אושר בטרומית: שמות חשודים לא יפורסמו
יום לאחר שוועדת השרים אישרה את הצעת החוק לפיה שמות חשודים לא יפורסמו בתקשורת, אלא לאחר שהוגש נגדם כתב אישום - ההצעה אושרה בקריאה טרומית בכנסת. 29 הצביעו בעד ההצעה, שבעה נגד. ח"כ גלאון: "ההצעה לא באה להגן על האזרח הקטן, אלא להשאיר 'תיקים באפלה' ולגונן על נבחרי ציבור"
מליאת הכנסת אישרה אחרי הצהריים (יום ב') בקריאה טרומית את הצעת החוק הקובעת כי שמו של חשוד לא יפורסם לפני שיוגש נגדו כתב אישום, אלא אם בית משפט אישר זאת. את ההצעה הגישו חברי הכנסת רוברט אילטוב ויוסף שגאל (ישראל ביתנו).
משמעות הצעת החוק, אם תאושר בשלוש קריאות בכנסת, ברורה: אם לפני שנתיים היה החוק בתוקף, הציבור בישראל לא היה יודע על פרשת הנשיא, משה קצב, אלא רק על התוצאה הסופית - הסדר הטיעון. זאת, אלא אם שופט היה מחליט אחרת. כך גם בנוגע לפרשיות וחשדות נוספות, כגון אלו הנוגעות לראש הממשלה אולמרט, המשנה לו חיים רמון, שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון ואחרים.
29 חברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק, לעומת שבעה שהצביעו נגד. בין התומכים היו: אברהם מיכאלי, אברהם רביץ, אורי אריאל אלכס מילר, אמנון כהן, אסתרינה טרטמן, גדעון עזרא, דוד טל,
דוד רותם, דליה איציק, זאב בוים, חיים אמסלם, יואל חסון, יוסף שגל, יצחק זיו, מיכאל איתן, מיכאל נודלמן, משה גפני, משה שרוני, משולם נהרי, מתן וילנאי, נסים זאב, סעיד נפאע, עבאס זכור, עמירה דותן, צבי הנדל, רוחמה אברהם, שמואל הלפרט ושרה מרום שלו.
במתנגדים: אריה אלדד, ג'מאל זחאלקה, גדעון סער, זהבה גלאון, יוסי ביילין, יעקב אדרי ומגלי והבה.
ח"כ אלדד אמר אחרי ההצבעה כי "הצעת החוק מתכסה באיצטלה של הגנה על האזרח הקטן, אך נועדה למעשה להגן על פוליטיקאים שסרחו. בשם הזכות לצנעת הפרט, יוכלו מושחתים להמשיך ולשלוט בנו, בלי ביקורת ציבורית".
טרם ההצבעה אמרה יו"ר מרצ גלאון כי לדעתה "הצעת החוק הזו אינה באה להגן על האזרח הקטן, אלא להשאיר 'תיקים באפלה' ולגונן על נבחרי ציבור". היא הוסיפה כי מדובר בהצעת חוק בלתי דמוקרטית, הפוגעת בחופש הביטוי.
"אין שחר לטענה שרוב המעצרים שהתקשורת דיווחה עליהם נעשו ללא הצדקה. חובתה של התקשורת לחשוף לא רק מעשים פליליים אלא גם חריגות אתיות ושחיתות. הוכח שדווקא פרסום שמות חשודים הוא חיוני, כי הוא יוצר אפקט דומינו", אמרה. "כך היה במקרה של השר מרדכי והנשיא קצב - נשים שקראו את הפרסומים הבינו שהן לא לבד, התלוננו והביאו למיצוי הדין. ההצעה תגרום לכך שלא יוגשו כתבי אישום ולא ימוצו כתבי אישום נגד חשודים".
יו"ר סיעת ש"ס, ח"כ יעקב מרגי, תמך בהצעה, אך אמר שיש לעדנה: "אני מסכים לפרסום שמות חשודים כבר לאחר שהמשטרה גיבשה את דעתה בעניין הגשת כתב אישום - אין צורך להמתין עד הגשת כתב אישום בפועל. ללא ספק המצב החוקי כיום דורש שינוי. לא ייתכן ששכן יעליל על שכנו, ולמחרת זה יהיה בכותרות ענק בעיתון. בסוף יתברר שאין בזה כלום".
יו"ר סיעת העבודה ח"כ איתן כבל אמר בצהריים כי "החוק במתכונתו הנוכחית הוא בעייתי. יש למצוא איזון נכון יותר בין שמירה על פרטיותו של חשוד לבין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, במיוחד כאשר מדובר בחשודים המהווים סכנה לציבור". יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ מנחם בן ששון (קדימה), אמר: "אם וכאשר יגיע החוק לדיון בוועדה, בכוונתי להוסיף לו סייג ולהחריג את אנשי הציבור מתחולת החוק".
ועדת השרים אישרה
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול את הצעת החוק, שנתמכה בידי הסנגוריה הציבורית. הסנגורית הראשית, ענבל רובינשטיין, בירכה אז על ההצעה וכתבה כי היא "סבורה שיש לקבלה, ובכך לאזן באופן מיטבי בין זכותו של חשוד לפרטיות ולשם טוב, ובין זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות".
כיום יכול כל אזרח שנעצר בחשד שביצע עבירה כלשהי לפנות לבית משפט ולבקש לאסור את פרסום פרטיו האישיים בעת החקירה. ואולם, מאז נחקק החוק המסדיר זאת ב-2002, נדונו רק בקשות ספורות לאסור פרסום פרטי חשוד ורק בחלק מהן
אסר בית המשפט את פרסום הפרטים. "הסיבה לכך נעוצה במבנה הנוכחי של החוק, המחייב את הצדדים למרוץ נגד הזמן, מרוץ שבו כמעט לעולם יפסיד החשוד, הפסד ידוע מראש", מסבירים בסנגוריה הציבורית.
בהצעת החוק, אותה הגישו חברי הכנסת רוברט אילטוב ויוסף שגאל (ישראל ביתנו), נקבע כי רק בית המשפט יהיה מוסמך לאשר את פרסום שמו של החשוד לפני הגשת כתב האישום. לדברי אילטוב, "יש לזכור שהנזק שנגרם לאדם ולתדמיתו בפרסום שמו לפני הגשת כתב אישום הוא רב. עלינו לזכור שמאחורי כל שם מסתתרת משפחה".
לפנייה לכתב/ת 
