מנהל למרחב: התלמידות היו נבלעות בכיתה רגילה
מנהל בית הספר למרחב מגיב לראשונה על "פרשת "האפרטהייד". במכתב לראש העיר פתח תקווה הוא מבהיר שהטענות על הפסקות נפרדות הן שקר גס, ומסביר כי הנערות האתיופיות למדו בכיתה נפרדת רק בשיעורים תורניים - שבהם היה צורך לגשר על פערים בידע
שבוע לאחר שפרשת ה"אפרטהייד" בבית הספר "למרחב" בפתח-תקווה התפרסמה וגרמה לסערה ולמחאה נזעמת, מתברר כי מנהל בית הספר שיגר לראש העיר, איציק אוחיון, מכתב בו הוא מפרט את תגובתו לאירועים. במכתב, שפורסם במקומון לציבור הדתי "קשר עיסקי" ונשלח לעיריית פתח-תקווה ולחברי המועצה טען המנהל, אברהם גרנביץ', כי "מדובר במסע הכפשה חסר תקדים המסלף את העובדות לאין ערוך".
גרנביץ' מבהיר במכתב כי "הנהלת בית הספר בחרה שלא להגיב באמצעי התקשורת מאחר שההתלהמות היצרית לא הותירה מקום להסברים אמיתיים והגיוניים להתקבל. התגוננות ומענה בעיצומו של 'מסע לינץ'', בעוד אין אדם המעוניין לשמוע עובדות כהווייתן, הינו מיותר לחלוטין. ועל זה נאמר 'והמשכיל בעת ההיא ידום'. פירוש שתיקתנו כהודאה באשמה הינו חסר שחר".
עם זאת, גרנביץ' הסביר שמכיוון שהפרשייה אינה יורדת מהכותרות, בית הספר ביקש להבהיר בפני ראש העירייה את הדברים מנקודת מבטו.
ראשית, כרקע לדברים, טוען המנהל כי "בית הספר הינו מוסד שבוחר את תלמידיו על פי הרקע הדתי-תורני של המשפחה. הרקע העדתי - מכל סוג - אינו מהווה גורם בעל משקל כלשהו. לבית הספר מתקבלים יוצאי כל העדות, ובלבד שרקע הבית הינו תורני במלוא מובן המילה. כמחצית מתלמידי בית הספר הינם יוצאי עדות המזרח. כמו כן, הרקע הסוציו-אקונומי אינו מהווה כל שיקול בקבלת תלמידים, ועל כך יש לנו די והותר קבלות".
קידום לצורך קליטה
לגופה של הפרשה המסעירה, מספר גרנביץ' כי עיריית פתח תקווה, יחד עם הרב הספרדי הראשי פנו לבית הספר בבקשה לקבל תלמידות יוצאות אתיופיה. "ישבנו על המדוכה והחלטנו כי נענה לאתגר מתוך מטרה שהבנות תקבלנה חינוך דתי וערכי, על מנת שבעתיד תתערנה בתוך החברה הדתית-לאומית במדינה", כותב המנהל.
"ככל הידוע לנו, אנו בית הספר היחיד בארץ, במעמד מוסד פטור, שהסכים ברצון לקלוט בנות אלו. כאשר הן נקלטו היה ברור, עקב מצבן הלימודי, ובמיוחד בהשוואה לרמתן של תלמידות כיתה ב' הרגילה, שלא ניתן בשום פנים לשבצן במסגרת אינטגרטיבית, ויש הכרח לשבצן בכיתה 'מקדמת'. לשם הבהרה, אציין שקיימים פערים גדולים בשפה (קריאת וכתיבת עברית), בהבנת הנקרא והן במקצועות הלימוד האחרים. שילוב הבנות במצבן זה - קודם שקודמו - בכיתה אינטגרטיבית, עלול היה לגרום להן לנזק קשה ביותר.
"ואדגיש: 50% ממקצועות הלימוד בבית ספרנו הינם לימודי קודש: תורה, נביא, הלכות, תפילה ועוד. משפחות המוצא של התלמידות 'הרגילות' הינן משפחות תורניות, וממילא הן מגיעות לביה"ס עם 'מטען קודם' רב. שילוב הבנות העולות בכיתה רגילה היה יוצר מצב שהן היו 'נבלעות', ולא ניתן היה לקדמן בכל דרך שהיא".
נוכח הנסיבות, המנהל טוען כי בשלב הראשון הוחלט שרצוי שהתלמידות יקבלו טיפול והעשרה אישיים, כשהכוונה המפורשת היתה שכל אחת מהן תתקדם לפי יכולתה ורמתה וכאשר תגיע לרמה נאותה, היא תשולב בכיתה הרגילה. המנהל מתאר השקעה רבה בתלמידות לצורך תגבור והעשרה, שנועד לצרפן בסופו של דבר לכיתה הרגילה.
גרנביץ' הוסיף כי כל שנעשה בבית הספר היה על דעת הממונה מטעם מינהל החינוך על שילוב העולים במוסדות החינוך השונים. לדבריו, התהליך שתואר אף הוסבר להורי הבנות כשהגיעו להתרשם מביה"ס, ורק הורים שהביעו נכונותם ורצונם באופי זה של קליטה שלחו את בנותיהם ללמוד במוסד. "דרך זו של קליטה מקובלת במוסדות חינוך נוספים, והיא אף הנכונה ביותר לטובת הבנות", כתב המנהל. "הטענה שכביכול נעשתה 'הפרדה' מכוונת בין הבנות העולות ובין תלמידות בית הספר הינה בגדר השמצה זדונית ועלילת דם ממש".
הוא מעיר כי מחוץ ללימודים העיוניים, שולבו הבנות העולות בכל פעילויות בית הספר בהן שיעורי התעמלות, מוזיקה, מלאכה, טיולים, פעילויות חברה, סדנאות יצירה, כינוסים, פעילויות לקראת חגים ועוד.
לא היו הפסקות נפרדות
המנהל ממשיך במכתבו: "את דברי הבלע והשטנה בעניין 'הפסקות נפרדות' לא נותר לנו אלא לדחות בבוז ושאט נפש. הבנות שיחקו עם כל בנות בית הספר, ועל כך יעיד כל הצוות החינוכי, וכמובן כל בנות בית הספר. לא עלתה על דעתנו מחשבה נואלת שכזו, ואנו מרגישים נבוכים לעמוד ולהתגונן מול שקר גס שכזה. המשחק המשותף בהפסקות היה טבעי וברור מאליו, ואנו נדהמים עד היכן יכול הרוע להיסחף. שמענו כי אנו מואשמים גם בכך שהורי הבנות לא הוזמנו לאסיפת הורים. ובכן, שקר נוסף: אסיפת ההורים תתקיים לאחר חנוכה וטרם נשלחו הזמנות לאסיפה זו.
"בעניין ההסעות: הבנות הוסעו במונית שאורגנה ושולמה על ידי מינהל החינוך בעירייה. כך נוהג מינהל החינוך גם בבתי ספר אחרים, בהם הילדים משולבים בבית ספר המרוחק מאזור מגוריהם, וזאת בכדי להקל על הילדים".
לסיום, בבית הספר ביקשו לציין כי מפקח המוסד, יעקב הלמן, ביקר במקום, בדק וחקר את העניין לעומקו, והביע לטענתם שביעות רצון מלאה מהטיפול בבנות. לדבריהם המפקח אף שוחח עם ארבע הבנות, שסיפרו לו שהן אוהבות את המוסד
החינוכי, את יתר התלמידות ואת מורתן. "אין ספק שמלבד הנזק שנגרם לשמו הטוב של בית הספר, נגרם נזק לא פחוּת לארבע הבנות שהיו בעיצומו של תהליך קליטה ראוי ונכון", כתב המנהל.
"אנו פונים אל כבודו בבקשה לעשות את כל שניתן על מנת לעצור את מחול השדים ההזוי הזה, שאין לנו ספק ששורשיו הם חשבונות פוליטיים שיצאו מכל פרופורציה, והפעם פגעו בנו כבית ספר, ובעוד ארבע ילדות בנות שמונה, בלא עוול בכפן ובכפינו", מסיים גרנביץ'.