בית המשפט: יש למסור פרטי טוקבקיסט שהשמיץ

בית משפט השלום בתל אביב חייב השבוע את מפעילי אתר החדשות המקומי בצפון Karmel.co.il למסור פרטי גולש משמיץ לידי גזברית עיריית עיר כרמל, נאהדה מנסור.

יחד עם זאת, השופטת אגי זהבה, סגנית נשיא בית המשפט, דחתה את בקשתה של מנסור ומשפחתה לקבל את פרטיהם של 14 מגיבים נוספים - זאת על אף שחלקם כוללים איומים, כפי שכתבה בהחלטה השופטת אגי.

"מרבית התגובות - הבעת דעה"

ב-18 באוקטובר פורסמה באתר כתבה על פסיקה בנושא כספי של עיריית עיר כרמל, ולטענת מנסור, המיוצגת על ידי עורך הדין אביב אילון, התגובות לכתבה כללו גידופים, השמצות ואף איומים נגד ונגד משפחתה. מנסור ביקשה לחייב את האתר להסיר את התגובות לאלתר, ולמסור לה את פרטי המגיבים. 

"לא שוכנעתי כי עולה מהם חשש ממשי לקיומה של כוונה לפגוע במבקשים, ועל כן לא מתקיימים בהם היסודות של עבירת לשון הרע. מרבית התגובות אינן אלא הבעת דעה גרידא על דרך התנהלותה של המבקשת כגזברית", כתבה השופטת אגי.

בהתייחסה לתגובה היחידה שלדעתה מצדיקה את חשיפת הגולש, ובה הואשמה הגזברית בשדידת הקופה הציבורית, ובהעדפת בני משפחה, כותבת השופטת, "הכוונה לפגוע עולה מתוכן הפרסום עצמו, ודי בכך כדי לבסס דרישת היסוד הנפשי הנדרש לעבירת לשון הרע". 

הודעה והסרה

מנסור טענה גם בבקשתה לבית המשפט כי פעלה בהליך מקובל של "הודעה והסרה" במסגרתו פנתה למפעילי האתר, המיוצגים על ידי עורכי הדין עמיר מבור וחיים נתיב, על מנת שיסירו את התגובות המשמיצות הללו. "הליך זה לא צלח בענייננו", כתבה השופטת אגי בהחלטתה," שכן חרף פניות המבקשים, לא נענו המשיבים, מפעילי האתר לדרישה להסיר את הפרסומים הפוגעים, ועל כן נדרש בית המשפט להיזקק לעתירה להסרת הפרסום הפוגע מן האתר".

מפעילי האתר טענו בתגובתם לבית המשפט כי פעלו לצנזור התגובות "באופן מחמיר", וטענו גם כי הסרת התגובות לא תעזור בצמצום הנזק של מנסור, שכן הוא רלוונטי לקהילת הדרוזים הקטנה שכבר נחשפה לפרסום.

עוד טוענים מפעילי האתר כי תגובתו של אחד מהאנשים המצוטטים בכתבה מייצגת את דעתם של אנשים רבים ושל מגיבים רבים לכתבה על התנהלותה המקצועית של מנסור כגזברית, וכן כי קישור לפסק דין ניתן בכתבה כדי שהקוראים יוכלו להתרשם מהעובדות בעצמם.

גישה מחמירה

השופטת אגי מתייחסת בהחלטה להיעדר החקיקה המסודרת בנושא, ולתזכיר חוק מסחר אלקטרוני שהונח השבוע כהצעת חוק על שולחן הכנסת, וכרגע מהווה המלצה בלבד. לפיו על בעלי אתרים לחשוף פרטי גולשים רק אם הורו על כך על ידי בית המשפט, במקרים בהם יש חשש לעוולה או לעבירה.

השופטת מתייחסת גם למקרים קודמים של חשיפת פרטי גולשים, בינהם גם למקרה של אורן פריסקו, שקיבל פרטי גולשים משמיצים משידורי קשת, שהגיבו לכתבות שלו באתר החברה. השופטת מציינת שבמקרה זה מסרה את הפרטים בגלל "שתיקה בהסכמה" של שידורי קשת בעניין.

עוד מציינת בהחלטה השופטת אגי את פרשת פלונית - שם קבעה השופטת מיכל אגמון-גונן (כשופטת בבית משפט שלום), כי יש להוכיח "כוונה לפגוע" על מנת לקבל פרטי גולש, את המקרה, את פרשת רמי מור, שם שרטט שופט בית המשפט המחוזי יצחק עמית כללים לפיהם ייבחנו מקרים של חשיפת פרטי גולשים ואת פרשת סבו, שם קבעה מיכל אגמון-גונן (הפעם כשופטת בבית משפט מחוזי), כי פרטי גולשים לא יימסרו למועמד לראשות עיריית קריית אונו כי מדובר באדם בעל משרה ציבורית, ומכיוון שלא ניסה לפנות למשמיצים באמצעות הפורומים.

לדבריו של עו"ד אילון, הגישה של בתי המשפט לא ראויה ויוצרת אבחנה מלאכותית בין פרסום באינטרנט אמצעים אחרים, וכך הוא טען גם בדיון. אילון אומר כי בכל מקרה אחר של פרסום דברים פוגעניים המפרסם היה מועמד לדין על לשון הרע. אילון עוד חושב כל על בית המשפט לאמץ הליך תביעה נגד פלוני, שכבר התקבל בישראל ב-2004, ודומה להליך שהציע עמית בפסיקתו, ומאזן לדבריו בין הזכות של הגולשים לפרטיות לבין הזכות לשם טוב.

"בין שתי המגמות שתוארו לעיל", כותבת השפוטת אגי, "המגמה המחמירה שמשתקפת מפסיקתה של השופטת מיכל אגמון-גונן לבין המגמה המקילה יותר של השופט עמית, דעתי נוטה לטובת הגישה המחמירה, לפיה רק בהתקיים יסוד ה'כוונה לפגוע' יתאפשר גילוי זהותו של מוסר המידע". 

משוכות משפטיות

יש לציין עוד כי למרות ההחלטה המהירה של השופטת, צפויות עוד משוכות משפטיות בתהליך. לאחר שמנסור תקבל את הפרטים של המגיב ולמעשה את כתובת ה-IP שלו, ייתכן שתצטרך לפנות בהליך משפטי נפרד לספקית האינטרנט על מנת לזהות לאיזה מנוי אותה כתובת משוייכת.