איך יודעים מתי להאכיל את התינוק במוצק?
משרד הבריאות ממליץ להתחיל להאכיל את התינוק מאכלים מוצקים בגיל שישה חודשים. אולם, הגיל אינו מהווה פרמטר יחיד לאכילת מוצקים. היציבות של עמוד השדרה, הבשלות של שרירי הפה וההתפתחות הכללית מהוות קריטריונים נוספים להחלטה האם התינוק מוכן לשינוי. המומחים מסבירים
לפני שמתחילים להאכיל את התינוק במוצקים, צריך לזכור: זה לא הזמן להוציא את חליפות הארמאני והדולצ'ה וגבאנה מהארון. לא שלכם ולא של התינוק. זה הולך להיות מלוכלך, רוב המזון לא יגיע לבטן הקטנטונת (במקרה הטוב) ובמקום זאת יהווה דקורציה חדשה בבית. אחרי שאתם מתגברים על מכשול הסטריליות, אתם מוכנים ליהנות מחוויית הארוחות האמיתיות של התינוק והחשיפה שלו למרקמים ולטעמים חדשים.
לפי הנחיית משרד הבריאות, הזמן המתאים להתחלת מעבר הדרגתי למזון מוצק הוא גיל שישה חודשים. המלצה זו מבוססת על צרכים תזונתיים, התפתחות פיזיולוגית ואספקטים התנהגותיים והתפתחותיים של האכלה, ביטחון חיסוני והשפעות סביבתיות. אולם, היות שכל תינוק מתפתח בקצב שלו, כדאי לכם לבדוק היטב האם התינוק הפרטי שלכם אכן מוכן לטעום, ללעוס ולבלוע אוכל מוצק.
יושבים ואוכלים
"חשוב להתייחס תחילה למוכנות הפיזית של התינוק", אומר שי זילברבוש, מנהל ומייסד מכללת "צעד ראשון" להכשרת מדריכים להתפתחות תינוקות, "בראש ובראשונה, יש להקפיד על כך שהתינוק יידע להתיישב בעצמו בניגוד לתינוק שמושיבים אותו. אם התינוק אינו יודע עדיין להתיישב באופן עצמאי, הגוף עסוק בלייצב את עצמו כדי להימנע מנפילה, בניגוד לתינוק אשר למד להתיישב לבד וגופו מאוזן ורגוע. כאשר שרירי חגורת הכתפיים בטונוס נכון, הבטן מיוצבת והגב מעוצב בקימורים הנכונים, התינוק מוכן לשבת ולאכול.
כדאי שהתינוק יישב בעצמו ויאכל (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
"עמוד השדרה של התינוק אינו מעוצב מיום היוולדו. התינוק נולד עם עמוד שדרה ישר וללא הקימורים הפיזיולוגיים, אשר מסייעים בעת קפיצה לבלימת זעזועים. תהליכים כגון שכיבה על הבטן, הרמת הראש, התהפכויות, זחילה ומעבר לישיבה מעצבים את השלד ומכינים אותו לתפקודיו הרבים והמגוונים. לכן, ישיבה עצמית היא דבר המהווה תנאי בסיסי לאכילה בנינוחות, כאשר ידי התינוק חופשיות להחזיק בכפית או לאחיזת פרי וירק.
"מעבר לחוסר איזון בייצוב הגוף בקרב תינוקות שטרם למדו להתיישב, קיים מתח שרירי מיותר, שנוצר כתוצאה מהתמודדות בלתי סבירה עם שיווי המשקל. המתח השרירי מתבטא גם באיברים פנימיים כגון הוושט והקיבה, ולכן אקט הבליעה קשה יותר, מה שיכול להוביל אף לסכנת חנק. אצל תינוקות שלמדו להתיישב לבד, מערכת השרירים פועלת בצורה מאורגנת ונכונה. היכולת ההתפתחותית והבשלות של המערכת הסנסו-מוטורית מהוות פרמטרים נוספים ליכולת של התינוק לאכול אוכל מוצק".
גם הפה צריך להיות מוכן
אורלי נייגר, פיזיותרפיסטית נוירו-התפתחותית במכון להתפתחות הילד בבית החולים "שיבא" בתל השומר ומרצה במכללת "צעד ראשון", מציינת כי הפעולה של אכילת מזון מוצק היא יכולת נרכשת, ולכן מצריכה התארגנות ולמידה. עם זאת, יש להתייחס לשלבי הבשלת תפקודי הפה, וכל שלב מכין את הפה לשלב הבא טוב יותר.
"תפקודי הפה באים לידי מימוש הפוטנציאל, החל מיניקה ומציצה, המהווים רפלקסים ראשוניים של יילוד, דרך אכילה בכפית ועד ללעיסה בפיו של התינוק. במהלך תהליכים אלה מתרחשת הבשלה של הפה גם לקראת הפקת צלילים של דיבור. הרצף ההתפתחותי של איברי הפה מורכב בהרבה ממה שנדמה לנו".
"מדובר תחילה בעולל יונק שיכולת המלמול שלו היא דלה, ולכן הוא משתמש בבכי כשפה. בגיל חצי שנה לערך, התינוק כבר מסוגל להניע את השפה העליונה והוא משמיע יותר מלמולים ופחות בכי. לכן, במקביל ניתן להתחיל להאכיל את התינוק במזון סמיך או טחון באמצעות כפית, כך שהתינוק יכול לאסוף את המזון בעזרת השפה העליונה.
בגיל תשעה חודשים, מערכת הפה בשלה יותר, כך שהתינוק יכול ללעוס מאכלים כגון בשר. מומלץ בשלב זה כבר להאכיל את התינוק כשהוא יושב על כיסא אוכל. עבור התינוק זוהי התמודדות חדשה עם מנח ישיבה שונה והתמודדות חדשה עם מזון שונה. התינוק בשלב זה יותר עצמאי ויכול לאכול לבד. הוא מסוגל לאחוז את המזון, לתאם בין היד לפה וכמובן ללעוס את המזון לכדי בליעה. בשלב זה, איברי הפה עובדים בתיאום רב יותר, הכולל תנועתיות של הלשון לצדדים ושל הלסת באלכסון. שלב זה מתאפיין גם בהבעות פנים רבות יותר ובהפקת צלילים נוספים כגון ד', ב', מ'.
בגיל שנה, ישנו תיאום ממושך יותר בין איברי הפה, כך שהתינוק מסובב את האוכל בתוך הפה ולא רק לועס ובולע. התינוק יותר עצמאי ויכול להשתמש בכלי אוכל. בנוסף, בשלב זה התינוק יכול להפריד בין צלילים, למלמל ג'יבריש או להגות מילים".
הופ, מתחילים!
"יש רק פעם ראשונה אחת שבו התינוק נפגש עם אוכל מוצק, ואת הפעם הזו כדאי לעשות קלה, נעימה ומזמינה להמשך", אומרת ד"ר ניבה שפירא, דיאטנית קלינית ודוברת עמותת הדיאטנים "עתיד".
"בין גיל ארבעה חודשים ועד חצי שנה ניתן להתחיל בהדרגה להזין את התינוק בדייסות, תחילה בדייסות דלילות ולאחר מכן בדייסות סמיכות יותר. כדאי לגוון בדייסות אורז ותירס שהינן פחות אלרגניות ולשלב אט אט סוגים אחרים של דייסות.
לקראת גיל חצי שנה אפשר להתחיל לשלב ירקות מבושלים ומרוסקים. רצוי לנסות בכל פעם ירק אחר, כדי לבחון תגובות אלרגיות כגון פריחות, פליטות או שלשול לכל סוג בנפרד. לאחר מכן לשלב תערובות של ירקות שכבר נוסו. בשלב הבא יש להוסיף פירות מרוסקים.
לקראת גיל שבעה חודשים אפשר להוסיף גם עוף ובשר טחונים. בגיל תשעה חודשים מומלץ להתחיל ב"מזון אצבעות" מבושל רך ומחיתי בגודל נגיסה של בשר וירקות ואפשר להתחיל לשלב חלמון ביצה ומוצרי חלב פרה.
בתהליך המעבר למוצקים חשוב לחשוף את התינוק גם לטעמים ולריחות המיוחדים של הבית וניתן בהחלט לתת לתינוק "טעימות". הסייג היחיד הוא לא לתת לתינוק מזון חריף מדי. כדאי ללוות את הטעימות של המזון במגע של ההורה, למשל באצבע כחוויה מחברת ומרגשת.
הידד לעצמאות
זילברבוש מציין נקודת מבט נוספת בהתייחסות לאכילה. "במעבר לאכילת מוצקים מומלץ לתת לתינוק להתנסות באכילה עצמאית כבר מההתחלה על מנת להגביר את עצמאותו", הוא אומר. "כך משתפרת המערכת הסנסו-מוטורית של התינוק, שכן בדרך זו התינוק נעזר בכל חושיו: התינוק רואה את המזון, נוגע בו ומסוגל לזהות את מרקמו, טועם ומריח אותו ושומע את הרחשים של המזון בפיו. המוטוריקה העדינה של התינוק אף היא משתפרת בשל שכלול אחיזתו של התינוק בייחוד כשמדובר על מזון קטן, כגון פתיתים. בדרך זו מתפתחת ומתייעלת יכולתו לאחוז את המזון כבאחיזת פינצטה. כמו כן, משתפרת היכולת לתאם בין העין, היד והפה".
הרגלים טובים לחיים
"חשוב להתייחס אל התינוק כאל אישיות לומדת", מוסיפה ד"ר שפירא. "אכילה היא אחת מן החוויות הראשונות שאליהן נחשף התינוק. חוויה זו מלמדת את התינוק מושגי כמות: כמות המזון, מידת הרעב והשובע ותכיפות הארוחות. מחקרים מראים כי הבסיס להרגלי אכילה ולהתייחסות הרגשית לאוכל נרכשים בשנים הראשונות. בתקופה זו ניתן להפוך את האוכל לחוויה חיובית ותומכת, שתקנה לילד ביטחון, אהבה, שייכות ויחס חיובי לסביבה כדי לבסס גישה חיובית להרגלי תזונה נבונה".
"בגיל שישה-תשעה חודשים נפתח חלון הזדמנות שבו התינוק פתוח לקבל טעמים חדשים, תוך כדי המשך הזנת חלב מלאה (הנקה או תחליף חלב). בשלב זה קל יותר לפתח את סקרנותו ואת נכונותו של התינוק למזונות חדשים ולהרגילו למזונות בריאים.
"בתהליך המעבר לאכילת מוצקים, יש להקפיד הן על גיוון המזון מצד אחד והן על אחידות מצד שני. הכוונה היא לחצות את השונה עם הדומה והמוכר. האכילה היא ריטואל קבוע, אשר מסייע לתחושת הביטחון של התינוק, ולכן מומלץ להקפיד על שעות אחידות ועל כמויות וכן להקפיד על המשך מתן הזנת חלב מלאה בתחילה. במקביל חשוב לגוון בטעימות על מנת לחשוף את התינוק למזונות שיעשירו בעתיד את הרכבו התזונתי הכולל של המזון שיאכל במהלך היום".
נייגר מוסיפה כי ישנם תינוקות שאינם מוכנים להגדיל את מגוון המזון בגלל בעיה של רגישות-יתר או תת רגישות בפה. זה יבוא לידי ביטוי באי שקט של התינוק במהלך ההזנה. במקרה כזה חשוב לעבוד עם הפה מבפנים ומבחוץ. מבפנים אפשר בהברשות קלות במברשת שיניים רכה או בחיכוך במגבת כדי לעורר את הלשון לתנועה. מבחוץ ללטף את סביב השפתיים.
לפנייה לכתב/ת 
