בלי תקציבי מחקר, המוחות ימשיכו לברוח

הוויכוח על שחיקת שכר המרצים הבכירים, ששובתים כבר 82 יום, דחק במעט את הסיפור האמיתי שנעוץ בלב המשבר באקדמיה - קיצוץ תקציבי המחקר, הגורם לבריחת מוחות. "הקיצוץ הנרחב והמתמשך בתקציבי ההשכלה הגבוהה ואי-ההתייחסות למחקר שולחת לטובי הצעירים שלנו איתותים שעדיף להם למצוא מקומות עבודה מעבר לים". כך אמר ל-ynet נשיא אוניברסיטת בן גוריון לשעבר וחבר הכנסת בהווה, אבישי ברוורמן. "הצעירים מאבדים את האמון שלהם במערכת".

שביתת המרצים במוסדות להשכלה גבוהה תיכנס היום ליומה ה-82 ואם לא ימצא פתרון לדרישות המרצים בימים הקרובים לא יהיה מנוס מביטול הסמסטר. בתוך הכאוס האופף את מערכת ההשכלה הגבוהה כמעט שלא ניתן מענה לאחת הבעיות החמורות המאיימות על עצם קיומן של האוניברסיטאות בישראל - בריחת המוחות.

"האבסורד הוא שהצעירים רוצים לחזור", אומר פרופ' ברוורמן, "אבל אם אין להם תקנים. הם רואים את היחס למדען, את היחס למחקר, את אי-ההבנה שבעצם כל ההצלחה של ישראל בכלכלה, ברפואה, בביטחון היא בזכות ההשקעה בהשכלה הגבוהה ובמחקרים. כרגע יש זלזול, חוסר השקעה במשאבים ואי-הבנה בכלל של מערכת ההשכלה הגבוהה על ידי אנשים באוצר שרואים את ניהול האוניברסיטאות כאילו מדובר בניהול מפעל קרטונים".

ברוורמן מזהיר כי בעתיד עלולה מדינת ישראל להפסיד את טובי המוחות הצעירים בעשור הקרוב, "והאיום לכך הוא הרבה יותר גדול מהפצצה האיראנית. נושא בריחת המוחות, נושא החינוך, זו בעיה שאנחנו יצרנו, ואם נמשיך לזלזל - התהליכים הללו יסכנו את קיומנו יותר מאשר האיום האיראני".

"רוצים להחזיר 700 תקנים"

ביולי 2007 הגישה ועדת שוחט לרפורמה בהשכלה הגבוהה את מסקנותיה לראש הממשלה ולשרי החינוך והאוצר. הוועדה ניסתה לרכז את המלצות שיישומן יאפשר את שיקום מערכת ההשכלה ולכן, הציעה רפורמה עמוקה לטיפול במשבר הכלכלי והאקדמי אליו נקלעו האוניברסיטאות.

"הוועדה ממליצה להעלות את שכר הלימוד ולדחות את התשלום עד לאחר שהסטודנט מסיים את לימודיו ומשתלב בשוק העבודה. כמו כן, מציעים פריסה של שכר הלימוד לתקופה של עשר שנים, כך שהתשלום החודשי הוא זניח בכל קנה מידה לעומת הרווח שמקבל הסטודנט בקבלת תואר אקדמי", מסביר.

לדברי פרופ' קווה, הדו"ח של ועדת שוחט מציע תקציבים מיוחדים לקליטת חברי סגל מצטיינים חדשים והענקת מענקים לקליטתם חזרה בארץ. "זה חידוש גדול שעוד לא היה. זו תוספת תקציב של יותר ממיליארד שקל שיגיעו במשך חמש שנים במטרה להחזיר כמאה מדענים למוסדות להשכלה גבוהה. מדובר במאה מדענים לשנה וחמש מאות לחמש שנים. אנחנו מקווים שזה ימשיך מעבר לזה כדי שנוכל להחזיר את שבע מאות התקנים שנמחקו לאורך תקופת הקיצוץ".

נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי, טוענת כי קיצוצי הענק במחקר, בתשתיות ובמענקי מחקר, הם ללא ספק אחת הסיבות לעובדה שאקדמאים צעירים לא מוצאים את מקומם בארץ. "הבריחה של המוחות היא לא בריחה אקטיבית מהארץ. אנשים צעירים יוצאים אחרי הדוקטורט לתקופת פוסט-דוקטורט והם פשוט נשארים שם ולא חוזרים. מה שמציעים להם בחו"ל ובעיקר בארה"ב עולה אלפי מונים על מה שמציעים כאן, לא בשכר אלא בתשתיות מחקר".