למה אתם צריכים חיידקים טובים כתוספת לתזונה שלכם

לפני שהוא מתחיל לאכול את ארוחת הצהריים שלו, ג'ארו רוגווין מסדר בקפידה על המפית שלו ליד הצלחת ערימה קטנה של תוספי תזונה בשלל צבעים, ובולע אותם בזה אחר זה עם כוס מיץ תפוזים. אפילו למישהי כמוני, שלוקחת בעצמה משהו כמו ארבעה או חמישה תוספים ביום, זה נראה קצת יותר מדי, בפרט כשהוא מספר שאת אותה מנה הוא נוטל בדרך כלל פעמיים ביום. אבל אולי זה לא ממש מפתיע, בהתחשב בעובדה שרוגווין, יהודי חם שהגיע לאחרונה לביקור ה־25 שלו בישראל, הוא המייסד והבעלים של חברת תוספי התזונה ג'ארו פורמולס ומי שנחשב לאבי תחום הפרוביוטיקה, והיצרן של מוצרי הפרוביוטיקה הנמכרים ביותר בארצות הברית.

"מלבד הפרוביוטיקה", הוא מחייך ומצביע על שתי כמוסות חומות, "אני מקפיד לקחת כמויות גדולות של קו־אנזים Q10. לתוסף הזה אני חייב את חיי".

ביוני שעבר, במהלך טיסה פנימית בארצות הברית, הוא לקה בווירוס קטלני הפוגע בלב. "מיזוג האוויר במטוס היה מקולקל, ולמרות זאת הצוות החליט לטוס, מה שבדיעבד התברר כהחלטה שגויה מאוד ואפילו מנוגדת לחוק, מאחר שמדובר בטיסה בת שלוש שעות. במהלך הטיסה הרגשתי רע מאוד. היו לי כאבים עזים בחזה והייתי בטוח שלקיתי בהתקף לב. כשירדתי מהמטוס, אושפזתי בדחיפות ועברתי צנתור, שבו התברר שלא מדובר בהתקף לב, אלא בווירוס שגורם לדלקת ולהתנפחות קרום הלב. הרופאים הסבירו לי שבחלק גדול מהמקרים אנשים מתים מהווירוס הזה וסיבת המוות נרשמת כהתקף לב, ורק אם מבצעים נתיחה שלאחר המוות מזהים שלמעשה, הסיבה הייתה הדלקת שגרם הווירוס. הקרדיולוג שלי הורה לי לקחת בכל יום 600 מיליגרם קו־אנזים Q10, שזו כמות עצומה, אבל בכך הוא הציל את הלב שלי".

ג'ארו רוגווין. עלות התוספים בארץ כפולה מבארה"ב (צילום: יונתן בלום) 

זהו אולי הסיפור הכי אישי שאפשר לשמוע ממנו. רוגווין, 57, המגדיר עצמו כ"רווק מאושר", קנאי באדיקות לפרטיותו ומנדב מידע אישי בחסכנות גדולה. יש לו בית מעוצב בלוס אנג'לס, ועל טיפוחה של גינת האורכידיאות היפהפייה המקיפה את הבית אחראי מומחה בעל שם עולמי לפרח זה. בין שכניו אפשר למצוא את כריסטינה אגילרה, פנלופה קרוז ולאונרדו די קאפריו. ג'ון וייט, ששיחק ב"קאובוי של חצות", הוא לקוח נאמן של תוספי התזונה של החברה שלו. אבל שלא תטעו בחזות הזוהרת הזאת. רוגווין הוא מה שהאמריקאים אוהבים לכנות "סלף מייד מן". את העסק שלו, ששווה כיום 65 מיליון דולר, הוא בנה בעשר אצבעות תודות לחוש מסחרי מפותח והרבה מאוד סקרנות.

ציפוי לחיידק

הוא נולד וגדל בשכונת פועלים לאב מורה ואם עקרת בית. משפחתו, שהיא דור שני בארצות הברית, הייתה המשפחה היהודייה היחידה בבניין ואחת משתי המשפחות היהודיות היחידות בשכונה. "לא היה לנו הרבה כסף", הוא מספר, "אבל אמא שלי תמיד התעניינה בתוספי תזונה, למרות שבשנות ה־50 תחום זה הסתכם בחנויות בריאות קטנטנות שמכרו בעיקר מזון בריאות וכמה תוספים פשוטים. אמי נהגה לקנות שם מזונות בריאות כמו אורז מלא ואבקת פרוטאין שהוספנו לחלב".

כשבגר הוא החל ללמוד ספרות באוניברסיטת UCLA אך לאחר שנה וחצי נשר משעמום. לעסקי התוספים הוא נכנס כמעט במקרה בשנות ה־70. חבר טוב שלו שהיה איש עסקים מצליח, קנה קו ויטמינים בשם "בוורלי אינטרנשיונל"

 ופיתה אותו להיכנס כשותף לעסק כדי לעשות כסף. כסף גדול הוא לא עשה. יתרה מכך, הוא עבד כמזכיר בחברת עורכי דין כדי להתפרנס. בשלב מסוים החליט בעזרת מימון של הוריו לפתוח חנות קטנה למזון בריאות בדרום הוליווד, אך גם העסק הזה החזיק מעמד רק שלוש שנים והותיר אותו עם חובות וללא עבודה. זמן קצר אחר כך נפטר אבי המשפחה, ורוגווין החליט לעשות הכל כדי לצאת מהאבל ומהחובות. הפעם שם את יהבו על חברת תוספים על שמו. וזה עבד.

ב־2000 הפך העסק לתאגיד פורח. באותה תקופה לערך החל הרומן שלו עם תחום הפרוביוטיקה. "באותן שנים הייתה הפרוביוטיקה שדה חדש לחלוטין בתחום תוספי התזונה למרות שפוטנציאל הריפוי של החיידקים הפרוביוטיים תואר כבר בשנת 1907 על־ידי הזואולוג והמיקרוביולוג הרוסי איליי מצ'ניקוף", הוא מספר. "התיאוריה שלו, שזיכתה אותו בפרס נובל לרפואה, טענה שיש קשר בין חיידקי החלב המצויים ביוגורט ובין תוחלת החיים הארוכה של תושבי הבלקן. היינו הראשונים שהתחלנו לייצר פורמולות המכילות כמה מינים של חיידקים פרוביוטיים, עניין שהצריך לא מעט אומץ כלכלי".

מה היתרון של פורמולות חיידקים פרוביוטיים?

"אם משתמשים רק בזן אחד של חיידקים פרוביוטיים, התועלת הרבה יותר קטנה לעומת שימוש במספר רב שלהם בגלל הסינרגיה בין הזנים השונים. יש בכך היגיון ביולוגי. במערכת העיכול שלנו יש כ־800 מינים של חיידקים. אם אלוהים מצא לנכון לייצר בגופנו כל־כך הרבה מינים, סימן שיש צורך בכך".

הפטנט הייחודי של רוגווין בתחום, שעליו גאוותו הגדולה ביותר, הוא פורמולה שנקראת EPS, המכילה שמונה סוגים של חיידקים פרוביוטיים שמוגנים בציפוי מגן המאפשר מעבר בטוח של החיידקים למעי. "הבעיה העיקרית בחיידקים

 האלה היא שכאשר בולעים אותם, חומצת הקיבה הורגת כ־99% מהם, כך שרובם המכריע אינו מגיע למעי כלל", הוא מסביר. "כדי שהם יהיו אפקטיביים, יש צורך לצפות אותם בציפוי מיוחד, שימנע את חיסולם על־ידי החומצה. הבעיה היא שלא פשוט לייצר את הציפוי הזה, משום שבתהליך הציפוי החיידקים נחשפים ללחות ולטמפרטורה גבוהות, שני גורמים שהם עצמם קטלניים עבור הפרוביוטיקה. לקח לנו חמש שנים לפתח פטנט שיצליח להתגבר על הבעיה".

ואכן שילוב זנים שונים של פרוביוטיקה הוכח כבעל השפעה טובה יותר אך אין בזה די. "חשוב לבדוק כל שילוב לגופו", מסביר ד"ר אלכס רויטמן, מומחה לרפואה פנימית, סוכרת ותוספי תזונה, "לא כל שילוב עובד בסינרגיה ומשפיע טוב יותר".

ומה לגבי ציפוי הכמוסה בחומר שמנע פירוקה בקיבה?

ד"ר רויטמן: "בזמן המעבר בקיבה מיצי העיכול באמת הורגים חלק גדול מהחיידקים הפרוביוטיים ואחת הדרכים להגן עליהם היא באמצעות ציפוי בחומרים שונים, ידוע לי על שיטה של יצירת כדוריות זעירים עם ציפוי שמגן על החיידקים הפרוביוטיים שאף נרשמה כפטנט ב־2004, אבל עדיין לא שווקה. לגבי ה־EPS החיסרון הוא שכל החיידקים משוחררים באותו מקום במעי והדבר מוביל לדילול ותחרות בין הזנים השונים. מעבר לכך, לא נתקלתי במחקרים שנעשו על הפטנט הזה".

בעקבות הווירוס שתקף אותו בקיץ שעבר, הייתה לרוגווין הזדמנות לבחון בגוף ראשון את המוצר שהמציא ופיתח. "בעקבות הצנתור נוצרה דלקת קשה במקום שבו הוחדר הצנתר", הוא מספר. "כדי לרפא את הדלקת נתנו לי הרופאים

 שלושה סוגים של אנטיביוטיקה. אחד הסוגים, ביאקסין, אנטיביוטיקה ממשפחת האריתרומצין, גרמה לי לשלשולים חריפים ולכאבי בטן בלתי נסבלים. בהתחלה החלטתי לנסות לא לקחת פרוביוטיקה, כי רציתי לבדוק על עצמי את השפעת האנטיביוטיקה. אבל בשלב מסוים הרגשתי שהאנטיביוטיקה עצמה הורגת אותי אפילו יותר מהמחלה. התחלתי לקחת את ה־EPS, והוא פשוט הפסיק את השלשולים ברגע. אגב, בקרוב אנו עומדים להתחיל במחקר גדול בצרפת שיבדוק את השפעת ה־EPS על שלשולים הנגרמים מאנטיביוטיקה".

מה בנוגע למחלות אחרות במערכת העיכול, כמו קרוהן או קוליטיס?

"את הפידבק החיובי ביותר במתן פרוביוטיקה קיבלנו בינתיים בקוליטיס ובתסמונת המעי הרגיז, וכן בשלשולים זיהומיים אצל תינוקות. המחקר על מחלות כמו קרוהן עדיין צעיר יחסית ואין מספיק עבודות. הבעיה העיקרית במחלות אלה היא שלא יודעים אילו מחיידקי המעי גורמים לדלקת, ולכן לא יודעים גם כיצד לטפל בהם, ואילו חיידקים יכולים להילחם בהם".

ולמה בעצם אנשים בריאים צריכים לקחת תוספים פרוביוטיים?

"החיידקים האלה חיוניים לחיים, ולכן הם גם נקראים כך. פירוש המילה פרוביוטיקה הוא 'בעד החיים'. התפריט שלנו השתנה לאורך השנים בצורה

 קיצונית. בעוד שאבותינו אכלו מזון טבעי שהכיל חיידקים פרוביוטיים, הרי כיום תהליכי הריסוס, הקירור ושימור המזון מחסלים את החיידקים האלה. למעשה, המזון היום מכיל משהו כמו אחד חלקי עשרת אלפים מהחיידקים שאכלנו בעבר. עקב כך התנאים במערכת העיכול שלנו השתנו. שינינו את פלורת המעיים ובכך יצרנו הרבה בעיות. למשל, הגדלנו את העומס על הכבד ובלבלנו את מערכת החיסון שלנו. נטילת תוספים פרוביוטיים עוזרת לתקן את המצב".

למה לא להשיג את החיידקים האלה באמצעות יוגורט למשל?

יוגורט מכיל בדרך כלל סוג אחד או שניים בלבד של חיידקים פרוביוטיים, למשל ביפידוס או ל. קזאי. מאחר שלכל אחד מהחיידקים הפרוביוטיים יש מאפיינים ייחודיים, ככל שמגוון החיידקים הפרוביוטיים שנקבל יהיה גדול יותר, כך היתרונות הבריאותיים יהיו רבים יותר. נוסף על כך, כדי שיוגורט יוגדר רשמית כיוגורט על פי ה־FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, הוא חייב להכיל עוד שני חיידקים פרוביוטיים: בולגריקס וסטרפטוקוקוס טירמופוליס, שהם למעשה אלה שאחראים להתססת החלב ולהפיכתו ליוגורט. החיידקים האלה חשובים לבריאות. הם מועילים לבריאות הקיבה ומסייעים בחילוף החומרים בגוף. אבל הבעיה היא שאחד מהם, הבולגריקס, הורג את החיידקים הפרוביוטיים האחרים, כך שלמעשה, גם אם מוסיפים לו חיידקים פרוביוטיים, הם אינם מגיעים למעי. זו הסיבה שבגללה לא מכניסים בולגריקס לתוספים פרוביוטיים".

המטבח הכשר והפרוביוטי

כדי לקדם את המחקר בתחום הפרוביוטיקה, הקים רוגווין ארגון גג בינלאומי שנקרא IPS, שמאגד שורה של חברות פרוביוטיקה ברחבי העולם, ובהן גם חברת "טעם טבע אלטמן" הישראלית, המשווקת את כמוסת ה־EPS. "הקמת

 הארגון הייתה צעד חשוב, משום שאיחוד הכוחות מאפשר לצבור הרבה יותר ידע בתחום הזה, שעדיין נחשב לצעיר מבחינת מחקרים ומידע", הוא מסביר. "נוסף על כך, הוא מאפשר לקבוע סטנדרטים אחידים וגבוהים, וגם להפעיל שדולה לתחום הזה".

למרות שהוא לא אדם דתי, הוא מרבה לצטט מן המקורות, וטוען שהיהדות היא למעשה התרבות הפרוביוטית המקורית. "חוקי הכשרות, שנועדו למעשה למנוע הרעלות מזון ולהגן על הבריאות, הפכו את המטבח היהודי למטבח המיקרוביולוגי הבטוח הראשון", הוא מסביר. "כשמערבבים חלב ובשר, חיידקי החלב מתסיסים את החיידקים המופצים מהבשר, מה שעלול לגרום להרעלת מזון, בעיקר במזג אוויר חם כמו בישראל. גם פעולת ההכשרה של הבשר היא למעשה סטריליזציה, שהיא חיונית באקלים חם. לא זו בלבד שהדם מהווה תרבית לחיידקים, אלא שתאי הדם האדומים נושאים ברזל שחיידקים קטלניים אוהבים, כך שהכשרת הבשר נועדה להפחית רעלים מהמזון".

איך אפשר לדעת שהתוספים אינם מכילים חומרים מסוכנים?

"הצרכן צריך לקנות תוספים של חברות מוכרות ואמינות. אין דרך אחרת לוודא בטיחות".

מדוע תוספי התזונה כה יקרים?

"העלות של תוסף תזונה היא לרוב פונקציה של הטכנולוגיה המושקעת בו. התוספים שבהם מושקעת טכנולוגיה גבוהה, באמת יקרים יותר. ה־EPS לדוגמה הוא יחסית יקר יותר ממוצרי פרוביוטיקה אחרים בגלל הטכנולוגיה המיוחדת שהושקעה בו, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד על הפיתוח שלו במטרה להפחית את עלות התהליך, משום שאני מאמין שלא מספיק שיש לנו מוצר איכותי, גם המחיר שלו צריך להיות אטרקטיבי לצרכן. בישראל, סיבה נוספת לעלות הגבוהה יחסית של התוספים היא המסים. בארצות הברית, לדוגמה, אריזה של 60 כמוסות בנות 60 מיליגרם עולה 10־15 דולר. בישראל העלות כפולה ויותר".

מלחמות החיידקים

חוץ מזה שהוא מקפיד על נטילת תוספי תזונה, בבחינת נאה דורש נאה מקיים, רוגווין מעיד על עצמו שהוא גם משגיח על התזונה שלו. "בעבר נהגתי להתאמן, אבל מאז התאונה לא ממש חזרתי לכושר. אני מנסה ללכת ברגל עד כמה שאני מצליח, וגם מרבה לאכול דגים, ירקות ופירות, ובעיקר רימונים, כדי להוריד את רמת הכולסטרול שלי, שבשנים האחרונות עומדת על משהו כמו 300 מיליגרם לדציליטר".

אתה לוקח גם תרופות להורדת כולסטרול?

"בשום אופן. אני מטופל גרוע מאוד. כשהתעוררתי מהצנתור בבית החולים, נכנסו לחדר שלי שלושה רופאים. חשבתי לעצמי: 'מעניין מה התגלה בצנתור שהצריך שלושה רופאים כדי לבשר לי על כך'. ה'בשורה' הייתה שאני סובל מכולסטרול גבוה, ושעלי להתחיל ליטול סטטינים כדי להוריד את הכולסטרול. 'מדוע אני צריך לקחת את הרעל הזה?', שאלתי אותם. 'אני בטוח שמצאתם שהעורקים שלי נקיים לגמרי'. 'נכון', הם הודו וגמגמו משהו על כך שבכל זאת,

 כולסטרול גבוה מסוכן ללב שלי. צחקתי לעצמי. חשבתי שהם בוודאי יודעים מי אני, ולכן היה צורך בשלושתם כדי להגיד לי לקחת את התרופה הזאת".

איך אתה רואה את תחום הפרוביוטיקה בעתיד?

"בעתיד יהיו לפרוביוטיקה שימושים מרתקים נוספים, שאותם אנו מתכוונים לחקור. אחד החשובים שבהם הוא טיפול ומניעה של החיידקים הקטלניים בבתי החולים, העמידים בפני כל סוגי האנטיביוטיקה, כמו למשל, החיידק קלוסטרידיום דפיציל. בעתיד תשמש הפרוביוטיקה יותר ויותר בבתי החולים. שימוש עתידי נוסף בפרוביוטיקה יהיה לטיפול במחלות קשות, כמו למשל שחמת הכבד ומחלות כליה, שבהן מערכת החיסון נחלשת מאוד והחולים נוטים לפתח זיהומים".