כסף לא קל: על פושעי צווארון לבן שנתפסו

"הסיפור לא נגמר... ואפילו במקרה הגרוע ביותר, אני עוד אחזור". כך אמר השבוע איל העיתונות לשעבר וחבר בית הלורדים, קונרד בלאק, בראיון ל-BBC, זמן קצר לפני שנגזרו עליו שש וחצי שנות מאסר בגין הונאת משקיעים ושיבוש הליכי חקירה. בלאק, שממשיך עד היום לטעון כי לא עשה כל רע, אמר כי הוא צופה שבית הכלא "יהיה משעמם, אבל נסבל", וכי הוא אינו רואה במאסר בושה.

בלאק לא לבד. כי הכסף מסנוור גם את מי שיש לו הרבה ממנו. זו הסיבה שמנהלים בכירים, שהפרוטה מצויה בכיסם, לא שבעים ורוצים עוד. וכשהעוד הזה לא מגיע בדרכים המקובלות, הם מנסים בדרכים לא כל כך כשרות, לעיתים על חשבון בעלי המניות ולעיתים על חשבון ציבור המשקיעים. גם לא מעט פוליטיקאים שמקורבים לבעלי הון מתוקף תפקידם, מסתנוורים מהכסף הגדול שהם רואים, לעיתים חוטאים בקבלת שוחד וטובות הונאה. חלקם נתפסים. 

עבירות של צוורון לבן מתרחשות בכל הגלובוס. וכן, גם בארץ יש רשימה ארוכה למדי של נבחרי ציבור ואנשי עסקים בכירים שנשפטו והורשעו בגין עבירות מסוג זה.

מדרעי ועד דיניץ

אריה דרעי הורשע בשנת 1999

ביחס לתקופה בה כיהן בתפקידים בכירים במשרד הפנים, ונדון ל-4 שנות מאסר וקנס של 250 אלף שקל. ערעורו של דרעי לבית המשפט העליון התקבל חלקית ועונשו הופחת ל-3 שנות מאסר. לבסוף ריצה דרעי שני שליש מעונשו וביולי 2002 שוחרר מהכלא לאחר שנתיים בלבד.

שמעון שבס, ששימש כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין בשנים 1992-1995, הורשע על ידי בית המשפט המחוזי במרמה, הפרת אמונים וניסיון לקבל שוחד בפרשת קידומה של עסקה ביטחונית עם מדינה זרה. בית המשפט המחוזי גזר עליו שתי שנות מאסר בפועל, שנה אחת על תנאי וקנס כספי.

שבס ערער לבית המשפט העליון שזיכה אותו מכל ההאשמות נגדו. פרקליטות המדינה ביקשה וקיבלה דיון נוסף בעניינו ושנתיים לאחר שזוכה הורשע שבס בשנית. לבסוף, שמונה שנים וחצי לאחר שהוגש נגדו כתב האישום, גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב את עונשו - קנס של 50 אלף שקל.

בשנת 2002 הגישה המדינה כתב אישום נגד גד זאבי ואיש העסקים מיכאל צ'רנוי בפרשת רכישת מניות בזק. בכתב האישום נטען כי בשנת 1999 תכננו זאבי וצ'רנוי לרכוש כ-20% ממניות בזק. הם צפו כי צ'רנוי לא יקבל היתר משר התקשורת להחזיק במניות ולכן החליטו כי זאבי יסתיר את העובדה שצ'רנוי שותף בעסקה.

במקביל, בשנת 2006 הגישה רשות ניירות ערך כתב אישום נוסף נגד זאבי על קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ורישום כוזב במסמכי תאגיד. מכתב האישום עלה החשד שזאבי ושלושת נושאי המשרה בחברת ההיי טק מלם בה שימש יו"ר פעיל ביצעו, לכאורה, עבירות פליליות כדי לאשר לזאבי שכר של 15 אלף שקל בחודש. הנאשמים מצידם, ביקשו לבטל את כתב האישום בטענה שרשות ניירות ערך פעלה באופן בלתי שוויוני כשהעמידה אותם לדין, מאחר שבמקרים ובמצבים דומים לא הוגשו כתבי אישום בית המשפט הותיר את האישומים על כנם. ההליכים בשני המקרים עדיין מתנהלים.

אילון צברי, שכיהן כסמנכ"ל חברת גמולות של בנק הפועלים (שניהלה את מרבית כספי קופות הגמל, קרנות הפנסיה וההשתלמות בזמנו), הורשע בעבירות של הרצת מניות וקבלת שוחד בשנים 1988-1994. צברי, כך נטען, לקח שוחד בתמורה למידע פנים של החברה ומישיבות ועדת ההשקעות שלה. בשנת 2003 הורשע צברי בבית המשפט המחוזי ונגזר עליו לרצות 6 שנות מאסר וקנס של 3.5 מיליון שקל. בסמוך לאחר מכן ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו, בית המשפט ביטל את הקנס וגזר עליו 5 שנות מאסר.

שמחה דיניץ, יו"ר הסוכנות, נאלץ להשעות את עצמו לאחר שביקורת פנימית של הסוכנות העלתה כי דיניץ נהג להשתמש בכרטיס האשראי של הסוכנות להוצאותיו האישיות. בפברואר 1994 הוגש נגדו כתב אישום בעבירות של מרמה והפרת אמונים בו נטען כי השתמש בכרטיס הסוכנות לממן הוצאות של 22 אלף דולר. בשנת 1996 הרשיע אותו בית המשפט בקבלה במרמה של 6,700 דולר אולם דיניץ ערער ושנה מאוחר יותר זיכה אותו בית המשפט העליון מחמת הספק מהאישומים, בנימוק שלא שם לב כי השתמש בכרטיס האשראי של הסוכנות.

רמי דותן, שכיהן כראש להק ציוד של חיל האוויר (בדרגת תת אלוף) והורשע בקבלת שוחד מחברות אמריקניות, בשווי של 12 מיליון דולר נדון בשנת 1991 בעסקת טיעון ל-18 שנות מאסר מהן 13 בפועל. בשנת 1999 החליטה ועד השחרורים הצבאית על קיצור שליש מתקופת מאסרו דותן אולם בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון ביטל בג"ץ את השחרור המוקדם והשאיר את דותן בכלא. לבסוף, בשנת 2002 לאחר 12 שנות מאסר, שוחרר דותן בשל מצבו הבריאותי.

אריה גולדין, מנכ"ל חברת ההשקעות כלל אינווסטמנט, הורשע בשנת 1990 בעבירות של גניבה, מרמה זיוף ורישום כוזב במסמכי תאגיד לאחר שאחד מלקוחותיו, עו"ד יוסי שגב גילה שמחשבונו נעלמו 4.8 מיליון דולר. בית המשפט המחוזי בתל-אביב גזר עליו 6.5 שנות מאסר וקנס כספי של 150 אלף שקל. המדינה ערערה על קלות העונש ובית המשפט העליון החמיר בעונשו והעמיד אותו על 8 שנים, אולם כבר בשנת 1996 שוחרר גולדין מהכלא לאחר ניכוי שליש מתקופת מאסרו.

דב רביב, ראש פרויקט החץ בתעשייה האווירית, הואשם בקבלת שוחד הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, נידון לעונש של שנתיים מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי וקנס של 50 אלף שקל, ערעורו לבית המשפט העליון נדחה אך הוא זכה לחנינה חלקית מנשיא המדינה עקב מצבו הבריאותי.

ומה בחו"ל? יותר הרשעות, פחות שנות מאסר

בואו נחזור רגע לבלאק, זה מתחילת הכתבה. העונש שנגזר עליו היה קל יחסית (שש שנים וחצי בכלא), לנוכח העובדה שהתביעה ביקשה להטיל עליו 24 שנות מאסר, ורבים הסיכויים כי הוא אכן יעמוד במלתו, גם אם ירצה חלק משמעותי מהתקופה, ויחזור לבית הלורדים. והוא לא יהיה העבריין התאגידי המתוקשר הראשון שיעשה זאת.

משרד המשפטים האמריקני הגביר את מאבקו בפשעי ה"צווארון הלבן" בעשור האחרון, בעקבות מקרים דרמטיים שזכו לכיסוי תקשורתי רב כמו קריסתן של וורלדקום ואנרון בעקבות מעשי הונאה.

שתי החברות הללו הפכו למקרים לדוגמא, ומנכ"ליהן נדונו לתקופות מאסר

ממושכות - מנכ"ל אנרון לשעבר, ג'פרי סקילינג,  מרצה כיום עונש מאסר של יותר מ-24 שנים, ומנכ"ל וורלדקום לשעבר, ברנרד אברס, מרצה 25 שנות מאסר.

אך לפי סוכנות הידיעות בלומברג, 61% מהנאשמים שנשפטו והורשעו בתקופת כהונתו של הנשיא ג'ורג' בוש בילו לא יותר משנתיים בבית הכלא. "בלומברג", שסקרה 1,236 הרשעות כאלו, מצאה כי 28% מהמורשעים לא בילו יום בכלא, ורק 6% נדונו לעשר שנות מאסר או יותר.

לדברי בלומברג, רבים מהנאשמים קיבלו תקופות מאסר מופחתות לאחר שהגיעו להסדרים שונים עם התביעה. חלקם סייעו לתובעים בחקירתם, או במילים עדינות פחות - הלשינו על עמיתיהם. כמו למשל שותפו של בלאק, דייוויד ראדלר, שהודה באשמה, סייע לתביעה, וירצה 29 חודשי מאסר בלבד, בכלא בקנדה.

רוב המקרים המדוברים לא הגיעו לכותרות, אך בחלקם היו מעורבים אנשים בפרופיל גבוה. חלק מהנאשמים, ביניהם קובי אלכסנדר, מנכ"ל קומברס לשעבר, או שלישיית נאטווסט, העדיפו להימנע מהחשיפה התקשורתית השלילית, ולהשקיע משאבים רבים בלהימנע מעונש מאסר בארה"ב.

אך גם המקרים המתוקשרים שהסתיימו במאסר ריצו לעיתים קרובות תקופת מאסר מופחתת בכלא עם אבטחה מינימלית, וחלקם אף חזרו לפעילות מלאה רגע לאחר שחרורם.

המקרים הבולטים בשנים האחרונות

מייקל מילקן: "מלך אג"ח הזבל" של שנות השמונים, שהורשע בהונאת ניירות ערך, נדון לעשר שנות מאסר, שוחרר לאחר שנתיים. לאחר שהחלים מסרטן הפרוסטטה, חזר לפעילות ציבורית מלאה.

פרנק קוואטרון: "מלך עסקאות ההיי-טק" בתקופת הבועה. הורשע בהפרעה להליכי משפט, ונדון ל-18 חודשי מאסר. הרשעתו בוטלה מאוחר יותר, בטענה שחבר המושבעים קיבל הנחיות לא נכונות בדבר הפרשנות לחוק.

קנת' ליי: מייסד ומנכ"ל אנרון לשעבר. הורשע במה שנחשב להונאה התאגידית הגדולה ביותר של כל הזמנים, בעקבותיה קרסה החברה, שהיתה בזמנו החברה השביעית בגודלה בארה"ב. מת מהתקף לב בזמן שהמתין לגזר דינו בבית הקיט שלו באספן, קולורדו. לאחר מותו נמחקו הרשעותיו, מאחר ומת לפני שניתנה לו הזדמנות לערער.

מרתה סטיוארט: גורו הטיפוח הביתי הורשעה בקשירת קשר, שיבוש הליכי משפט ומסירת הצהרות כוזבות בנוגע למכירה של כ-4,000 מניות בחברת הביוטכנולוגיה ImClone Systems. היא נדונה לחמישה חודשי מאסר בפועל בבית כלא בעל אבטחה מינימלית, ולאחר שהשתחררה ריצתה חמישה חודשים נוספים של מעצר בית. למרות שנאסר עליה לכהן בתפקיד ניהולי שקשור לכספים בחברה ציבורית במשך חמש שנים, היא חזרה להופיע בטלוויזיה וברדיו, לקבל שכר עתק ולהשיק מוצרים חדשים.

דניס קוזולובסקי: מנכ"ל תאגיד ההנדסה טייקו לשעבר. ריצה כבר שנתיים מתקופת מאסר של שמונה וחצי שנים. הורשע בגניבת כספים מהחברה לצורך מימון של אורח חיים ראוותני, זיוף מסמכים, הונאה בניירות ערך וקשירת קשר לביצוע פשע.

ברנרד אברס: מרצה 25 שנות מאסר, לאחר שהורשע בשותפות להונאה חשבונאית בהיקף של 11 מיליארד דולר, שהובילה לקריסת החברה.

ג'פרי סקילינג: מנכ"ל אנרון לשעבר. מרצה כיום 24 וחצי שנות מאסר, לאחר שהורשע ב-19 סעיפי אישום, ביניהם קשירת קשר, הונאה וסחר במידע פנימי.

אנדרו פסטו: סמנכ"ל הכספים לשעבר של אנרון, והמוח מאחורי ההונאות הפיננסיות שחרצו את גורל החברה, נדון לשש שנות מאסר לאחר שהודה באשמה במסגרת עסקת טיעון, ושיתף פעולה עם התביעה במשפטים אחרים בפרשה, ביניהם משפטם של סקילינג וליי.

ג'וזף נאצ'יו: מנכ"ל חברת התקשורת קווסט לשעבר. ב-19 סעיפי אישום של סחר במידע פנים וגריפת רווחים של עשרות מיליוני דולרים ממכירת מניות קווסט ב-2001, ללא מסירת מידע למשקיעים לגבי התמונה הפיננסית האמיתית, ונדון לשש שנות מאסר.

תביעות הבקדייטינג: עד כה נתבעו לפחות שבעה מנהלים בחברות שונות, ביניהן קומברס, ברודקום וטייק-טו אינטראקטיב. חלק מהמנהלים הודו באשמה וחתמו על עסקת טיעון עם הרשויות. מנכ"ל אחד, גרגורי רייס מברוקייד, הורשע, אך טרם פורסם גזר דינו. מנכ"ל טייק-טו לשעבר, ריאן בראנט, הודה באשמה ונדון לחמש שנות מאסר על תנאי.

בין המנהלים שנגדם הוגש כתב אישום במסגרת החקירות היה קובי אלכסנדר, מנכ"ל קומברס לשעבר, ששוהה כעת בנמיביה וממתין לדיון בהסגרתו לארה"ב.