לתינוק יש גזים, זה בגללך?
אמהות מיניקות רבות חוששות שהגורם לגזים ולכאבי הבטן (קוליק) שמהם סובל תינוקן טמון בתפריט שלהן חלקן נמנעות ממאכלים שהאמונה העממית קושרת בינם לבין התופעה, כמו ירקות מסוימים, קטניות, מוצרי חלב ומשקאות מוגזים. הדיאטנית טובה קראוזה מסבירה מתי מדובר במיתוס, מה אומר המדע, ואילו מזונות בכל זאת כדאי לצמצם תוך כדי הנקה
"התינוק שלי סובל מגזים ומכאבי בטן," מספרת טל, אם טרייה. "אני שומעת על כל מיני מזונות שצריך להימנע מהם בהנקה, ואני כבר לא יודעת מה לאכול." כמו טל, אמהות מיניקות רבות חוששות שהגורם לאי שקט של תינוקן הוא משהו שהן אכלו. האם זה נכון?
"גזים" אצל תינוקות הם השם העממי לתופעה ששמה "קוליק " – התכווצויות של שריר שמתרחשות בהתקפים וגורמות לכאב ולאי נוחות. קוליק של תינוקות מוגדר לפי כלל השלושה של החוקר ווסל משנות ה־50 כבכי שנמשך לפחות שלוש שעות ביום, לפחות שלושה ימים בשבוע, במשך תקופה של לפחות שלושה שבועות. פרט לכך, התינוק בריא וניזון היטב וגדילתו תקינה. הבכי המוגזם מתחיל בגיל שבועיים בערך, מגיע לשיא בגיל שישה שבועות, עשוי לרדת בגיל שמונה שבועות ובדרך כלל חולף לחלוטין בגיל 16 שבועות.
למעשה, קוליק הוא לא גזים. לכל תינוק יש גזים מיומו הראשון: התינוק בולע אוויר מייד אחרי הלידה, והאוויר הזה נפלט בסופו של דבר החוצה מהמעי הגס, ואילו הקוליק מתחיל מאוחר יותר. בנוסף, בכי מוגזם יכול לגרום לבליעת אוויר, כך שהבכי שמלווה את הקוליק גורם לגזים, שהם התוצאה של הקוליק ולא הסיבה להופעתו.
מהי הסיבה להופעת הקוליק?
למרות שתופעת הקוליק מוכרת מימי קדם ונחקרת מדעית זה עשרות שנים, עדיין לא ברור מדוע היא קיימת. היום משערים שקוליק נובע ממספר רב של גורמים, כמו טמפרמנט של התינוק, אינטראקציה לא נאותה בין האם לתינוק, חרדה של האם, תפקוד לא תקין של מערכת העיכול, בעיות אלרגיות כמו חשיפה לחלבוני חלב האם או חלבוני חלב הפרה בפורמולות לתינוקות, או מחסור חולף בלקטאז (האנזים שמפרק את הלקטוז, סוכר החלב.(
ניתן לפתור את הבעיה האחרונה בחלק מהמקרים על ידי ניהול נכון של ההנקה: ברגע שמניחים לתינוק לינוק מצד אחד עד שישחרר את השד, הוא מקבל כמות מספקת של חלב עשיר בשומן ולא כמות עודפת של לקטוז, כפי שקורה כשמעבירים את התינוק לצד השני גם אם טרם סיים לינוק.
מחקרים אחרונים מצביעים על כך שחשיפת התינוק לעישון של האם במהלך ההריון ואחרי הלידה, וכן לעישון של האב, קשורה אף היא לסיכון מוגבר לקוליק. משערים שהחשיפה לעישון גורמת אצל התינוק לרמה מוגברת של ההורמונים מוטילין וגרלין, שמשפיעים על התכווצות המעיים. כפי שניתן לראות, אם כן, לקוליק ייתכנו סיבות רבות שלא קשורות בתזונת התינוק.
האם כל תינוק סובל מקוליק?
על פי הספרות המדעית, שכיחות הקוליק בקרב תינוקות מגיעה ל־.28% כלומר, יותר מ־70% מהתינוקות כלל לא סובלים מקוליק. בנוסף, קוליק קיים באותה שכיחות בקרב תינוקות יונקים, תינוקות שניזונים מפורמולות ותינוקות שמקבלים שילוב של השניים.
האם שינוי בתזונת האם המיניקה יכול לעזור?
כשמעמידים במבחן העדות המחקרית כמה מהאיסורים הנפוצים שאמהות טריות מאמצות, מגיעים למסקנות שיקלו על מיניקות רבות:
האם שתייה מוגזת גורמת לקוליק?
לחלוטין לא. הגזים מהמשקה לא נספגים בדם, ולכן לא מגיעים לחלב. מהסיבה הזו אין צורך להימנע משתייה מוגזת במהלך ההנקה.
האם צריכת סיבים תזונתיים שגורמים לנו גזים יכולה לגרום לקוליק?
כשהאם אוכלת מזון שמכיל סיבים או שרשראות סוכר קצרות שלגוף אין יכולת לפרק, כמו למשל קטניות (אפונה, עדשים, גרגרי חומוס ועוד,( מתפרקים אותם חיידקים במערכת העיכול, וכתוצאה מכך נוצרים גזים שיכולים לגרום לנו אי נוחות. עם זאת, כיוון שהסיבים האלה כלל לא נספגים בדם, הם לא מגיעים לחלב ולא יכולים להשפיע על התינוק. לכן אין צורך להימנע מקטניות במהלך ההנקה (למעט אמהות לתינוקות שסובלים ממחסור באנזים ,G6PD שצריכות להימנע מפול)
האם מזונות חומציים גורמים לקוליק?
לחלוטין לא. תכולת החומצה של האם לא משפיעה על רמת החומציות של הדם, ולכן לא משפיעה על החלב, כך שאפשר להמשיך ליהנות ממזונות חומציים גם בהנקה.
האם להימנע מירקות מצליבים?
נהוג להמליץ למניקות להימנע מירקות ממשפחת המצליבים כמו כרוב, כרובית, ברוקולי, קולרבי ועוד, אך העדות המדעית שעומדת מאחורי ההמלצה הזו מועטה ביותר: למעשה, נערך רק מחקר אחד בנוגע להשפעת ירקות מצליבים על תסמיני קוליק אצל תינוקות שניזונים מהנקה. במחקר, שפורסם בשנת 1996 בכתב העת של איגוד הדיאטנים האמריקאי, השתתפו 272 נשים שהיניקו תינוקות בני ארבעה חודשים ומטה.
האמהות קיבלו שאלונים והתבקשו לסמן האם צרכו בשבוע שלפני כן מזונות מתוך רשימה של 15 פריטים, ביניהם כרוב, כרוב ניצנים, כרובית וברוקולי, וכן אם התינוקות סבלו מתסמינים שונים בשבוע שלפני מילוי השאלון כמו כאבי בטן, אי שקט ובכי חזק. לפי ממצאי המחקר, הסיכוי לקוליק אצל תינוק שאמו אכלה ירק אחד או יותר ממשפחת המצליבים גבוה ב־60% בהשוואה לתינוק שאמו לא אכלה את הירקות האלה. עורכי המחקר העלו תיאוריה שתרכובות שמכילות גופרית מהירקות האלה יכולות לעבור לחלב האם ולגרום לאי נוחות אצל התינוק.
עם זאת, למחקר היו כמה מגבלות: ראשית, שאלון דיווח עצמי חשוף לטעויות, במיוחד כשמדובר בהיזכרות בשבוע הקודם. שנית, לא ניתן היה לקשור בין עיתוי התפרצות סימפטום מסוים לבין צריכת מזון ספציפי על ידי האם. שלישית, 61% מהנשים במדגם דיווחו שנמנעו מראש ממזונות שעלולים, לדעתן, לגרום להשפעות לא טובות אצל התינוקות.
לפיכך נראה שאי אפשר להסתמך על מחקר אחד, שלא בוצע באופן אופטימלי, כדי להמליץ לנשים מיניקות להימנע מירקות מצליבים. נראה יותר שנכון יהיה לא להגביל מראש את אכילתם, ורק במקרה שמבחינים באי שקט אצל התינוק, אפשר להימנע מהם ולבדוק אם חל שיפור.
השפעה ספציפית חולפת של המזון
יש תינוקות שלא סובלים מזונות מסוימים בתזונה של האם, בעיקר פירות וירקות ספציפיים. אכילת המזונות האלה עלולה לגרום לקוליק במשך 24 שעות אחרי האכילה ')קוליק חולף.(' אם יש חשש שמזון כלשהו משפיע, כדאי לשים לב להשפעתו במשך היממה שאחרי האכילה, ובמידת הצורך – להימנע ממנו. עם זאת, חשוב לזכור שמספר רב של מזונות נמצאו קשורים ל'קוליק חולף,' ביניהם בצל, כרוב, לפת, ברוקולי, משמשים, שזיפים מיובשים, מלונים, אפרסקים ופירות טריים אחרים. אבל אין שום הצדקה להימנע מכולם מראש. רק אם מבחינים בתגובה אחרי אכילת מזון מסוים, כדאי להימנע ממנו ביום המחרת ולראות אם חל שיפור.
מה בנוגע למוצרי חלב ולירקות אלרגניים אחרים?
כמה מחקרים שבוצעו בשנות ה־70 וה־80 מצאו שבחלב אם ניתן לאתר חלבונים שעברו לחלב מצריכת חלב פרה, ביצים, בוטנים וחיטה. החלבונים האלה עלולים, תיאורטית, לעורר תגובות חיסוניות במעיים, ומכאן נובעת ההשערה ש"דיאטה היפואלרגנית" במהלך ההנקה יכולה לסייע במניעת קוליק. דיאטה כזו מסובכת מאוד לביצוע, כיוון שהיא מחייבת הימנעות מטווח רחב של מזונות, כמו מוצרי חלב, ביצים, בוטנים, סויה, חיטה, אגוזים ודגים.
כמה מחקרים קטנים מדווחים על תועלת מסוימת של דיאטה דלה באלרגנים אצל האם המיניקה. עם זאת, על פי סקירת ספרות שפורסמה בשנת 2000 בכתב העת "פדיאטריקס",' הנתונים הם לא חד משמעיים, והנושא עדיין שנוי במחלוקת, במיוחד בגלל החוסרים התזונתיים שעלולים להיגרם בעקבות דיאטה מהסוג הזה, בהתחשב בצרכים התזונתיים המוגברים של מיניקות.
תינוקות שסובלים מקוליק הם אוכלוסיה הטרוגנית, וייתכן שבקרב תת קבוצה של תינוקות עם קוליק הגורם הוא תגובה אלרגית. במקרה כזה התינוקות האלה יגיבו בירידה משמעותית בסימפטומים בתוך כמה ימים מתחילת דיאטה היפואלרגנית.
לפי מאמר סקירה בנושא של קוליק ותזונת האם, שפורסם בשנת ,2006 האיגוד הגסטרו-אנטרולוגי האמריקאי ממליץ לאם על דיאטה דלת אלרגנים כאסטרטגיה התחלתית נגד תסמיני הקוליק, רק בתנאי שהמטפל שקל אבחנה של אלרגיה לחלב פרה. ואילו האקדמיה האמריקאית של רופאי המשפחה לא מזכירה כלל המלצה של שינוי הדיאטה אצל מיניקות.
אז מה לעשות?
חשוב לזכור: רוב הסיכויים הם שלתינוק אין קוליק, כיוון שפחות משליש מהתינוקות סובלים ממנו. בנוסף, כלל לא בטוח שהגורם לקוליק הוא תזונתי. גם אם מדובר בקוליק, ייתכן שזהו "קוליק חולף",' שנובע מרגישות למזון מסוים, ששונה מתינוק לתינוק. אצל חלק קטן מהתינוקות ייתכן שהסיבה לקוליק היא תגובה אלרגית. במקרה כזה חשוב להתייעץ עם איש מקצוע ולא לבצע שינויים קיצוניים בתזונה באופן עצמאי, כדי למנוע חוסרים שעלולים לנבוע מהשינויים האלה. בכל מקרה, אין טעם להשמיט מהתפריט היומי שורה ארוכה של מזונות, פעולה שכלל לא בטוח שתעזור ועלולה לגרום לאם המיניקה תחושת חסך ללא כל הצדקה.
טובה קראוזה היא מתמחה בתזונה בהריון ואחרי הלידה ומחברת הספר "המדריך השלם לתזונה בהריון," חברה בעמותת הדיאטנים הקליניים בישראל "עתיד" atid-ida@zahav.net.il
לפנייה לכתב/ת 
