חרדים לסביבה? גם בבני ברק "חושבים ירוק"

כ-700 אוטובוסים נכנסים ויוצאים מדי יום ממסוף סואן ברחוב קהילות יעקב בבני ברק. דיירי הרחוב, כמו מאות התלמידים המגיעים מדי יום למוסדות החינוך שבו, סובלים כבר שנים מן הזיהום והרעש - אולם עד כה, קולם מעולם לא נשמע. אך סיפורו של מסוף האוטובוסים, כמו גם שתיקתם הארוכה של תושבי האזור - אינם חריגים בנוף הבני ברקי. במידה רבה הם מסמלים את האופן שבו מתמודדים בעיר עם שאר הסוגיות הסביבתיות. בשתיקה.  

חוסר מעורבותם של התושבים בתהליכי תכנון, ידע לקוי באשר לזכויותיהם והעובדה כי מדובר בקהילה סגורה שבה ישנו חשש מפני חריגה מהנורמה - מספקים הסבר חלקי באשר לשתיקתם. אך לאחרונה, טוענים מביני עניין כי מתחילים לבצבץ ניצני שינוי. "בשנתיים האחרונות חל שינוי בהתייחסות לתחום הסביבתי - לא רק בבני ברק, אלא במגזר החרדי בכלל", מצהיר עו"ד חנן מנדל, מנחה אקדמי בקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית באוניברסיטת בר-אילן, ומי שהיה אחראי על הנחייתו של דו"ח מיפוי מפגעים שנעשה בבני ברק לפני כשנתיים.

דו"ח המפגעים, אותו חיברו איתן רייף ודידי שיינברג, הציב את בני ברק כמקרה בוחן לבחינת הנושא הסביבתי במגזר החרדי ותמונת המצב שעלתה ממנו אז היתה עגומה עד מאוד. בזמן שחלף מאז ראו מסקנותיהם אור - הספיקו אנשי הקליניקה לפעול רבות בשטח בשיתוף עם ארגון "חרדים לסביבה" ואף להביא להידוק הקשר עם המשרד להגנת הסביבה. כיום, במעין סיכום ביניים, הם מבקשים לשדר אופטימיות.  

מסוף האוטובוסים בבני ברק כמשל (צילום: צמרת עטיה) 

החרדים והסביבה - קשר שהשתיקה יפה לו

הן מנדל והן יהודה גנוט, מנכ"ל "חרדים לסביבה", מכירים היטב את החברה החרדית. כמי שבאים מתוכה, שניהם יודעים כי מוקדם עוד להכתיר את הרחוב החרדי בתארים "ירוקים" וכי גם אם מדובר בשינוי תודעתי - הרי שזהו רק תחילתו של תהליך. את השורשים להזנחה הסביבתית, המאפיינת את מרבית הערים החרדיות, הם מייחסים לתמהיל מורכב של נסיבות - בחלקן קהילתיות, ובחלקן כלכליות ופוליטיות.

"ההתייחסות לנושאים הסביבתיים בקהילה החרדית נובעת גם מסיבות אידיאולוגיות וגם מחוסר ידע", מציין מנדל. בהזכירו את הסיבות האידיאולוגיות מתכוון מנדל לחוסר רצונם של בני הקהילה החרדית לפנות "לממסד הציוני" - גם אם מדובר רק בדיווח על מפגעי סביבה. "לפעמים יש להם מול האף מפגע סביבתי, אבל הם אינם רוצים להצטייר כמי שפונים לשלטון", הוא אומר.

בכל הנוגע לידע, גנוט ומנדל מצביעים על מחסור בתקציבים לחינוך סביבתי ועל העובדה כי באופן מסורתי התרגלה הקהילה החרדית להשאיר את הטיפול בנושאים אלה בידי "עסקנים". הוסיפו לזה את החשדנות כלפי המערכות השלטוניות ואת היעדר המשאבים הנחוצים  - בהם זמן, כסף וכוח פוליטי - ותמונת המצב הסביבתית מתחילה להתבהר.

סיבה נוספת ומרכזית לא פחות נעוצה בנוכחותם הדלה של החרדים במוסדות התכנון והבנייה. כך למשל, עד לפני כשלוש שנים לא היה אף נציג חרדי בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים - למרות שיעורם הגדול באוכלוסיית העיר . 

מנדל טוען כי בנוף לכך ישנן גם סיבות קהילתיות "לפאסיביות הסביבתית". "ישנו פחד לחרוג מהעדר ולהוביל מאבקים סביבתיים", הוא אומר. "מה שקורה בקהילה החרדית מזכיר את מה שקורה בחברה הערבית. אלו מאפיינים של חברות סגורות". יחד עם זאת, הוא מאמין כי מה שנראה כעת כחיסרון - עשוי דווקא להפוך ליתרון בהמשך הדרך.

משחטת רכב בלתי חוקית בבני ברק (צילום: איתן רייף ודידי שיינברג)    

מפגעים, צפיפות והיעדר שטחים ירוקים

בנתוני הלמ"ס מדורגת בני ברק גבוה במדד הצפיפות הארצי: כ-20 נפשות לדונם מתגוררות בה בממוצע, לעומת 7 נפשות בלבד בתל אביב-יפו. כך גם "מנצחת" בני ברק בתחום הפסולת. מעל 9 טון פסולת מעורבת לדונם לשנה נמדדה בעיר, לעומת 7 בלבד בתל אביב-יפו. בכל הנוגע לצפיפות הרבה, מבהיר גנוט כי מדובר בתחום המושפע גם משיקולים דתיים. בשל פסיקה הלכתית האוסרת על שימוש במעליות שבת, מעדיפים בערים חרדיות להימנע מבנייה לגובה - וכך מתרבים להם הבניינים הנמוכים.      

ברשימת המפגעים הסביבתיים שאותרו בדו"ח, נכלל גם זיהום אוויר תחבורתי, הנובע מריבוי תחבורה ציבורית בשכונות ומקרבת העיר לכביש גהה. בהקשר זה בולט היעדרו של קיר אקוסטי - שנבנה לאורך רוב גבולו העירוני של הכביש, אך נפסק בקטע הסמוך לשכונת נווה אחיעזר. לצדם צוינו בעיית קרינה מקווי מתח גבוה, מזבלות בלתי מוסדרות, העדר שטחי ציבור ירוקים, משחטות רכב לא חוקיות ומפעלים בריכוזי אוכלוסיה. 

מאז הושק הדו"ח כאמור, פעלו אנשי הקליניקה ואנשי "חרדים לסביבה" בנסיון לשפר את המצב בעיר ובקהילה החרדית בכלל. צוותי סטודנטים למשפטים מהקליניקה הופעלו באופן תדיר במתן סיוע משפטי לאוכלוסיה, ובפעילויות חינוך סביבתי בבתי ספר יסודיים חרדיים ולצד אלה - הודק הקשר עם חברי השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת והחל שיתוף פעולה צמוד עם המשרד להגנת הסביבה. "נעשו גם פעולות קונקרטיות בשטח, הן בנוגע למסוף האוטובוסים והן בנוגע קיר האקוסטי, שבנייתו מתקיימת בימים אלה. יש כבר שינוי בשטח", מצהיר מנדל.

"מצבורי פסולת בלתי מטופלים" (צילום: איתן רייף ודידי שיינברג) 

ניצני שינוי - בתקשורת החרדית  

התעוררותה של המודעות הסביבתית, לצד פעילותם הנמרצת של פעילי איכות סביבה חרדיים - בהם מנדל וגנוט, ניכרת מסתבר גם במסדרונות המשרד להגנת הסביבה. במשרד אישרו כי בחודשים האחרונים נפגש השר, גדעון עזרא, עם רבנים ומובילי דעה במגזר החרדי במטרה להעמיק את הקשר עם המגזר החרדי וכי בכוונתו להעמיק את הקשר בהמשך הדרך. לפני מספר חודשים גובש במשרד יום עיון ייחודי הנוגע לנושאי איכות סביבה במגזר החרדי ולדברי גורמים במשרד ישנה כוונה לקיים כנס נוסף בנושא, בחודשים הקרובים.

לדברי הרב אברהם רובינשטיין, סגן ראש עיריית בני ברק והאמון על איכות הסביבה בה, מדובר בשינוי המתקיים כבר מספר שנים. "יש היום לחץ מהציבור בנושאים סביבתיים רבים, שרוצים לטפל במפגעים סביבתיים ובבעיות שקשורות לאיכות הסביבה", הוא אומר. כעדות הוא מציין את העובדה כי עד לפני ארבע שנים, לא הוגדר בעירייה תפקיד כשלו. "התעקשתי לקבל על עצמי את התיק, בשל הלחץ מהשטח", הוא אומר.   

גם אפרת הלוי, מנחה תוכנית רדיו שבועית בנושאי סביבה בתחנה החרדית "רדיו קול חי", מסכימה כי ניתן לחוש בניצניו של שינוי. "זה משהו שמתחיל לחלחל בציבור החרדי וכמו שכל דבר מגיעה לכאן 'בדיליי' מסוים, כך גם הנושא הזה", היא אומרת. במסגרת תוכניתה מקדישה הלוי פינה לחדשות סביבתיות וגם לחיבור שבין המקורות ואיכות הסביבה. "היהדות מסתבר היא דת מאוד סביבתית", היא מצהירה "ועבור הציבור החרדי יש פה עוד קישור מתבקש".

יוסי אליטוב, סגן עורך השבועון החרדי "משפחה", מצטרף לדברים ומציע הסבר משלו. "מקום המדינה ועד לפני עשר שנים הציבור החרדי היה עסוק במאבק קיומי, אך בשנים האחרונות החברה החרדית יצרה דור שלם של מעמד ביניים, של ביטחון רוחני וכלכלי - וזה מתבטא גם בתחומי איכות הסביבה", הוא אומר. "המודעות הסביבתית בהחלט מתעוררת בקהילה החרדית".