אולמרט: אפליית אתיופים - לא רק במקום אחד

נושא אפלייתם של תלמידים יוצאי אתיופיה עלה הבוקר (יום א') בפתח ישיבת הממשלה, כאשר ראש הממשלה, אהוד אולמרט אמר לשרים כי "הידיעות בנושא מצטרפות לתחושת המצוקה הכללית של הילדים והאוכלוסייה האתיופית בחברה הישראלית".

"איני יכול לומר שהתחושה הזאת מנותקת מהנעשה, או לומר שהיא מתרחשת רק במקום אחד בארץ ובכל יתר המקומות הכל בסדר", אמר והוסיף: "יש בעיות ויש מצוקות. תחושת העוול של יהודי אתיופיה אינה מנותקת ממציאות החיים שמוטל עלינו לשנות אותה". ראש הממשלה הבטיח כי בחודש הבא תאושר תוכנית מקיפה, בניסיון לתת פתרונות לחלק מהבעיות של יוצאי אתיופיה בישראל".

גם שרת החוץ, ציפי לבני, התייחסה לנושא זה ואמרה כי מדובר בבעייה המצויה בכל הארץ. "לא מדובר בבעיית הפלייתם של ארבע הבנות מפתח תקווה בלבד, מדובר בתופעה כוללת של גזענות שכוללת קבלה לעבודה והשכרת דירות. הדבר גורם לכך שהאתיופים מתרכזים בשכונות משלהם, ללא אינטגרציה והדבר פוגע בתהליך הקליטה כולו. הוא פוגע בהשתלבותם".

לגבי פתרון הבעייה, אמרה שרת החוץ: "צריך לתת מענה כולל. זאת בעיה של תקציבים. צריך לפתור את כלל בעיות הקליטה. אני מברכת על התכנית המתגבשת כי היא עוסקת במתן מענה כולל ולא רק באירועי הקצה בהם אנו נתקלים במערכת קליטת העולים החדשים בישראל".

בנוגע לעולים מארצות אחרות, אמרה לבני שהיתה בעבר שרת הקליטה: "צריך לטפל בבעייה שנוצרת כאשר דורשים מהעולים החדשים, בעיקר מרוסיה, לשלוח את ילדיהם בעיקר לבתי ספר דתיים - כאשר הם בתהליך הגיור. זה לא בהכרח החינוך שהם היו מבקשים לילדיהם. הדבר יוצר עליהם מהלך של כפייה לכאורה. הוא פוגע ברצון שלהם להתגייר ופוגע גם בנושא הקליטה".

מי שעוד התייחס לנושא הוא שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר."ישראל שונאת אתיופים ומה שקרה בפתח תקווה חמור יותר מבחינת זכויות האזרח מהדו"ח של האגודה לזכויות האזרח. לא הייתי מעלה בנפשי כי במדינת ישראל בשנת 2007 נחזה בתופעות של גזענות הגובלות באפרטהייד מהסוג הגרוע ביותר. לא ברור לי כיצד מנהל המוסד החינוכי, החליט שהשתלבות מלאה של ארבע התלמידות החדשות בבית הספר היא בלתי אפשרית". 

אולמרט למורים: אלווה אישית את המו"מ

אולמרט התייחס בפתח הישיבה גם לשביתת המורים הנמשכת כבר חודשיים. "דווקא אחרי החלטת בית הדין לעבודה, אני אומר למורים שאני לא רוצה לנצח אתכם, אני לא רוצה לפגוע במעמדכם. אני קורא לכם לסיים את המשא ומתן עם החינוך והאוצר עד תוך חג החנוכה. אני מתכוון ללווות את המשא ומתן הזה באופן אישי".

ראש הממשלה סירב בעבר לדבר ישירות עם המורים ושלח אותם לנהל משא ומתן עם שר האוצר, רוני בר-און, ושרת החינוך, יולי תמיר. "אין ספק שמאז 2003 היו קיצוצים כואבים מאוד בחינוך. החל מ-2006 אנו מעלים באופן הדרגתי את התקציב. לאחרונה השרה תמיר, בסיוע מסיבי של האוצר, פועלים להעלאה של כחמישה מיליארד שקל לתקציב, העלאת שכר המורים בשיעור של בין 26 ל-34 אחוזים, בניית 80,000 כיתות חדשות שישנו את מפת בתי הספר במדינה. חלק ניכר מהכיתות האלה יבנו במגזר הערבי, על רקע קיפוח מתמשך ורב שנים של המגזר הזה במערכת החינוך", אמר אולמרט.

לגבי המשך המשא ומתן עם המורים לאחר שבית הדין הארצי לעבודה הוציא להם צווי מניעה

שייכנסו לתוקף ביום חמישי, אמר ראש הממשלה: "אולי בגלל שיש תוספת כזאת, נוצר פער ציפיות עם ארגון המורים. השאלה אינה אם להוסיף שכר למורים ותקציב לחינוך, ולהקטין את מספר התלמידים בכיתות. השאלה היא האם אפשר לעשות זאת בתהליך של שנה אחת או ב-12 שנים במהלך רציני. אנו רוצים לתת למורים ואנו רוצים לקבל מהמורים. אנו רוצים לשפר את מצב הכיתות ותנאיי הלימוד. איננו רוצים לנצח את ארגון המורים. אני חושב שזה מיותר, אני חושב שזה לא נכון".