הצעירים שאבדו בדרום: התפללנו לאלוהים שיעזור
שני המטיילים שנעלמו בנחל אשלים באזור ים-המלח סיפרו על החוויה הלא נעימה. "תעינו בדרך והמשכנו למסלול אחר. בלילה החלטנו לעצור לנוח ולישון באמצע הדרך. אבל לא הייתה לנו שמיכה, והיה לנו קר. התחבקנו כדי להתחמם אך זה לא עזר", סיפר אחד הצעירים
"התקדמנו יותר מדי כי חשבנו שאנחנו מכירים את המסלול - והלכנו לאיבוד" - כך סיפרו היום (ד') שני הצעירים שנעלמו אתמול בנחל אשלים ליד ים המלח, ואותרו בשעות הבוקר. השניים הועברו במצב קל לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע.
הקשר עם שני המטיילים אבד אתמול סמוך לשעה 13:00, חבריהם שניסו ליצור איתם קשר הזעיקו כעבור כמה שעות את יחידות ההצלה. עוז מלאכי (19) מבני-ברק וחברו סיפרו כי היו בטיול של חברים ומדריכים במסגרת המכינה הקדם צבאית בה הם לומדים.
עוז מלאכי מפונה לבית החולים (צילום: הרצל יוסף)
על שעות החרדה בהם לא ידעו היכן הם נמצאים בקור של 8 מעלות, סיפר מלאכי: "תעינו בדרך והמשכנו למסלול אחר. ראינו את ההרים שלפנינו, ומאחוריהם ראינו כביש. חשבנו שהוא קרוב, והתחלנו ללכת לכיוונו, ואז הבנו שאנחנו לא קרובים אליו בכלל. פשוט נתקלנו בעוד עליה ועוד עליה... בלילה החלטנו לעצור לנוח ולישון באמצע הדרך. אבל לא הייתה לנו שמיכה, והיה לנו קר. התחבקנו כדי להתחמם אך זה לא עזר".
לאחר זמן מה החליטו השניים שכדאי אם ימשיכו להתקדם ובדרך זו גם יתחממו. לבסוף הגיעו לכביש בין דימונה לצומת הערבה. החבר סיפר: "הלכתי אחרי עוז, שהתקדם לאורך המסלול, אני לא יודע למה עשינו את זה. קפצנו כמו חמורים בראש. ולא הקשבנו למדריכים. אמרתי לעוז 'הלכנו לאיבוד בגללך'".
השניים הבינו בשעות הלילה כי כוחות החילוץ מנסים לאתר אותם. "הרגשתי חסר אונים. ניסינו לאותת לו עם הידיים, אך היה חשוך מאוד, ולא היה לנו שום אמצעי תאורה. לי לא היה טלפון נייד בגלל המפלים והמים במסלול, ולטלפון הנייד של עוז נגמרה הסוללה. ניסינו לשלוח SMS ולא ידענו אם הוא הגיע לחבר שלנו, חשבנו שלא. התחלנו להתפלל לבורא עולם. ביקשנו שהוא יעזור לנו".
בסופו של דבר, כשהגיעו השניים לכביש הם נופפו לנהגים שנסעו בכביש. השניים סיפרו כי נהג מיניבוס עצר להם והביא להם מים, אך המשיך בדרכו. לבסוף עצרו נהג משאית, ששמע בחדשות על היעדרותם והכווין את כוחות החילוץ ערד וערבה למקום.
כשנשאלו מה הלקח שלמדו, השיב עוז כי מעתה ואילך יקשיב למדריכים, ולא יתקדם יותר לבד ללא הקבוצה איתה הוא מטייל. חברו השיב: "אני סיימתי עם הטיולים בנגב, לכאן אני לא חוזר יותר".