שפיכה מוקדמת: פתרון יצירתי לבעיה המוכרת

חוסר הנוחות והמבט המושפל בפניו של ניר, 30, התחלפו בתימהון מהול בנחמה כשסיפרתי לו שהוא לא לבד. שליש מהגברים בגילו סובלים מאותה בעיה שהביאה אותו למרכז לשיפור התפקוד המיני, מרפאה ציבורית לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני. עד כה לא העז לדבר עם איש על חוויות המיטה המביכות שלו. "כבר עם חברתי הראשונה, כשהייתי חייל בן 19, שמתי לב שזה נגמר מהר", סיפר. "בעצם, זה נגמר לפני שזה בכלל התחיל. מרגע שהייתי מודע לבעיה, עצם הידיעה שהנה אני עומד לפשל שוב הלחיצה אותי וזה הלך והחמיר. זה קרה בקשרים שנמשכו זמן קצר אך גם בממושכים יותר. עם הזמן זה כל־כך איים עלי עד שהתחלתי להתחמק מסקס, וכשהקשר הגיע לשלב שהתחמקות הייתה בלתי אפשרית, הפסקתי אותו או שנכנסתי למיטה חרד כולי, לחלוטין לא מרוכז בבת הזוג או בהנאה. במוחי התרוצצה רק מחשבה אחת: שזה לא יקרה לי שוב".

לברוח מהקשר

"מה בדיוק עשית"? שאלתי. הוא חייך בעצב ושאל בתגובה: "אתה באמת רוצה לדעת?" הנהנתי בראשי. "אז ככה, הייתי מונה לפי סדר את נשיאי ארצות הברית במאה ה־20 או שניסיתי לפתור בעיות באלגברה. קיוויתי שאם אעשה דברים שיסיחו את דעתי מהמשגל, אהיה מרוגש פחות ואצליח לדחות את האורגזמה".

לא להתנפל. אפשר לחכות קצת עם החדירה (צילום: אינדקס אופן) 

אלא שזה לא קרה. תחושת הכישלון, התסכול ועוגמת הנפש גרמו לו לברוח מהקשר גם אם מאוד רצה באותה בת זוג. ניר סיפר עוד פרט האופייני לגברים רבים הסובלים מבעיה דומה, כל מה שהוא עושה הוא עושה מהר: אוכל מהר, מדבר מהר, נוהג מהר.

לאחרונה החל להימנע לחלוטין מקשרים עם נשים. אבל נועה הייתה סיפור אחר לגמרי. הוא הכיר אותה במסגרת עבודתו והתלהב ממנה מאוד. גם נועה, 31,

 לא נותרה אדישה כלפיו. הוא התקשר אליה, הם יצאו לבילוי ראשון, שני, שלישי, וכשהגיע רגע האמת ושניהם נכנסו לראשונה למיטה, זה שוב קרה. נועה אמנם לא העירה לו דבר, אבל הוא לא היה צריך הערות כדי להרגיש שהקשר המתהווה עלול לגווע בקרוב. "ואותה אני ממש לא רוצה לאבד", אמר. "תן לי בבקשה כדור שיפתור את הבעיה".

סיפרתי לו שעדיין לא קיימת תרופה המיועדת לשפיכה מוקדמת. אמנם חלק מהתרופות נגד דיכאון יכולות לסייע בזכות תופעת הלוואי שלהן הדוחה את האורגזמה, אך יש פתרון אחר ויסודי יותר שבאמצעותו יוכל לשלוט לחלוטין בעיתוי השפיכה.

הוא הגיב בחוסר אמון מוחלט. "אתה מוכן לתת לפתרון הזה צ'אנס?" שאלתי. "לנסות תמיד אפשר", השיב, "מה יש לי להפסיד".

אימוני אוננות

תוכנית הטיפולים כללה כמה שלבים. בשלב הראשון היה עליו להתאמן לבד באוננות ולהימנע לגמרי מיחסי מין. בשלב הבא נועה הייתה אמורה להצטרף לטיפול ולסייע בקידומו. ניר היה בהלם. מעולם לפני כן לא דיבר על אוננות. כל מה שרצה היה לגמור עם הבעיה מהר ובלי להשאיר עקבות, ופתאום גם נועה

 בעסק. ביקשתי ממנו בפעם הבאה לבוא עם נועה. "איך אספר לה?" תמה. "היא הרי ממילא יודעת שיש בעיה", עניתי. "תגיד לה שאתה יודע עד כמה הבעיה מפריעה לשניכם ומתוך אהבתך אליה החלטת לפתור אותה ולשם כך אתה זקוק לעזרתה. זה לא יהיה קל, אבל אם תהיה אמיץ ותגיד לה את זה, זה ישדרג את היחסים שלכם וילמד את שניכם משהו שישמש אתכם לכל החיים. אחרי הכל, לכמה זוגות יש הזדמנות ללכת יחד לבית ספר לסקס?"

הטיפול מתנהל כשיחה שבה מסביר המטפל למטופל/לזוג מה לעשות בצורת שיעורי בית. בפגישה הבאה הם מספרים על ההצלחות, הכישלונות, התחושות והקשיים ומתקדמים הלאה. אין שום דבר מעשי בחדר.

סיכמנו שעד הפגישה הבאה ניר יימנע מחדירה ויתרגל באמצעות אוננות רמות שונות של גירוי וריגוש, התקרבות, זיהוי נקודת האל־חזור, עצירה וחוזר חלילה,

 עד שלבסוף, מתוך החלטה מודעת, יעבור לנקודת האל־חזור ויחווה אורגזמה. הדגשתי בפניו שעליו להקדיש לתרגולים זמן איכות ולא לעשותם במהירות, כמו שעשה דברים אחרים.

נקודת האל־חזור

בפגישה הבאה התלוותה נועה לניר. גם היא, כמוהו, הייתה נבוכה לדבר בחופשיות על מין, אך ברור היה שנרתמה לעזור לו. ניר סיפר שהתקדם מאוד בתרגולים שעשה, וכעת, לפחות באוננות, הרגיש שרכש שליטה מסוימת והעיקר למד לזהות את נקודת האל־חזור. הדגשתי בפניהם, שבניגוד לטכניקה שבה נהג בעבר, כדי להתמודד עם בעייתו עליו להימנע ממחשבות זרות ולהתרכז בהנאה ובתחושות בזמן המשגל.

העובדה שנוכח מטפל בחדר שיפרה את התקשורת הזוגית ביניהם ואפשרה להם להעלות את העובדה, שבחיי המין שלהם לא היה קיים משחק מקדים כלל. ניר, שפחד שהכל יסתיים לפני שהתחיל ופחד לאכזב את בת זוגו, הזדרז להגיע לחדירה ונמנע מלענג אותה בדרכים אחרות. ואילו נועה, שכמו רוב הנשים, מעולם לא הגיעה לאורגזמה מחדירה בלבד, דווקא הייתה מעדיפה שהוא יענג

 אותה לפני החדירה. ידיעה זאת הייתה מרעישה ומשמחת עבורו, שהרי עד כה הוא עשה ניסיונות סיזיפיים לספק אותה באמצעות חדירה, בעוד שהיה יכול להרגיש הרבה פחות לחוץ, אילו היה מגיע לחדירה רק אחרי האורגזמה שלה.

לאחר כמה פגישות התקדם ניר בהדרגה משליטה בשפיכה באוננות, ליכולת לשלוט, בזמן שנועה מענגת אותו ידנית בכל תנוחה שבחרו בה. בשלב השלישי הם היו מוכנים ללמוד שליטה בזמן החדירה, בתחילה כשניר שכוב על גבו, התנוחה שבה הגבר הכי יכול לשלוט על השפיכה, בעוד נועה רוכבת מעליו תוך עצירות ועל־פי מה שהוא מסמן לה בהתאם לתחושותיו.

בהמשך, כשרכשו מספיק מיומנות בתנוחה בטוחה זו, הם עברו לתנוחות אחרות לפי רצונם ותוך שימוש באותה טכניקה, שעיקרה התקרבות לנקודת האל־חזור, עצירה, כיווץ שרירי האגן, ירידת הריגוש וחוזר חלילה. בהמשך הכל בא טבעי כשאפשר לכווץ את שרירי האגן בלי לעצור. לאחר שמונה פגישות הם ביקשו להפסיק את הטיפול. כבר לא היה צורך בו. 

• ד"ר אריק שכטר, מומחה לרפואת המשפחה ובריאות מינית, חיפה, ועורך האתר של החברה הישראלית לבריאות מינית .