שתף קטע נבחר

 

פנייה לבג"ץ: גרי הקפיצה עוד מחכים לאזרחות

שלוש שנים עברו מאז קבע בג"ץ שיש להכיר בגיור שנעשה בחו"ל, לאחר לימודי יהדות בארץ. למרות זאת, משרד הפנים עדיין לא מעניק אזרחות לגרים שפעלו כך ועודו "מגבש קריטריונים". השבוע פנו הגרים לבג"ץ כדי שיגביל בזמן את תיקון הנהלים

גיורי הקפיצה חוזרים לבג"ץ: כמעט שלוש שנים חלפו מאז הפסיקה התקדימית שהכירה במתגיירים שלמדו בארץ והתגיירו בחו"ל, אך במשרד הפנים עדיין מתעלמים. אמנם לפני כמה חודשים פורסם לראשונה ב-ynet על טיוטת נהלים שמתגבשת בעניין, אך נראה שהדבר תקוע. הגרים, שמחכים בכליון עיניים לאיזרוח, פנו כעת לבג"ץ שיורה למשרד למלא אחר פסיקת בית המשפט, כך שיוכלו סוף סוף לקבל תעודת זהות ישראלית.

 

בעתירה שהוגשה בתחילת השבוע על ידי מכון עתי"ם נטען כי תפקוד מחלקת האשרות במשרד הפנים לקוי, ופקידיה מציבים בפני הגרים קריטריונים נוקשים בדרך לקבלת אזרחות, בניגוד לפסיקה משנת 2005. כן מתבקש בית המשפט להגביל במסגרת זמן את גיבוש הנהלים על ידי משרד הפנים.

 

ב"בג"ץ גיורי הקפיצה" קבעו השופטים כי מי שלמד יהדות בישראל והתגייר בחו"ל יזכה לאזרחות ישראלית לאלתר מכוח חוק השבות. הפסיקה נעשתה בניגוד למדיניות משרד הפנים, שביקש להקשות על המועמדים, בניסיון לחסום כניסת גורמים אינטרסנטים לא רצויים לעם היהודי ולמנוע הכרה בגיורים הרפורמים. בית המשפט אף ביטל את דרישת המדינה לפיה על המתגיירים לחיות במשך שנה בקהילה יהודית מוכרת בחו"ל, כתנאי לקבלת האזרחות.

 

בשל הביקורת שספג משרד הפנים על שלא מילא אחר הוראת בג"ץ, ניסחה בחודשים האחרונים הלשכה המשפטית במשרד טיוטה ובה תקנות חדשות למתן אזרחות לגרים אלה. אך בעוד שהליכי הגיבוש נמשכים, המתגיירים מחו"ל נאלצים לשלם את המחיר. לטענת עו"ד שלומית טור-פז, מנהלת מעון עתי"ם, משרד הפנים ממשיך לשלוח מתגיירים רבים, המטופלים על ידי המכון, לחיי קהילה יהודיים בחו"ל כתנאי לקבלת האזרחות.

 

בשיחה עם ynet סיפרה טור-פז כי הקש ששבר את גב הגמל היו תלאותיה של עמנואלה-רחל דל קונטה, שעברה באיטליה גיור אורתודוכסי שהוכר על ידי הרבנות הראשית, אך משרד הפנים מסרב במשך שנה וחצי להעניק לה אזרחות ישראלית. בעתירתה היא מתארת מסכת ארוכה של טרטורים, עיכובים ודחיות מצד משרד הפנים, שלטענתה נעשו באופן קיצוני ולא סביר.

 

דל קונטה הגיעה לישראל בסוף שנת 2004 במטרה להתגייר, בעקבות מסע רוחני שעברה. כשנה לאחר מכן היא החלה את לימודי היהדות באולפן של הקיבוץ הדתי עין-הנציב, בפיקוח רבני - אף שוועדת החריגים, הדנה בעניינם של תושבי חו"ל המעוניינים להתגייר בארץ, טרם אישרה את בקשתה לעבור את התהליך. בעתירה נטען כי באותה תקופה "היה מערך הגיור בישראל כמרקחה. שינויים פרסונליים ומחלוקות פנימיות הביאו לשיתוקה למעשה וגורלם של מועמדים לגיורהיה לוט בערפל". 

 

בהמלצת הרבנים החליטה המועמדת לוותר, ולפני כשנה וחצי שבה לאיטליה והתגיירה שם בבית דין אורתודוכסי. כשסיימה את התהליך היא חזרה שוב לישראל, ושלושה חודשים לאחר מכן כבר הכירה בה הרבנות הראשית כיהודיה. מאז היא ממתינה במשך למעלה משנה לאזרחות ישראלית.

 

"אני מבינה את הצורך בתקנות שיחסמו גורמים המבקשים לנצל את הגיור לקבלת אזרחות", מבהירה עו"ד טור-פז, "אבל לא ייתכן שהמדינה לא תכיר בגיור אורתודוכסי שנעשה על פי ההלכה וכבר הוכר על ידי הרבנות. מדובר בבחורה דתייה, שומרת מצוות, שנמצאת כבר שנתיים בארץ". 

 

דיני נפשות

יו"ר מכון עתי"ם, הרב ד"ר שאול פרבר, אמר ל-ynet כי לדעתו יש לתת את הקרדיט לרבני הקהילות היהודיות המוכרות בחו"ל, ולקבל כל גיור שנעשה על ידם. לדבריו, "מדובר כאן בדיני נפשות ממש. לקחו אישה ושמו אותה במצב שלא יכולה

לעבוד ולא לקבל ביטוח לאומי, למרות היותה יהודיה על פי כל הדעות והזרמים, כולל הרב הראשי. רק כמה פקידים במשרד הפנים חושבים אחרת, ובגללם המועמדים נאלצים לחיות תקופה ארוכה בגלות ובעוני מחפיר".

 

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "משהושלם שלב מרכזי וחשוב בגיבוש הקריטריונים למתן מעמד למתגיירים, בשיתוף עם משרד המשפטים, הופצו הקריטריונים לקבלת התייחסות והארות הארגונים השונים. למרבה הצער, הרב פרבר העדיף להעביר הערותיו לאמצעי התקשורת ולא למשרד הפנים, על אף העובדה שביקש לקבל הארכה להעברת התייחסותו. עד להשלמת ההליך, לא נוכל להרחיב בנושא, וטוב היה עושה הרב פרבר אם היה מעביר התייחסויותיו בהקדם, למען יושלם ההליך".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום גלי תיבון
תעודת גיור
צילום גלי תיבון
אזרחות? לא כל כך מהר
צילום: איי פי
מומלצים