתכנים אסורים לא מאפשרות שימוש באינטרנט בכלל (ראו החרדים אצלנו, לפחות חלקם). החבר'ה בצנזורה הסינית אינם טיפשים, הם יודעים שלא ניתן לחסום את כל המידע הלא רצוי, וכי גם החסימות עצמן ניתנות לעקיפה, ובכל זאת השימוש באינטרנט פתוח לקהל הרחב.

סין אכן רוצה להיפתח לעולם, אך היא חייבת לעשות זאת בהדרגתיות. יחלפו עוד הרבה שנים לפני שהמדינה העצומה הזו תסיר מעליה את מעטה הסודיות, אבל תחילתו של שינוי בהחלט נראה באופק.

אם בעבר נקטה סין באמצעי הפחדה על מנת לשמור על האינטרסים, כיום היא נוקטת באמצעי הסברה והרגעה. שוטרי האינטרנט הווירטואליים, שהם בסך הכל יותר חמודים ממאיימים, הם דוגמה טובה לכך. האינטרנט בסין הוא ללא ספק אבן דרך משמעותית בארץ המשנה את פניה. 

רונן מדזיני הוא ישראלי המתגורר כעת בשיאנמן, סין