המורדים בסרי לנקה: דבקים בהסכם הפסקת האש

המורדים הטמילים בסרי לנקה הודיעו הבוקר (ה') כי הם מעוניינים להמשיך לדבוק בהסכם הפסקת האש, שנחתם בתיווך נורווגי ב-2002 עם ממשלת סרי לנקה. זאת, שבוע לאחר שממשלת סרי לנקה הודיעה כי היא נסוגה ממנו לנוכח התחדשות הלחימה בין הצדדים.

"אנחנו המומים ומאוכזבים שממשלת סרי לנקה החליטה באופן חד צדדי לבטל את הסכם הפסקת האש שנחתם ב-2002", נכתב בהודעה שפרסם מנהיגם הפוליטי של המורדים, ב' נדסן. לדבריו, המורדים "מוכנים ליישם כל סעיף" בהסכם הפסקת האש, ומכבדים אותו "ב-100 אחוזים". הוא גם ביקש מנורווגיה להמשיך במאמצי התיווך בין הממשלה לארגון המורדים, הנאבק מאז 1983 על עצמאות למיעוט הטמילי בצפון המדינה ובמזרחה.

במקביל, השמיע דובר אחר מטעם המורדים הטמילים מסר מיליטנטי יותר. ס' פולידבן, העומד בראש המשרד לענייני שלום של הארגון, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס, "אם תיכפה עלינו מלחמה כוללת, נעמוד בה - וגורלו של צבא סרי לנקה יהיה זהה למה שאירע בשנים 1998-1997". בכך, התיחס לתקופה הקשה ביותר בסכסוך בן 25 השנים.

ביום רביעי שעבר הודיע מנכ"ל מרכז התקשורת לביטחון לאומי במדינה, לקשמן הולוגאלה, כי "הממשלה החליטה לסגת מהסכם הפסקת האש". הסכם הפסקת האש, שהושג בתיווך נורווגיה ב-2002, כולל סעיף שלפיו אם אחד הצדדים מעוניין

לבטל את ההסכם, עליו להעניק לצד השני התרעה של שבועיים.

למחרת טען שר ההסברה של סרי לנקה, אנורה יאפה, כי על המורדים הטמילים להתפרק מנשקם כתנאי מוקדם לכל שיחות שלום עתידיות עימם. אין טעם לקיים עתה משא ומתן עם המורדים", אמר יאפה. "בעתיד, אם ישתנה המצב, ואם יסכימו להניח את נשקם ולהתישב לשולחן המשא ומתן - הממשלה תשקול זאת מחדש", אמר.

מאז לא נראה כאילו המורדים מתכוונים לשעות לדרישת הממשלה. לפני יומיים, נהרג שר הבינוי בממשלת סרי לנקה, ד"מ דסנאייקה, לאחר שמטען צד התפוצץ בסמוך לשיירתו שנעה בפאתי הבירה קולומבו. למרות שהמורדים הטמילים לא לקחו אחריות על המעשה, טענו גורמים ביטחוניים כי הפיגוע נושא את טביעת האצבע של ארגון המורדים.

העימות בין המורדים הטמילים לכוחות הצבא של הממשלה גבה את חייהם של לפחות 5,000 בני אדם מאז תחילת 2006. בכך עלה לכ-70 אלף מניין ההרוגים מאז פרוץ האלימות ב-1983. המורדים טוענים כי המיעוט הטמילי, המונה יותר משלושה מיליון בני אדם, סובל מאפליה ודיכוי מצד הרוב הסינהלזי. הסכם הפסקת האש נחשב בזמנו לסיכוי הטוב ביותר אי פעם לסיום המלחמה האזרחית באי וזכה לגיבוי מצד ארה"ב, יפן, האיחוד האירופי והודו.