לא שיש בזה משהו רע

העולם שלנו מלא בקונספירציות, ספקולציות והמון שאלות שאין להן תשובות. בסוף השבוע האחרון הסערה השתוללה לא רק בחוץ, אלא גם בעיתוני העולם שהיו מוכרחים לדווח שג'ודי פוסטר היא לסבית. השאלה הנשאלת היא האם אפשר לקבוע, חד-משמעית, שזה אמיתי ונכון.

ובכן, בידיעה הראשונה על פוסטר דווח על הענקת תואר האישה החזקה של עולם הבידור לגברת המכובדת. פוסטר, נרגשת ונרעדת, עלתה על הבמה והודתה לכולם: "אני לא מרגישה חזקה, אני מרגישה שבירה, לא בטוחה, מנסה להבין את מה שקורה כאן".

פרס "שריל לנסינג למנהיגות" ניתן לשחקנית/מפיקה/בימאית בת ה-45 על 42 שנים של עשייה בתחום הבידור. "אחרי תקופה כל כך ארוכה", אמרה פוסטר, "אין מצב שלא תהפוך לסוג של מטורלל". בהמשך אמרה פוסטר שלא ברור למה זה מגיע לה וכו' וכו'. וזהו. זו היתה הידיעה העיקרית על הארוע החשוב בחייה.

ואז התחילו הידיעות האחרות לזרום. מסתבר שבנאום התודה שלה, פוסטר, שהגיעה לאירוע עם אמא שלה דווקא, הודתה ל"סידני היפה שעומדת לצדי לאורך כל הדרך, ברגעים הרקובים וברגעים המבורכים". הכוונה היא לסידני ברנרד, חברה ותיקה מאוד של פוסטר, שבעבר כבר נשמעו ספקולציות על היחסים ביניהן. פוסטר אף פעם לא הגיבה לשמועות.

בגלל משפט אחד הוחלט שם מעבר לים, שג'ודי פוסטר סוף סוף יצאה מהארון, ואישרה סופית את מה שחשדו בו עד עתה. השאלה המתבקשת היא, למה החליטה פוסטר לצאת מהארון כשבת הזוג, לכאורה, בכלל לא נמצאת שם איתה באולם? ובכלל, אי אפשר שיהיו חברות טובות בעולם הזה בלי לחשוד שיש ביניהן קשר רומנטי? ומי החליט שאם לאישה בת 45 אין קשר זוגי עם גבר, היא לסבית?

הבאנו לכם את הסיפור כפי שקרה, בלי ספקולציות משלנו, ולכן ההחלטה נתונה בידיכם. אנחנו בכל מקרה מעריצים אותה.