הצעה: "פינוי פיצוי" לבדואים מול רמת חובב

הצעת חוק שתונח הבוקר (ג') על שולחן הכנסת מציעה לראשונה לפנות ולפצות את כל מי שמתגורר בטווח של 5 קילומטרים מתחומה של מועצת רמת חובב. את הצעה הגישו חברי הכנסת אופיר פינס (עבודה-מימד) ויוסי ביילין (מרצ-יחד), ואם תאושר היא צפויה להשפיע בראש ובראשונה על תושבי היישוב הבדואי ואדי אל-נעם, הממוקמים בסמיכות רבה למפעלים.

בדיקות שונות שבוצעו באזור רמת חובב העלו כי טווח הביטחון מהמפעלים, למקרה של אירוע חומרים מסוכנים עומד על 5 ק"מ. מטרתה המיידית של ההצעה היא למנוע התיישבות חדשה בשטח טווח הביטחון ולאפשר לאוכלוסייה המתגוררת בו להתפנות ולקבל בתמורה פיצוי.

החוק נועד למנוע פגיעה בבריאותם של תושבי האזור, ולמנוע את חשיפתם לסיכונים. על-פי ההצעה, יוכלו המתפנים לקבל פיצוי כספי מהמדינה, או זכאות לקרקע חלופית במקום אחר.

"אזור התעשייה של רמת חובב מהווה אתר תעשייתי מרכזי למפעלי תעשייה כימית כבדה ולתעשיות כבדות אחרות באזור הדרום", נכתב בדברי ההסבר להצעה. עוד כותבים חברי הכנסת, כי באזור זה נמצא גם אתר מרכזי לסילוק וטיפול בפסולת מסוכנת מכל רחבי הארץ.

בשל אופייה עתיר השפכים של התעשייה, נעשה שימוש רב בחומרי גלם מסוכנים ובייצור תוצרים המכילים חומרים מסוכנים, ולדבריהם מדובר ב"אתר בעל פוטנציאל סיכון רב".

אתר עם פוטנציאל לתאונות

חברי הכנסת מציינים כי מועצת רמת חובב, על 17 המפעלים הפועלים בה, מהווה עדיין מקור לתקלות ותאונות. "לפי נתוני המועצה המקומית התעשייתית רמת חובב היו בשנת 2004 באתר 57 אירועי חומרים מסוכנים – בממוצע אירוע בשבוע. גם בהנחה כי הטיפול בזיהומים הסביבתיים יושלם במלואו, עדין יהיה האתר מוקד לפעילות רבת סיכון הטומנת בחובה פוטנציאל לתאונות".

עוד בנושא:

• הבדואים: מופקרים מול רמת חובב
• המקום בו הזכות לבריאות אינה קיימת / דעה 
  

חברי הכנסת מציינים את סמיכותם של התושבים הבדואים למפעלים, ומציינים כי "אוכלוסיה זו הייתה ועודנה חשופה באופן קבוע לסיכון בריאותי ובטיחותי הנובע מהקרבה לאתר". לפיכך, מוצע בהצעת החוק לקבוע רשמית טווח ביטחון ברוחב של 5 קילומטרים, שיקיף את קצה שטח השיפוט של המועצה התעשייתית, שבו תוגבל התיישבות חדשה. כמו כן תינתן, כאמור, לתושבים אפשרות להתפנות מהאזור בהסדר.

בנוסף מציעה הצעת החוק מנגנון מובנה של בירור תביעות, בדמות ועדת תביעות שתורכב מנציגי ממשלה ונציגי ציבור. תפקידה יהיה לבחון את התביעות במקרים בהם מתגלעים חילוקי דעות בנוגע לזכותו של המבקש או לשיעורי דרישתו לפיצוי.

"פוליטיזציה של המספרים"

הראשונים להיות מושפעים מן ההצעה, כאמור, הם 5,000 תושבי ואדי אל-נעם, הממוקמים על מספר רכסים בשטח של כ-30,000 דונם, ממזרח לרמת חובב.

ד"ר ארז צפדיה, מרצה למנהל ומדיניות ציבורית במכללה האקדמית ספיר וחבר בוועד המנהל של "במקום", מבהיר כי יש בהצעה יתרונות - אך גם פוטנציאל בעייתי מרכזי. "תושבי ואדי אל-נעם הם אנשים שנעשה להם עוול ואין ספק שההצעה הזו היא חיובית מהבחינה של הפיצוי שמגיע להם", הוא אומר. יחד עם זאת, צפדיה טוען כי "קיים חשש שהצעת החוק הזו תהווה קרש קפיצה לתוכניתה של מנהלת הבדואים - להעביר את תושבי ואדי אל-נעם אל היישוב שגב שלום".

בעייתיות נוספת אותה מציין צפדיה היא סוגיית טווח הסיכון המוגדר בהצעה. "נעשית כאן פוליטיזציה של מספרים", הוא אומר.

"בעבר אמרו כי מי שנמצא בטווח של 6.8 ק"מ נתון בסיכון בריאותי, ואחר-כך נאמר שעיר הבה"דים, שעתידה להתמקם במרחק של 9 ק"מ עדיין נמצאת באזור מסוכן. עכשיו מדברים בכלל על 5 ק"מ - וישנה פה אי-בהירות לגבי רמת הסיכון".

סמיכותם של תושבי ואדי אל-נעם למפעלי המועצה, והבעייתיות הנובעת מכך נפרשו לאחרונה בדו"ח שחובר על ידי ארגון "מגמה ירוקה", האגודה לזכויות האזרח, עמותת "במקום", רופאים לזכויות אדם, ארגון שתי"ל ותושבי ואדי אל-נעם עצמם.

הדו"ח, שפורסם בחודש ספטמבר, קבע כי הפיצוץ שאירע במפעל "מכתשים" במועצה חשף את אלפי התושבים הבדואים בישוב לסיכונים בריאותיים חמורים. מחברי הדו"ח הדגישו אז את הצורך במציאת פיתרון הולם להפקרה המתמשכת של התושבים בפזורה הבדואית בעת אירועים דומים.