שתף קטע נבחר

שוהם: עיר עם יער

שוהם היא מועצה איזורית עם חיי קהילה פעילים וחזות מטופחת וצבעונית. עכשיו גם יש לה יער. מיכל בן ארי מבקרת לרגל ט"ו בשבט במה שהיה בעבר החצר האחורית המוזנחת של היישוב והפך בזכות קק"ל והתושבים לפארק יער שוהם

לכבוד ט"ו בשבט החלטתי לשים פעמי לשוהם. הסיבה הרשמית: פארק יער שוהם המשתרע על שטח של כ-200 דונם על גבעות השפלה ומחובר ליישוב בשבילי הליכה ואופניים.

 

הסיבה האישית: בילדותי, בכל ט"ו בשבט, הייתי נוסעת עם הורי לפיקניק מסורתי ביער אלכסנדרוני, בגבעות קולה או בגבעת תל חדיד הסמוכים לשוהם. בשנים האחרונות, סבלו אותם יערות וגבעות שמסביב ליישוב מהפיתוח המואץ והפכו לחצר אחורית ומכוערת של מחצבות, אתרי הטמנת פסולת ועוד. הקמתו של פארק יער שוהם מנסה לשנות את המצב.

 

מועצה ירוקה

שוהם היא מועצה מקומית צעירה (הוכרזה בשנת 1993) שעל פניו נראית כמו עוד יישוב קהילתי מהסוג שצץ בארץ בעשורים האחרונים על כל גבעה ותל. היא מעין שילוב של מודיעין (בשל הבנייה באבן) ושל יישובים קהילתיים בגליל (בגלל המבנה הטופוגרפי והנופים ההרריים אליהם היא צופה).

 

אבל לשוהם יש גם ייחוד משל עצמה והוא היותה יישוב "ירוק". תפיסת החיים בשוהם רואה באיכות הסביבה ערך חשוב ובימים אלו מושלמת ביישוב כתיבת תכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא. המודעות לערכים סביבתיים היא חלק מחייהם של התושבים ומונחלת כבר מהגיל הרך, דרך מעון "ירוק" בו מלמדים ילדים עד גיל שלוש על מיחזור, "בועה אקולוגית" באחד מבתי הספר היסודיים ביישוב (שהוסמך להיות בית ספר ירוק), מגמת איכות סביבה בתיכון המקומי, גינון בר קיימא בגינות שוהם, גינה קהילתית מטופחת והדובדבן שבקצפת – גינת פלסטיפלורה, שהיא פרויקט מיחזור אמנותי במסגרתו הפכו גמלאי שהם, בהנחייתו של האמן האקולוגי אורי דה-בר, בקבוקי פלסטיק לפרחים מרהיבים ובני קיימא.


הדובדבן שבקצפת. גינת פלסטיפלורה (צילום: מיכל בן ארי)

 

שוהם גם מובילה בחזות האסתטית שלה. פסלים צבעונים של חיות מתנוססים ברחוב הראשי, כיכרות וגני שעשועים מושקעים ואף ארונות הטלפון והחשמל כמו גם המיכלים לאיסוף נייר מקושטים בציורים ססגונים ויחודיים. האמנית מיטל זינגר, למשל, הפכה את ארונות בזק למגדיר פרפרים. לאחר שחקרה את מגוון מיני הפרפרים באזור היא ציירה אותם בדיוק רב לצד שם הפרפר. כעת יכול כל תושב שוהם להבדיל בין זנב סנונית נאה לבין כנף מצילתיים כתום.

 

יער קהילתי

הלב הפועם של שוהם הוא המרכז המסחרי, הנמצא במרכז היישוב, סמוך למועצה המקומית ומוסדות חינוך ותרבות עירונים. המרכז המסחרי, בו ניתן להעביר בכיף בוקר של שמש חורפית, תוכנן בסגנון של פיאצה פתוחה, כאשר החנויות מתרכזות סביבה באכסדרה מוצלת. האווירה שנוצרת היא של רחוב וכיכר עירוניים. לכאורה יש בו הכל – שני בתי קפה של רשתות גדולות, חנות ספרים, משחקייה חביבה, סופרפארם, מספר חנויות לבגדים, תכשיטים, כלי בית, מתנות ועוד. אבל לטעמי חסר בו קצת מגע אישי שיהפוך אותו מעוד מרכז מסחרי שכמותו ניתן לראות ביישובים אחרים למתחם עם אופי "שוהמי". מה שכבר פועל במקום ויוצר תחושה קהילתית הוא בית הקולנוע של שוהם, כיום, כשבתי קולנוע שכונתיים הם כמעט מחזה שחלף מן העולם, היוזמה של שני אחים, תושבי שוהם לפתוח "בית קולנוע בנעלי בית", ששונה באופיו מהמגהפלקסים הגדולים הינה מבורכת.


הלב הפועם. המרכז המסחרי של שוהם (צילום: מיכל בן ארי) 

 

אבל גאוות היחידה הירוקה של היישוב היא על פארק יער שוהם. יער שוהם הינו יער קק"ל המוגדר כיער קהילתי. היער האורבני-קהילתי הוא המכלול הירוק שנמצא בסמוך לעיר או יישוב ומשרת את תושבי הקהילה הסמוכה לו. על פי קק"ל היער הקהילתי הוא כלי בעל עוצמה המקיים את הקשר בין תושבי העיר לבין ערכי הטבע. כאשר שני כוחות מנוגדים משפיעים על קיום היערות הקהילתיים. הלחץ המתמיד מפני תהליך האורבניזציה הגובר ומאיים על שטחי היערות, ומולו הרצון לשמר את שטחי היער בקרבת הערים על מנת לספק לתושביהן מרחבים פתוחים.

 

קק"ל רואה בטיפוח יערות קהילתיים בשותפות מלאה עם תושבי הקהילה ומוסדותיה את אחד התהליכים המשמעותיים ביותר שמתחוללים בנושא הייעור בישראל בשנים האחרונות. התוצאה של תהליכים אלו היא הפיכתם של יערות ששימשו מעין "חצר אחורית ליישוב" (אתר להשלכת פסולת ומקום שלא נעים להיות בו) לאתר בילוי מרכזי ומקור גאווה עבור תושבי העיר. כך קרה גם בפארק יער שוהם.


מצפור הפתוח ל-4 רוחות השמיים. יער שוהם (צילום: רוני קינדרמן) 

 

על ספלולים ומדוכות

קק"ל הכשירה ביער האורנים, המתמלא בסוף החורף בפריחה מרשימה של כלניות בשלל צבעים, מסלול מעגלי באורך כ-4.6 ק"מ ומספר חניוני נופש. שטח הפארק זרוע באתרים ארכיאולוגיים: בגבעות נתגלו שרידי יישובים, מתקופת המשנה והתלמוד ולידם מתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית (גתות ובתי בד), מערות ועוד. הידוע שבהם הוא אתר "תנשמת", בו נחשפו כנסייה ביזנטית ובה רצפת פסיפס ובית בד. הסדרת האתרים למבקרים היא חלק מתוכנית עתידית לפיתוח הפארק. בחלק הדרומי של היער, מאזור גבעת הספלולים לערך, נטועים בעיקר בוסתנים, ולצידם נטיעות חדשות ביניהן עצי זית ושקמים. 

 

גבעת "הספלולים והמדוכות" היא גבעת התצפית של היער, אליה מטפסים במדרגות עץ. בראש הגבעה פינת זיכרון בשם "קצוות הארץ" שהוקמה לזכר החייל גיא סודאי שנפל בלבנון בשנת 1994. על הגבעה הוקם גם מצפור הפתוח ל-4 רוחות השמיים, ממנו נשקף נוף מערבה אל מישור החוף ומזרחה אל שיפולי הרי השומרון. שמה הייחודי של הגבעה ניתן לה בשל משטחי סלע שבהם חצובות שקערוריות בגדלים שונים. הקטנות מבין השקערוריות נקראות "ספלולים", שהיו כפי הנראה, גלגול קדום של מזבחות. השקעים הגדולים יותר נקראים "מדוכות" והם שימשו כמתקן כתישה לגרעינים ולעשבי תבלין.


מרבדי פריחה בעונה (צילום: רוני קינדרמן)

 

יער שוהם הוא גם גן עדן לרוכבי האופניים, המסלול ביער הוא גם מסלול אופניים ומדי שנה מתקיים ביער הפנינג אופני ההרים "סובב שוהם". אחד המיזמים הקהילתים של היער כולל מתנדבים תושבי שוהם המדריכים בעונת הפריחה קבוצות ומשפחות המטיילות ברחבי הפארק בנושאים מגוונים כגון ייעור, בוטניקה, ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה, איכות סביבה ועוד.

 

איך מגיעים?

יורדים מכביש מספר 1 במחלף לוד ונוסעים צפונה (כיוון פתח תקווה). בצומת אל-על פונים ימינה לכביש 453. ממשיכים עד סופו, לצומת נבלט ואז שמאלה לכביש 444. מול הכניסה לשוהם פונים ימינה לאזור התעשייה חבל מודיעין.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ברוכים הבאים לשוהם
צילום: קק"ל
תחנה בפארק שוהם
צילום: קק"ל
בין מודיעין לגליל
פסל ציפור על עמוד
צילום: מיכל בן ארי
ארון חשמל ועליו מדריך פרפרים
מומלצים