בלי מיגון בשדרות: רק הממ"ד יכול להציל אותנו

בלי מיגון: בשדרות אמרו אמש (יום ה') כי פגיעת הקסאם בבית ללא מרחב מוגן וללא מיגון, הוכיחה שוב את טענת התושבים שהמיגון נחוץ מאוד ויכול להציל חיים. כתוצאה מהפגיעה בבית נפצעה אשה באורח בינוני.

בינתיים, לאחר יומיים שבהם נורו לעבר האזור כ-30 רקטות קסאם, החליט שר הביטחון אהוד ברק להביא לאישור הממשלה את הארכת "המצב המיוחד בעורף" באזור עוטף עזה. משמעות ההחלטה היא שמערכת הביטחון תיטול חלק פעיל בסיוע והנחיות לאוכלוסיית עוטף עזה, לפחות עד מארס 2008.

המצב המיוחד שיוכרז אינו נוגע לשאלת המיגון של בתי התושבים בשדרות. אלה כבר עתרו לבג"ץ על מנת שהמדינה תמגן את הבתים. שופטי בג"ץ מתחו ביקרות על המדינה בדיון האחרון ושאלו - היכן המיגון? אחד העותרים, דובר עיריית שדרות עו"ד יוסי פנחס כהן, שהגיע לבית שנפגע אמר: "כשהגעתי לבית

 של משפחת עמר וראיתי את הנזק חשבתי בדיוק על התיאור שנתתי לשופטים בבג"ץ. זו הייתה תחושת דז'ה-וו. יש 800 בתים כמו הבית של משפחת עמר שאנו דורשים מהממשלה למגן אותם. לפני ארבע שנים עתרנו לבג"ץ שיהיו ניידות טיפול נמרץ בעיר ואני יכול לתאר לעצמי שלולא התערבות השופטים לא היו לנו היום נטני"ם בשדרות. אני גם אמרתי לשופטים שרקטה כזו יכולה לגרום להרג של ילדים ונפגעים רבים".

כהן אמר כי בניגוד להערכות שמסרה המדינה, לפיהן עלות מיגון 800 בתים מסתכמת במיליארדי שקלים - העלות האמיתית היא פחות מ-50 מיליון שקלים. ומה אומרת המדינה? בתשובת המדינה לבג"ץ נכתב כי "ההחלטה הינה מדינית ומצויה בתוככי שיקול דעתה וסמכותה של הממשלה, ולמעשה עדיין לא התקבלה". 

הבית שנפגע מקסאם ((צילום: טרכטמן זאב, דין וחשבון שדרות)

חלק מתושבי העיר, כמו משפחת עמר שביתה נפגע, יכולים להתפלל לנס כשהם שומעים את אזעקת "צבע אדום". אחד מהתושבים הוא יוסי זיגזג, שבביתו אין מרחב מוגן: "ממ"ד יכול להציל חיי אדם ולאף אחד אין ספק בזה. לא מזמן נפלה רקטה בבית שנמצא ממול ומהנפילה שם התפרק לי חצי בית. אני מנסה כמה שפחות להיות בבית שלי, קופץ לבת שלי או לחברים שאצלם יש ממ"ד כי אני צריך להגן על עצמי ועל משפחתי. הממשלה הזו עברה כל גבול ומה שמכעיס זה שאין עם מי לדבר, אולי באמת בסופו של דבר רק ארקדי גאידמק יעזור לנו". 

הפתרון: ישנים במסדרון

התושבים המתגוררים בבתים בלי ממ"ד מחפשים פתרונות יצירתיים, שאולי יצילו אותם מהקסאם. לכרמית אליאסי יש שלושה ילדים קטנים והם כבר ישנים כמה חודשים במסדרון הבית: "זה המקום הכי בטוח. בכל ערב אנחנו מוציאים את המזרנים לשם וכולנו ישנים שם, כי אני פוחדת שלא אשמע את אזעקת 'צבע אדום' כשגם כך אין לי לאן לברוח אלא למסדרון וגם כך זה לא מספק ממש הגנה. אילו היה לנו ממ"ד היינו נכנסים לשם כשיש ירי של רקטות. אני יושבת ומחכה שמישהו באמת ישמע אותנו ויבין שזה הדבר היחיד שיכול להציל את הילדים שלנו".

ויש כאלו שכבר התייאשו מכך שהמדינה תמגן את המדינה והחליטו לעשות מעשה. לימור אוחנה רכשה ממ"ד לביתה בעלות של עשרות אלפי שקלים, למרות הקשיים שהעמידה העירייה. "יש לי שני ילדים קטנים ואני לא יכולה להפקיר אותם לחסדי המדינה, לכן החלטנו לבנות ממ"ד בעצמנו מפני שברור לי שהמדינה לא תמגן את בתי התושבים בשום מצב. הממ"ד בסופו של דבר הוא הפיתרון להצלת חיי ילדינו. אם המדינה לא יכולה להגן עלינו, אז אנחנו נעשה זאת באופן שבו אנו יכולים".