60 שנה לשיירת הל"ה - למי שייכת האנדרטה?

ביום ראשון תציין המדינה 60 שנה לאחד הקרבות ההיסטורים במלחמת העצמאות, בו נהרגו לוחמי "שיירת הל"ה", מחלקה שכללה 35 לוחמי פלמ"ח וחיל השדה, שהיו בדרכם לסייע ליישובי גוש עציון הנצורים. באנדרטה לזכר הנופלים ייערך טקס רשמי במעמד סגן שר הביטחון ושרת החינוך. אלא שמחלוקת סביב זכויות היוצרים על האנדרטה, ועצם העובדה שלא סיימו לשפצה, דחתה את חנוכתה הרשמית, דבר שמעיב על קיומו של הטקס. 

על דבר אחד מסכימים כל הנוגעים בדבר - האנדרטה הנוכחית, שהוקמה לזכר 35 הנופלים בקרב הקשה במלחמת העצמאות, לא נראית טוב, ומן הראוי שייעשו בה שינויים שישפרו את חזותה. אך מהיכן יבוא הכסף לשיפוץ האנדרטה, שלאחרונה הוכרה רשמית על ידי משרד הביטחון כאתר הנצחה? איש אינו יודע.

האנדרטה כיום. נצבעה בשחור בניגוד לתכנון. (צילום: אורן שלו)

לפני 10 שנים, כשצוין יובל לאסון, החליטה עמותת הל"ה להקים אנדרטה מכובדת לזכר הנופלים. חבר העמותה בנימין קוטיק, ששכל את אחיו בקרב המפורסם, ומבעלי חברת הבנייה צמנטכל, לקח על עצמו את הפרויקט ומימונו. לאחר בדיקת הצעות שונות, נבחרה יצירה של האמן יוסי בראל -  35 עמודים, על פי מספר הנופלים, מוצבים על שביל קטוע - המסמל את המשימה שלא הושלמה.

לדברי בראל, בהסכם הובטח כי ישולמו לו מאה אלף שקלים בעבור העיצוב, הפיקוח והגימור של היצירה. ואכן לפני מספר שנים החלו העבודות הרשמיות על האנדרטה, ובראל קיבל מקדמה בסך עשרת אלפים שקלים, בתמורה להעברת התוכניות לקבלן. בניית האנדרטה החלה, אולם לפני השלמתה הסופית, קוטיק חווה משבר כלכלי והפסיק את התמיכה בפרוייקט. לאחר זמן מה - הוא נפטר ממחלה קשה. 

"צבעו את האנדרטה בצורה מכוערת"

זמן קצר לאחר מכן, גילה בראל לתדהמתו כי האנדרטה הושלמה על ידי מישהו אחר בהיעדרו. "האנדרטה נצבעה בשחור בצורה מאד מכוערת, במקום שהיא תצבע במעטפת בטון מעובד וחצוב בצורת בזלת", מספר בראל. "את הטאצ' האחרון אני הייתי אמור לעשות, האנדרטה לא היתה צריכה להראות כך". 

מאז ועד היום מחפש בראל דרך לקבל את כספו ולהשלים את יצירתו, כפי שתכנן אותה, ללא הועיל. "זו הרגשה נוראית, ההשפלה גדולה. עברתי לאזור הגליל רק כדי להתרחק מפה, אני לא מסוגל לראות את האנדרטה".

לפני כחודש וחצי התבשר בראל כי האנדרטה הוכרה רשמית על ידי משרד הביטחון כאתר הנצחה. "חשבתי לעצמי - הגיע הזמן, יש עכשיו בעל בית שאליו אוכל לפנות". אלא שבראל גילה להפתעתו, כי את הכסף שיקציב משרד הביטחון לטיפול במקום, תקבל מועצת מטה יהודה לגינון וטיפוח.

האנדרטה המקורית. האמן לא סיים את יצירתו (צילום: אורן שלו)

אורי קושניר, מ"מ יו"ר עמותת הל"ה, מבין את כאבו של האמן, אך טוען כי לא העמותה אחראית, אלא משרד הביטחון. "צריך לתקן את העוול שנעשה לאמן, שיצירתו לא הסתיימה ונעשתה בה פגיעה, אך העמותה לא יכולה לעמוד בזה. חבל לי שזכויותיו של האמן על הפסל נפגעו, וזו הסיבה שלא נוכל לקיים טקס חנוכה רשמי של האנדרטה".

לדברי קושניר, "הרבה אנשים שואלים אותי על האנדרטה - 'מה זה הדבר הזה?' זה היה אמור להיות אחרת ובגלל שלא היה פיניש, היא לא הושלמה", אמר. "אני חושב שלרגל שנת ה-60 למדינה, צריך לעשות משהו ולשפץ את האנדרטה".

אהוד קוטיק, אחיו של הקבלן בנימין קוטיק, טוען כי לאמן לא מגיע כסף נוסף עבור עבודתו. "האנדרטה הוקמה במימונו של אחי, לאחר שמשרד הביטחון לא הסכים לסייע. בראל קיבל כספים, למרות שהתכניות שהגיש היו לא מקצועיות ובלתי ניתנות ליישום, ולכן גם נעשו שינויים בעיצוב האנדרטה".

על האנדרטה הנוכחית אומר קוטיק - "אילו היה תקציב של משרד הביטחון, היינו עושים מאמץ לשפץ אותה. בסך הכל, במסגרת האפשר, האנדרטה בסדר גמור".

משרד הביטחון: לא קשורים לבניית האנדרטה

משרד הביטחון טען בתגובה כי אינו צד בסכסוך, וכי על האמן לפנות למועצה האזורית מטה יהודה ולעמותת הל"ה: "למשרד הביטחון אין ולא היה כל קשר להקמת האנדרטה.

האתר הוכרז לאחרונה כאתר הנצחה (אולם לא אתר הנצחה ממלכתי-ר.מ), לאחר שמועצת אתרי ההנצחה המליצה בחום על הכרה בו. על פי חוק גנים לאומיים ואתרי הנצחה, האחריות לאחזקת אתרי הנצחה הינה של מטה יהודה", נאמר. עם זאת, המשרד בוחן אפשרות לסייע במימון הטיפול באנדרטה.

ממועצת מטה יהודה נמסר: "לא נוח לנו שהאנדרטה לא הושלמה ושהיא נראית ככה, הרי אנחנו עושים שם טקסים באלפי שקלים", נטען. "האנדרטה צריכה שיפוץ ותחזוק כמקום מרכזי בהיסטוריה של מדינת ישראל, אך מטה יהודה אינה צד בעניין, והיא משקיעה ככל שביכולתה מכספה שלה בטיפוח האנדרטה".