סטודנטים מכים על חטא: למה לא מכללה?

"אי הוודאות שאפפה את השביתה והימשכותה זה אולי הדבר הגרוע ביותר", אומר רועי לוי, סטודנט שנה ג' למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. "אין אווירת לימודים בקמפוס בגלל ההפגנות והשביתות".

 לוי הוא מבין הסטודנטים ששרדו הכי הרבה שיבושים במהלך לימודיהם - בשנה הראשונה פרצה מלחמת לבנון, בשנה שאחריה נאבקו הסטודנטים נגד מסקנות ועדת שוחט ושבתו, והשנה - מאבק המרצים.

לדברי לוי, "אנחנו הסטודנטים נפגענו יותר מכולם, ויש חשש שלא יתחשבו במחזור שלנו. יש לי המון תהיות - למשל למה בחרתי דווקא אוניברסיטה ולא מכללה. בשנה הבאה אני מתכנן ללמוד לתואר שני, ובגלל השביתה אני לא יודע מה יהיו תוצאות המבחנים ואם יתחשבו בנו".

לדבריו, הסטודנטים מנסים ללקט מידע אחד מהשני. "כל מה שאנחנו יודעים זה שמבחנים שאמורים להתקיים מחר יתקיימו, אבל כל השאר מבוטלים ורק ביום שיש יפרסמו לוח בחינות חדש. אני לא יודע מה יהיה, כי יש לי שלושה

קורסים שאני צריך ללמוד מחדש והם הכי קשים. הלחץ הוא מאד גדול".

"מבחינתי הסמסטר נגמר"

ויש גם מי שפיתחו תיאוריות קונספירציה. "כשחשבנו על מקור השביתה, ומדוע היא כל כך ארוכה, אבא שלי כבר חשב שארגוני הפשע השתלטו על האוניברסיטאות כחלק מהניסיון להפריט את מערכת ההשכלה הגבוהה ולהעבירה לידיים פרטיות", אומרת נטע מרקיש, סטודנטית לפסיכולוגיה ומתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.

סטודנטים מפגינים בת"א. "פחות חודש בקיץ זה קריטי" (צילום: ירון ברנר)

לדברי מרקיש, החשש הגדול הוא דווקא איבוד חומר לימודים שהיא מוצאת בו עניין רב. "אני נגד כסת"ח ולא מחפשת הקלות, אלא רוצה ללמוד את החומר כולו ולא רק לקבל ציון. מתמטיקה צריך לבנות בהדרגה ופסיכולוגיה מעניין אותי ללמוד לעומק. לכן מבחינתי הסמסטר נגמר - אני לא מתכונת ללמוד עכשיו הכל באופן דחוס וחלקי. אפצה על זה בסמסטר ב'". 

הסטודנטים מחכים כל השנה לחופשת הקיץ, במהלכה הם יכולים להשלים עבודה ולממן את שכר הלימוד, לפעמים למשך השנה כולה. "בקיץ אני עובד בשתיים-שלוש משרות כדי לממן את הלימודים והמחיה", מוסיף לוי. "אנחנו אמורים להפסיד חודש מהחופשה, וזה קריטי להרבה מאד סטודנטים".

"הלכה חופשת הקיץ", אומר כהן, "במיוחד בבאר שבע, אנחנו גרים רחוק מהבית, מממנים הכל בעצמנו ורק מחכים לקיץ כדי שנוכל לחסוך קצת כסף". מרקיש דוקא ממאוכזבת מהיבט אחר: "לי מפריע שלא יהיה זמן לטייל ולנסוע".

עם כל זאת, מסכימים הסטודנטים כי השביתה היתה מוצדקת למרות הפגיעה בהם. "אם השביתה מוצדקת או לא - זה לא משנה את העובדה שנפגענו", מוסיף כהן. לדברי לוי, "בראיית מאקרו השביתה נכונה.

 לא יכול להיות שמרצה יקבל במכללה

סכום גבוה בהרבה משל מרצה באוניברסיטה. ככה כל ההוראה הטובה זולגת לשם. כיום כשאני מסיים תואר באוניברסיטה לא מסתכלים עליי אחרת מאשר בוגר מכללה, וזה גם בזכות ההוראה הטובה יותר שהם מקבלים, בגלל משכורות המרצים".

היום (יום א') יחזרו השלושה ללימודים ברגשות מעורבים, בעוד באוניברסיטת בר-אילן ימתינו עד מחר, על מנת לקבוע לוח זמנים חדש להמשך הסמסטר. זאת, כאשר סגל המרצים הזוטר מנסה לחקות את השגי הבכירים, ומאיים אף הוא בשביתה מתקרבת. ביום שישי הכריז הסגל האקדמי הזוטר על סכסוך עבודה ארצי כדי לשפר את תנאי שכרם של כלל המרצים, ובהם כאלו המוגדרים כ"מרצים מן החוץ".

מה הרוויחו המרצים מהשביתה?

תוספת של 24.2 אחוז לשכרם במשך שנתיים (עד 2010) בפירוט הבא:

• 5.5 אחוז תוספת שינוי מבני בשכר
• 14 אחוז פיצוי על שחיקת העבר משנת 1997
• 4.7 אחוז בגין תוספת למשק, שהשיג יו"ר ההסתדרות עופר עיני
• כל הגימלאים, כולל גימלאי העבר, יקבלו את התוספות שמקבל הסגל.
  

ומה הפסידו?

• המרצים ביקשו תוספת כוללת של 35% לשכרם, וקיבלו 10.8% פחות
• למרות דרישה לאורך המו"מ, לא הוסכם על מנגנון מלא למניעת שחיקת שכר עתידית
• ההסכם מסתיים ב-2010 ולא ב-2015, לפי דרישתם. המשמעות: דיונים מחודשים בעוד שנתיים.