שמות עברייני מין ותנועה יפורסמו ברשת: טוב או רע?
חוק שהתקבל אך לא מיושם מורה על פרסום שמות עברייני תנועה סדרתיים באינטרנט. הצעת חוק נוספת, שאושרה לאחרונה בקריאה טרומית, מחייבת הקמת מאגר פדופילים ברשת. האם מאגרי המידע האלה יסייעו בצמצום הפשיעה? דעה
הרעש התקשורתי של כתבות "ציד הפדופילים" של ערוץ 10 עומד ביחס הפוך כמעט לשקט היחסי בה התקבלה הצעת חוק חדשה, לפיה בתי משפט יוכלו להורות על סירוס כימי לפדופילים.
החוק יספק לבתי המשפט סמכות להורות על טיפול תרופתי לפדופילים (למעשה, סירוס כימי). עברייני מין שיסרבו צפויים לסנקציות בהן אי הפחתת שליש מעונש המאסר שלהם.
מאגר של פדופילים
בין השאר, יוקם, על פי הצעת החוק, מאגר מידע ובו שמות הפדופילים, תמונותיהם, כתובתם, כינוי, תאריך לידה, מספר תעודת זהות, גובה, צבע עיניים, מספר רישיון נהיגה, טביעות אצבע, שמות משתמש וחשבונות דואר אלקטרוני, תיאורי העבירה, ההרשעה, גזר הדין וכל מידע אחר, לרבות מקום עבודה, שבית המשפט קבע כי הוא נחוץ להגנה על ביטחון הציבור, שלומו או בריאותו.על פי ההצעה, מאגר המידע ינוהל על ידי המשטרה והשרים יקבעו בתקנות דרכים לעיון הציבור בפרטי מאגר המידע לרבות העלאת מאגר המידע לאינטרנט. אם עברו שבע שנים מתום ריצוי עונשו של עבריין מין הסובל מפדופיליה, יימחק שמו ממאגר המידע, ובלבד שזו הרשעתו הראשונה בעבירת מין. אם הוא יבצע עבירה נוספת בפרק זמן זה, שמו לא יימחק.
מאגר של עברייני תנועה
חוק "מלחמה בפדופיליה" אינו הראשון בישראל המחייב הקמה של מאגר מידע ובו שמות עבריינים. קדם לו חוק מאגר מידע בדבר בעלי רישיון נהיגה שרישיונם נפסל (מסמך rtf), שאושר לפני שנה וחצי אך יישומו נדחה כבר פעמיים על ידי הממשלה, הדחייה האחרונה הייתה לפני חודש.על פי החוק, שהוגש על ידי ח"כ גלעד ארדן, יו"ר השדולה של הכנסת למאבק בתאונות בדרכים, המשטרה תקים מאגר מידע שיכלול רשימה של כלל הנהגים שרישיונם נפסל לתקופה של 60 ימים לפחות. מאגר המידע אמור לכלול את שם הנהג, תמונתו ותקופת הפסילה. משטרת ישראל מחויבת לעדכן מדי יום את הפרטים.
בדברי ההסבר לחוק נכתב, כי בכבישי ישראל נוהגים עשרות אלפי עברייני תנועה ללא רישיון או כאלה שרישיונם נשלל ומסכנים את ציבור הנהגים והולכי הרגל. "הקמת מאגר המידע תסייע ביכולת האכיפה באמצעות הציבור, תמנע מאזרחים לעלות לרכבו של אדם שרישיונו נפסל, תסייע בהוקעת הנורמה החברתית המתייחסת ב'קלות ראש' לעבירה של נהיגה בעת פסילה ויהווה אמצעי הרתעה נוסף במאבק בתאונות הדרכים".
"בהעדר מנגנון פיקוח ויכולת אכיפה על כך, שנהגים אלו, אכן אינם נוהגים ומסכנים בכך את הציבור, יוקם מאגר מידע נגיש לציבור הרחב", נכתב. ומה בדבר זכותם של המורשעים לפרטיות? "זכותו של נהג שרישיונו נשלל לפרטיות איננה גוברת על זכותם של אזרחי המדינה להגנה מפני הסכנה הציבורית הטמונה בנהגים, אשר בית המשפט קבע כי יש לפסול את רישיונם".
יישום החוק נדחה בשנה
הממשלה ביקשה דחייה של שנה ביישום החוק לפני שנה. לאחר שהחוק כבר נכנס לתוקף מבלי שנעשה דבר, הממשלה ביקשה לפני חודש לדחות את הקמת המאגר בשנה נוספת. כלומר, היישום של החוק צפוי להחל בעוד קרוב לשנה.
על פי השר לביטחון הפנים, אבי דיכטר, ההיערכות ליישום החוק לא הושלמה מסיבות טכניות הכרוכות בטיפול בשמות העבריינים ובהעברתם מהנהלת בתי המשפט למשטרה לצורך פרסום במאגר המידע. "לבתי בת ה-10 יש אתר אינטרנט. אם הייתי מבקש ממנה להקים מאגר מידע היא הייתה עושה זאת בזמן קצר בהרבה משנה וארבעה חודשים", אמר ח"כ ארדן לערוץ 10. התבטאות זו מעידה על בורות או פופוליזם ובכל מקרה אינה רצינית. רגע לפני הקמת מאגרי מידע החושפים את קלונם של עבריינים ברבים, כדאי לבחון את הם ישרתו.
האם מאגר פדופילים יעזור?
נתחיל במקרה הפשוט יותר: מאגר הפדופילים, במתכונת של מאגרי מידע דומים המופעלים במדינות שונות בארצות הברית. לכאורה, מאגר כזה הוא לטובת החברה. באמצעותו נוכל לדעת היכן לא לגור, ממי להיזהר וכו'.
אך גם בארצות הברית מתנהל ויכוח בשאלת האפקטיביות של מאגרי עברייני המין. פדופיל המונע מדחף בלתי נשלט יכול גם לפעול בעיר המרוחקת מאוד ממקום מגוריו הרשום. מנגד, אנשים הטוענים כי הורשעו על לא עוול בכפם, בגלל שאין להם כסף לעורך דין טוב, פוטרו מעבודתם, פונו מדירתם וסבלו מאיומם ופגיעות ברכוש בגלל ששמם מופיע במאגר.
הרשעה ברשת - לכל החיים
במקרים מסוימים פסיקתו של האינטרנט מחמירה יותר מכל בית משפט - אם הרשת "קבעה" את עמדתה לגביכם, זה עלול להיות לכל החיים. כך לאחרונה יותר מ-29,000 עברייני מין רשומים גילו לאחרונה שסולקו מ-MySpace בין אם שוקמו או לא ואם עבר זמן רב מאז מועד ביצוע העבירה. המדינה אולי סלחה, אך החברה לא.
מאגר עברייני התנועה בעייתי אף יותר. במקרים רבים התאונה אינה אשמת הנהג אלא התשתיות הרעועות בכבישים. מטבע הדברים, במקרים רבים נהגים שצוברים כמות גדולה של עבירות תנועה הם אלה שצוברים שעות רבות על הכבישים ויודעים להימנע מתאונות, בניגוד לנהגים צעירים שלא הספיקו לצבור עבירות תנועה ובכל זאת הם מסכנים מכוניות אחרות. נוסף על כך, המאגר כורך יחד עברייני תנועה עם פסילה אחת ביחד עם אלה שצברו יותר מ-190 הרשעות.
ההשלכות של תאונות הן תמיד איומות - נזק לרכוש, פציעות ואף אובדן חיי אדם. אם כל אלה לא מרתיעים, למה שמאגר מקוון ירתיע? הרי אנשים לא יוצאים מביתם ונכנסים למכוניתם מתוך כוונה מראש להרוג אחרים על הכביש. זאת ועוד, גם על פי נתוני המשטרה, ברוב התאונות מעורבים נהגים ללא הרשעות קודמות.
מה יועילו מאגרים בחברה ללא בושה?
בשני המקרים, הן של מאגר הפדופילים והן של מאגר עברייני התנועה, אין התייחסות לנטייה של נתונים באינטרנט לשכפל עצמם. מרגע שהנתונים זמינים באינטרנט, סביר להניח שהם יופיעו באתרים נוספים ומי שיורשע פעם אחת יגלה כי דבק בו אות קין באינטרנט.
האמת היא שמאגרי מידע לא יסייעו בחברה בה אין נורמות של מינהל ציבורי תקין, של קבלת אחריות חברתית ועונשים מחמירים על עבריינים. המשטרה והממשלה מצפות כי מאגרי מידע ימלאו את החלל שיצר חוסר האכיפה. הציבור יתלה וישפוט. יש להניח שמי שידו משגת יוכל לחלץ את שמו ממאגרים כאלה, שיישארו נחלת אלה שלא יכולים להרשות לעצמם עורכי דין יקרים או גישה לאינטרנט. ולמה לעצור בעברייני תנועה ומין? למה לא מאגר מידע של מעלימי מס, סרבני גט ומשתמטים מצה"ל. האם שקיפות כזו תתרום לצדק ובהכרח תועיל לחברה?
למרות ההסתייגויות האלה, ייתכן כי התהליך הוא בלתי נמנע. הפרטיות הנגוזה לאט והעובדה שרבים כל כך חיים את חייהם ברשת, מבשרת בהכרח על תחילה עידן של שקיפות ובקרה חברתית הדוקה ופולשנית.
חושבים שמאגרי מידע יכולים לעזור? הגיבו ובחרו "בעד". מאמינים שמדובר ברעיון מסוכן? אל תהססו לבחור "נגד"
