מנהיגי העולם מגלים את YouTube: עדיף מאוחר מאשר לחסום

מנהיגי העולם מתחילים לגלות את YouTube - ממשלת יפן פתחה שם ערוץ לפני חודש, ואתמול פורסמה בו לראשונה הודעה באנגלית על ידי ראש הממשלה (שמברך על השנה החדשה ומייחל לשלום עולמי, משל היה בת תשחורת טיפשה בתחרות יופי באמריקה), ארמון המלכה באנגליה משדר נאומים ורגעים הסטוריים, ומסריו של הארכיבישוף

מקנטבארי בעד מיחזור פורסמו ב-YouTube, במקביל לטלוויזיה.

כל אלה מצטרפים למועמדים לנשיאות לארה"ב שבחודשים האחרונים הפכו את אתר שיתוף הוידאו לאחת הזירות המרכזיות במירוץ לבית הלבן, לקראת הבחירות בחודש נובמבר - כאשר הסיבה המרכזית היא ככל הנראה להגיע לקהל הצעיר שלא תמיד מצביע, וגם להיתפס כחדשניים ומעודכנים בנעשה בעולם.

אותם מנהיגים מגיעים קצת באיחור לטרנד הסוחף הזה של וידאו ברשת (המעודכנים יותר פשוט פותחים דף בפייסבוק בשביל ליצור קשר בלתי אמצעי עם הציבור, שכנראה כולל הטלת כבשים וירטואליות).

עדיף חוש הומור עבש מחוסר חוש הומור

באופן כללי אותם מנהיגים נראים קצת נלעגים, מיושנים וחסרי כל מודעות עצמית - ולא ממש מתאימים את עצמם לאווירה הקצבית וההומוריסטית של YouTube.

נוכל רק לחלום לראות את מלכת אנגליה או ראש ממשלת יפן משילים מעליהם את קליפת הפורמליות ובמקום ששוב ישדרו נאומים עבשים, נראה אותם מצלמים תגובה לצפיה ב-2girls1cup (מסיבות ברורות, אין קישור ישיר).

יחד עם זאת - אני סבור שתושבי העולם יסכימו שאנחנו מעדיפים מנהיגים משעממים ועבשים ב-YouTube, מאשר מנהיגים נטולי חוש הומור שחוסמים את YouTube רק כי מעליבים אותם.

קטעי קישור - לבלוג המלא