כשבתי הדין משחקים בנתונים
מעיון בנתונים של בתי הדין הרבניים לשנת 2007 נדמה כי מצב המתגרשים, העגונות ומסורבות הגט מעולם לא היה טוב יותר. אז זהו שלא, רבקה לוביץ' עם שיעור בהבנת הנקרא
ואולי החדשות הטובות ביותר הן שהיחידה המיוחדת בהנהלת בית הדין לעגונות ומסורבות גט הצליחה להשיג גט לכ-120 נשים. זהו השיג מרשים ביותר בהתחשב בכך שיש לדעתו של בית הדין יש 30 עגונות בלבד ו-180 מסורבות גט...
אלא שיש כמה נקודות תורפה בנתונים הללו.
מה בדיוק משוקלל בנתון הממוצע של "ימי המתנה עד לדיון הראשון"? מישהו במדינה הזאת חיכה פחות מחודש לדיון בבית הדין? בודאי שכן. אם פתחת תיק לעיכוב יציאה לבן הזוג – חיכית פחות מיום לדיון. ואם בית הדין הורה לך לרדת למשרד תוך כדי דיון כלשהו ולפתוח תוך "שונות", גם כאן חיכית פחות מיום. כלומר, יש מאות ואולי אלפי תיקים שהדיון עליהם מתקיים תוך זמן קצר ביותר, והם מסיטים את הממוצע.
ומה משוקלל בנתון "משך הטיפול בתיק הוא 122 יום (מפתיחתו עד סגירתו)"? מישהו במדינה פתח וסגר תיק תוך 4 חודשים? בודאי שכן. אם שיקללו בנתון הזה גם את אלפי תיקי הירושה שנפתחים ונסגרים תוך זמן קצר ביותר, ואם שיקללו גם את תיקי אישור גירושין או תיקי סידור גט שיכולים להיפתח ולהסגר באותו יום, הרי לכם ההסבר מדוע משך זמן הטיפול קצר כל כך. אלפי התיקים הללו מסיטים את הממוצע ועושים אותו למספר חסר כל משמעות.
על פי הנתונים עולה כי כ-8,000 תיקים נפתחים כתיקים לתביעות גירושין, ועוד כ-8,000 תיקים נפתחים כתיקים להסכמי גירושין (והם בדרך כלל אינם חופפים), אבל רק קרוב ל-10,000 זוגות מתגרשים כל שנה. ובכן, קריאה בין השורות מעלה את השאלה לאן נעלמו אלפי האנשים האחרים שביקשו להתגרש? אני אומרת לכם: הם מסורבי ומסורבות גט. כלומר, הם גברים ונשים (בעיקר נשים) שאינם מצליחים להתגרש על פי הסכם, והתיק שלהם נגרר ונגרר כי אין להם עילות לגירושין, או שיש להם עילות לגירושין ואין דיון בהם, או שיש דיון בהם אבל אין פסקי דין, או שיש פסקי דין אבל אין ביצוע. בקיצור: אלו אנשים קשי יום אשר שקועים עמוק בבוץ הבית-דיני ולא מגיעים לקרוא את הנתונים היפים שפורסמו בשבוע שעבר.
המחשב אולי לא משקר אבל הנתונים מטעים מאד. למעשה התשובה לשאלה כמה זמן בממוצע לוקח לאדם במדינת ישראל להתגרש נמצאת במקום אחר - בסוף הדרך. ביום הגט צריך לבדוק לאחור ולשאול כמה זמן הצדדים התדיינו בבית הדין או בבית המשפט. לא נכון יהיה להוציא את זמן ההתדיינות בבית המשפט מן העניין שהרי לעיתים קרובות מייעצים עורכי הדין או אפילו הדיינים עצמם לצדדים לגמור קודם את העניינים הנלווים לגט בבית המשפט ורק אח"כ לחזור לבית-הדין. כדי להבין את מה המצב צריך לאפשר לאדם חיצוני לבדוק את הנתונים במערכת בית הדין ולפרסם מספרים שהם בעלי משמעות. זכות הציבור לדעת.
רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390
