בעקבות הסערה: איך ניתן למנוע פגיעות קור?
הסערה מתעצמת והטמפרטורות רק הולכות וצונחות. איך להתמודד עם הקור, מה לעשות כדי להימנע מפגיעות קור ואיך מטפלים במי שסובל מהיפותרמיה?
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון
או לאנדרואיד
היפותרמיה מוגדרת כצניחה של טמפרטורת הגוף למתחת ל-35 מעלות (טמפרטורת הגוף התקינה היא כידוע סביב 37 מעלות צלסיוס). גם שינוי של מעלה אחת, מ-35 מעלות ל-34 מעלות, היא הרת גורל ועלולה להביא למוות ללא טיפול מיידי.
היפותרמיה גורמת לירידה בתפוקת הלב וירידה בלחץ הדם כך שאין די דם עמוס בחמצן כדי לספק את צרכי הגוף. בשלב הראשון מופיע חיוורון, רעד, בלבול, חולשה וירידה במצב הדיבור. עם הצניחה הנוספת בטמפרטורת הגוף מתערפלת ההכרה, קצב הלב מואט עוד יותר ומופיע קשיון שרירים. עם חלוף הדקות מאבד הנפגע את הכרתו ועלול אף לאבד נשימה ובכך להגיע לדום לב - ומוות.
שומרים על הבריאות בחורף:
- חורף בריא: 16 חליטות - והתועלת הרפואית שלהן
- רגע לפני השפעת: כך תכינו גופכם לחורף
- בלי לצאת מהבית: תרגילי כושר לעונה הקרה
כאמור, היפותרמיה שכיחה במיוחד באוכלוסיה הקשישה. עורם דק, אינו מגן די בפני הקור וגורם לאיבוד חום הגוף, מסת השריר דלה ואינה מספקת די חום, ומנגנוני ויסות חום שאינם תקינים גורמים לירידת חום הגוף אצלם וחושפים אותם לסכנת חיים.
גם תינוקות חשופים לפגיעות קור, בשל שטח הגוף הגדול יותר ביחס למשקלם הגורם לאיבוד חום מהעור, ויסות חום לקוי וחוסר יכולתם לבטא תחושת קור. הטמפרטורה התקינה בחדרו של התינוק היא 21 עד 22 מעלות, כשטמפרטורת הגוף התקינה היא, כמו אצל מבוגר, 37 מעלות. חימום יתר של החדר מסוכן אף הוא ועלול לגרום להאצת קצב הלב, הופעת חום גבוה והתייבשות.
כוויות קור
סכנה נוספת בחשיפה לקור היא כויית קור. חשיפה לקור קיצוני עלולה לגרום לנמק לרוב באצבעות הידיים, קצה האף והאוזניים, עד לאובדן של חלקים מהם. כויית קור תתבטא באובדן צבע העור, תחושת צריבה כאב או אובדן תחושה במגע.בכל חשד לכויית קור יש לעטוף את האיזור במים חמימים עד שהתחושה באיזור חוזרת. יש לגשת בדחיפות לחדר המיון להמשך הערכה וטיפול.
אך ניתן למנוע פגיעות קור?
חימום נאות: על טמפרטורת הבית להיות בין 21 ל-24 מעלות. הציבו מדחום המודד את טמפרטורת החדר. בחדר תינוק הטמפרטורה התקינה היא 21 עד 22 מעלות. הימנעו מחימום יתר המסוכן לתינוק ולקשיש.
לחות מספיקה: כדי להימנע מאויר יבש מדי העלול לגרום לבעיות נשימה, תוכלו להציב מכשיר אדים או סיר מים מעל תנור החימום.
התלבשו טוב: הקפידו על לבוש המורכב מכמה שכבות, במיוחד בבוקר כשהגוף עדיין אינו פעיל דיו. זכרו שרוב חום הגוף נפלט מהגוף דרך הקרקפת ולכן חבישת כובע תסייע לשמירה על טמפרטורת הגוף. בנוגע לתינוקות - הקפידו שיהיו לבושים בשתי שכבות, וכובע חם על הראש לפני שיוצאים מהבית. אם טמפרטורת החדר היא סביב 21 מעלות, אין צורך ביותר משכבת ביגוד אחת.
שתו היטב: גם אם אינם חשים בצמא, גופכם מאבד נוזלים גם בחורף. שתו לפחות 6 כוסות נוזלים ביממה.
אחת הסכנות הבולטות כתוצאה משימוש באמצעי חימום ביתיים היא הרעלת פחמן חד חמצני (CO). ממד"א נמסר כי מדי חורף נפגעים מהרעלה בירושלים בלבד כ-100 איש בממוצע, וביניהם כאלה הנפגעו באורח קשה ונזקקו לטיפול בתא לחץ.
מרבית הנפגעים הם בדרך כלל בני משפחה אחת הנהנים מחום התנור בשעות הלילה הקרים בחדר סגור וחסר אוורור. הגז הנפלט מהתנור במשך 15-30 דקות מגיע לריכוז גבוה ובני המשפחה הנחשפים אליו נפגעים בהרעלה קשה, ולעתים התוצאה היא קטלנית.
ההרעלה נגרמת מכך שה-CO נקשר להמוגלובין שבכדוריות האדומות בדם, על חשבון החמצן. ריכוז ה-CO באוויר לא צריך להיות גבוה בכדי שתתרחש הרעלה, משום שיכולת הקשירה של ה-CO להמוגלובין גדולה פי 200 מהיכולת של החמצן.
פחמן חד-חמצני הוא חסר צבע, ריח וטעם, ולפיכך אין סימנים חיצונים להימצאותו. האבחון יתבסס בעיקר על סימנים גופניים הכוללים כאבי ראש ורעש באוזניים, סחרחורת, בלבול חושים, בחילה, הקאה, קשיי נשימה, עלפון, ובמקרים קשים גם איבוד שליטה על הסוגרים ולאחריהן התכווצויות עד אובדן הכרה שעלול להביא למוות.
בחשד להרעלה זו, הרחיקו הנפגע ממקום החשיפה והזעיקו את מגן-דוד-אדום; עד בוא הצוותים הרפואיים נסו להרגיע את הנפגע מפני שמאמץ גופני מגביר את חומרת ההרעלה; אם הנפגע מחוסר הכרה ואינו נושם, יש לבצע פעולת החייאה הכוללת הנשמה ועיסויים; יתכן והנפגע יועבר לטיפול בתא לחץ על מנת להאיץ את פינויו של הפחמן החד-חמצני ולשפר את החמצון התוך תאי.
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet
