מורים דתיים לא מפלרטטים
מה ראה הרב אבינר להעתיק את "הקוד החרדי למפעלים" אלינו ולחדרי המורים? בתוך עמי אני יושב ולא נתקלתי בסביבתי בתקלה גדולה שיצאה משם. הרב יגאל אריאל מאמין במורים
זה איננו מקום לויכוח הלכתי, אך מאחר שצוטט כאן מפי הרב אבינר, "קוד מוסרי" חדש לחדרי המורים, אני מרגיש צורך להעלות מספר תמיהות לפני שהוא ישתרש.
הקוד הזה איננו חדש, הוא העתקה של הקוד החרדי למפעלים, ועל כן גדולה התמיהה, מה ראה הרב אבינר להעתיקו אלינו ולחדרי המורים. אני יכול להבין שיש מכשולים קשים במפעלים גדולים, שם האוכלוסייה מגוונת, ופעמים רבות רמת הצניעות נמוכה והבעיות קשות, אבל מכאן ועד חדרי המורים הדרך ארוכה. לפני שגוזרים צריך לבחון אם יש בעיה שאותה הגזרה באה לפתור. הגזרות שגזר הרב אבינר בעבר בודאי לא יכולות לשמש בעצמן סיבה מספקת לגזור גזרות נוספות.
הייתי בזמנו ראש ישיבה, ואף שאינני מצוי היום בחדרי המורים בתוך עמי אני יושב. לא נתקלתי בסביבתי בשלושים השנים האחרונות בתקלה גדולה שיצאה משם. חברת המורים היא בדרך כלל קבוצה איכותית, שאין בה כישלונות גדולים בענייני עריות, ונוהגים בה כהלכה יחסים של כבוד וכובד ראש. זו חברה קרובה ונוהגים בה בדין יחסים כמעט משפחתיים. כך המצב גם בחברות קרובות כמו במושבים, קיבוצים וקהילות דומות. אם הרב אבינר נתקל בחברות אחרות בבעיות קשות כאלה, כדאי שיגביל את גזרתו למקומות מועדים לפורענות.
בציבור החרדי השתרשה נורמה חדשה לפיה קובעים כללים חדשים, מחוץ להלכה, ומטילים אותם באופן גורף על כל הציבור. בכל הדורות נזקק האדם הדתי לרבנים כדי ללמוד את ההלכה ולהכריע בשאלות מסופקות, אבל בתחום האפור סמכו הכל על כך שיש לו ראש ישר, והוא בדרכיו שלו יתאים את המציאות בכל מקום לרוח ההלכה. המורים, ובודאי אלה שאליהם פונה הרב אבינר, הם קבוצת איכות, תקלות גדולות לא קיימות שם, האווירה רצינית ועניינית, לא מפלרטטים שם ובעיות צניעות נפתרות מעצמן, בכל מקום על פי המנהג והשכל הישר והטבעי, אין צורך לקדש כללים שאין להם שום מקור. הרי מה שיקרה הוא שאנשים ייתפסו לקוד החדש ויקדשוהו, ואם לא יימצאו שולחנות שאפשר להסתתר מאחריהם, יבטלו מעתה אפילו את הדיון וההשתלמות החשובים ביותר.
הרב אבינר אוסר על שתי משפחות לשבת בשולחן אחד. מכאן אפשר להסיק איסור גורף חדש על שכנים וידידים להתארח זה אצל זה, אלא אם כן יישבו בשולחנות נפרדים - גזרה שמעולם לא נהגו בה.
מעשה היה לפני שנים רבות שר' אברהם שפירא זצ"ל התארח בביתי לארוחת צהריים עם עוד כמה רבנים. אשתי התביישה לשבת ליד השולחן ונשארה בצד, אך הוא כדרכו צחק על ה"חומרא הזאת", סרב לאכול עד שהתיישבה גם היא, וסיפר סיפור: ר' שמואל מוהליבר היה לא רק תלמיד חכם וחובב ציון גדול, אלא גם דמות של צדיק וקדוש. חסידי ביאליסטוק שלא היה להם רבי במקום, אמצו אותו ובאו לחסות תחת כנפיו. לאט לאט התחילו לנהוג בו כרבי, ישבו סביב שולחנו בסעודה שלישית, והחלו לתת לו "קוויטלאך". משראה שכלתה אליו הרעה, קרא באמצע סעודה שלישית לרבנית ואמר לה: "בואי שבי ליד השולחן". הרבנית באה, וכל החסידים ברחו.
הרב יגאל אריאל הוא רב מושב נוב ברמת הגולן
