מסתמן: הצהרת פשרה בוועידה האקלים בבאלי

ההצהרה המשותפת המתגבשת בוועידת האקלים הבינלאומית באלי, לא תכלול ככל הנראה מכסות מפורשות ליעדי הפחתת גזי חממה עד שנת 2020 ותסתפק בנוסח פשרני יותר - הקורא להפחית את הפליטות במחצית עד לשנת 2050, כך עולה מטיוטת הצהרה ראשונית שגובשה במהלך הלילה. 

עוד בנושא:

• אל גור תוקף: ארה"ב מונעת הסכמה בבאלי
• על הפרק בבאלי: "מפת דרכים" נגד הזיהום
  

טיוטת ההצהרה הראשונית, כוללת כאמור קריאה להפחית את פליטות גזי החממה במחצית עד לשנת 2050 -אך מאידך, אינה כוללת התחייבות מצד המדינות המפותחות להפחית את הפליטות בשיעור שבין 25-40 אחוז עד שנת 2020. באם יתקבל ויאושר נוסח זה, מדובר בהישג לעמדת ארצות הברית, שהתנגדה בתוקף לכל אורך הוועידה להצבת יעדים מפורשים להפחתת הזיהום.

בימים האחרונים הגיעו לבאלי נציגיהם רמי הדרג של 190 מדינות בעולם במטרה לגבש הצהרה משותפת לקראת נעילת הוועידה היום (ו'). אולם זמן קצר לאחר שהחלו, הגיעו השיחות למבוי סתום בשל המחלוקת בין נציגי המשלחת האמריקנית לבין נציגיהם של מדינות האיחוד האירופי סביב נוסח ההצהרה המשותפת. בשל חוסר היכולת להתקדם בדיונים, הוחלט להזעיק בחזרה לבאלי את מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, שקטע ביקור במזרח טימור, ושב לאינדונזיה במטרה לסיים את המחלוקת בין הצדדים.

בתום לילה ארוך, גובש נוסח ראשוני של טיוטה אולם לפי שעה טרם הושגה הסכמה סופית ואישור על ניסוחיו. השר הגרמני להגנת הסביבה, סיגמר גבריאל, התייחס למחלוקות ולנוסח הפשרה המתגבש ואמר כי "כל הצדדים מוכנים להיות גמישים ולהתפשר. אני מאמין שבסוף נצליח".

המטרה: לרתום את ארה"ב סין והודו למאמץ

השאלה המרכזית שעמדה במרכז המחלוקת היתה האם ההצהרה תכלול התייחסות לממצאים המדעיים של הפאנל הבין-ממשלתי ותקבע מכסות מפורשות לצמצום גזי החממה- כפי שדרשו האירופים - או שמא תגובש הצהרה מעורפלת יותר, על-פי העמדה האמריקנית. אחת המטרות הברורות בוועידה היתה לרתום את ארצות הברית, סין והודו - המזהמות הגדולות בעולם - למאמצי הפחתת פליטת הגזים.

עמדתו הרשמית של ממשל בוש היא כי מכסות הפליטה שהאמנה מבקשת להטיל על המדינות המפותחות יפגעו בכלכלת ארצות הברית, בזמן שמדינות כמו סין והודו, מדינות מתפתחות שהגבלות קיוטו אינן חלות עליהן, יהנו מצמיחה מואצת בלי שיידרשו להפחית את הזיהום שלהן

איזכור של ממצאי הפאנל בהצהרה הסופית של הוועידה פירושו הכרה בכך שההתחממות היא תוצאה של זיהום אוויר מעשה ידי אדם והתחייבות להפחית בפליטת גזי החממה באופן ניכר, בשיעור של בין 25 ל-40 אחוז. ארצות הברית, הזוכה לתמיכה מצד יפן, קנדה ואוסטרליה טוענת בתוקף כי איזכור מפורש של מכסות פירושו לקבוע מראש את תוצאותיו של המשא ומתן בנושא שיעור הפחתת פליטת הגזים, שאמור להתנהל בשנתיים הקרובות.

"משהו היסטורי צריך לצאת מבאלי"

בנסיון לפשר בין עמדות הצדדים הציע השר להגנת הסביבה האינדונזי והמארח הרשמי של הוועידה, רחמאת ויטולר, כי לא יצויינו מכסות מפורשות בשיעור של בין 25-40 אחוז, אך כי נוסח ההצהרה ידבר על הפחתת פליטות הגזים במחצית עד לשנת 2050. הניסוח הדיפלומטי החמקמק סייע לשחרר את המבוי הסתום אליו נקלעו השיחות ואיפשר לנציגי המדינות להמשיך בשיחותיהם ולגבש טיוטה ראשונית.  

המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, יוסי ענבר, שנכח בוועידה אמר אמש בשיחה עם ynet כי הוא מעריך שההצהרה הסופית בוועידה תסתפק בנוסח כללי יותר. "להערכתי לא יהיו מספרים מפורשים בהצהרה אלא יותר מטרות כלליות. צריך לזכור שבשנתיים הקרובות אמור להתנהל משא ומתן ובמסגרתו ייקבעו צעדים", הבהיר. באשר לקצב שבו מתנהלים הדיונים, בשל המחלוקות בין הצדדים, אמר ענבר כי "על-פי איך שהדברים מתנהלים כאן, יכול מאוד להיות שלא תהיה הצהרה לפני יום שבת. זה עלול עוד לקחת זמן".

למרות הנוסח המתפשר המסתמן בהצהרה, ענבר מציין כי "ישנה תחושה שמשהו היסטורי צריך לצאת מבאלי. בכל שנה יש ועידות בינלאומיות, אבל השנה זה קיבל התייחסות ומימדים אחרים - כי העולם מבין שהתחממות גלובלית היא לא מדע בדיוני. זה דבר שצריך להיערך אליו".

באשר לעמדת ישראל, ענבר הבהיר כי ישראל תיקח על עצמה בקרוב התחייבויות להפחתת פליטת גזי החממה, אך יעדי ההפחתה הסופיים ייקבעו רק לאחר שתברר יכולתה של ישראל בסוגייה והעלות הכלכלית הכרוכה בכך. 

המטרה המיידית של ועידת באלי היא לגבש הסכמות לקראת משא ומתן על מנגנון בינלאומי מוסכם להפחתת פליטת גזי החממה. מנגנון זה אמור להחליף את אמנת קיוטו, שנחתמה ב-1997 ותוקפה אמור לפוג בשנת 2012. אמנת קיוטו, אותה אישררו 36 מדינות מתועשות בלבד, דרשה מהן לצמצם את שיעור פליטת הגזים שלהן עד לרמה הנמוכה ב-5 אחוזים מהרמה הממוצעת בשנת 1990. מדינות רבות התחייבו מאז להפחתה גדולה יותר של שיעור הפליטה, אך מנגד מדינות אחרות טענו כי אם יוטלו עליהן מגבלות פליטה חמורות מדי, תיפגע צמיחתן הכלכלית.