רומנים סלולריים כובשים את יפן
מליוני אנשים קוראים את הרומנים בסגנון הודעות טקסט על מסכי הטלפונים, ולאחר מכן חוטפים אותם מחנויות הספרים בגרסת הדפוס. האם אשפי הסמס יחסלו את הסופרים?
בחודש האחרון התברר כי תופעת הרומנים הסלולריים לא רק חדרה אל המיינסטרים ביפן, אלא כבשה אותו בסערה. כך מפרסם השבוע הניו יורק טיימס. ברומנים סלולריים הכוונה לסיפורים שחוברו על מקשי הטלפון הסלולרי, בדרך כלל בידי נשים, ונקראים בידי מאות אלפי מעריצים על מסכי המכשיר הקטנטנים.
הרומנים הסלולרים שזוכים להצלחה ביפן מפורסמים מחדש בצורת ספרים רגילים ומתברר כי מתוך עשרת הרומנים המצליחים ביותר השנה, חמישה התחילו בתור רומנים סלולריים. מדובר בעיקר בסיפורי אהבה שכתובים במשפטים קצרים בסגנון הודעות טקסט.
התופעה הזו, מספר הניו יורק טיימס, מעוררת דיון סוער בכלי התקשורת ובבלוגים ביפן, בעיקר בשאלה האם הרומנים הסלולריים יחסלו את הסופר המקצועי. מעריצים מהללים את הז'אנר הספרותי החדש וטוענים כי הוא מייצג דור שהרגלי הקריאה שלו מושתתים בעיקר על מנגה וספרי קומיקס. המבקרים אומרים לעומתם כי הדומיננטיות של רומנים סלולריים, על איכותם הספרותית הירודה, תאיץ את הידרדרותה של הספרות היפנית.
בלי קשר לכישרונם של הכותבים, מחברי הרומנים הסלולריים משיגים במכירות הישגים שסופרים מנוסים יכולים רק לחלום עליהם.
אחד מהכוכבים האלה היא רין, בת ה-21, שכתבה את הרומן הסלולרי "אם אתה" בשנתה האחרונה בתיכון. בדרך לעבודה או בכל רגע פנוי שהיה לה, כתבה רין מסרים בטלפון הסלולרי שלה והעלתה אותם באתר הפופולרי ביפן לסופרים מתחילים. אחרי שקוראי הסלולר בחרו ברומן שלה למקום הראשון, עובד סיפורה על אהבתם הטרגית של שני חברי ילדות לספר בן 142 עמודים בכריכה קשה. הספר, שראה אור בשנה שעברה, מכר 400,000 עותקים והגיע למקום החמישי ברשימת רבי המכר של 2007 ביפן.
"אמא שלי אפילו לא ידעה שאני כותבת רומן", אמרה רין, שכמו מחברים אחרים של רומנים סלולריים נקראת בשם אחד בלבד. "אז בהתחלה, כשאמרתי לה, היא לא האמינה לי, עד שהספר התפרסם והיה בחנויות הספרים".
הרומן הסלולרי נולד בשנת 2000 כדי לאפשר לכותבים רבים להעלות את פרי יצירתם לרשת ולקבל ביקורת גם מעבר לבלוגים האישיים. מספר הגולשים שהעלו רומנים לרשת הגיע לשיא רק לפני שנתיים-שלוש, ומספר הרומנים הרשומים באתר היפני הפופולרי ביותר, נכון לחודש שעבר, הוא מיליון.
לפריחה של התופעה אין ככל הנראה כל קשר לספרות או תרבות, אלא לחברות הסלולר שאפשרו לרכוש חבילות משתלמות של הודעות טקסט במחירים נמוכים. הכדאיות הכלכלית של השימוש בטלפונים הסלולריים השתלבה עם התבגרותו של דור ביפן, שעבורו הטלפון הסלולרי, יותר מהמחשב האישי, היה לחלק בלתי נפרד מהחיים מאז חטיבת הביניים. זאת הסיבה שהם קוראים את הרומנים בטלפון למרות שהם זמינים גם באתר האינטרנט. המחברים מקישים את הסיפורים באצבעות במהירות מעוורת ומשתמשים בביטויים, קיצורים ואמוטיקונים שמשמעותם סתומה עבור כל אדם מעל גיל 25.
לטענת המו"לים, רבים מכותבי הרומנים הסלולריים מעולם לא כתבו פרוזה בעבר ורבים מהקוראים מעולם לא קראו רומנים לפני כן.
הכותבים אינם מקבלים שכר על כתיבתם באתר, גם אם סיפוריהם נצפים מיליון פעמים ויותר. התגמול מגיע, אם בכלל, כשהרומנים מופקים ומשווקים כספרים בדפוס. לקוראים יש גישה חופשית לאתרי האינטרנט שם מופיעים הטקסטים, או שהם משלמים דולר או שניים לחודש, אך האתרים עושים את עיקר כספם מפרסום.
הרומנים הסלולריים כתובים לרוב בגוף ראשון, לא פעם בצורה של יומן אישי. כמעט כל הכותבים הן נשים צעירות שעוסקות בעניינים של הלב ורוחניות.
מי צריך משפטים מורכבים?
הרומן הסלולרי "שמי אהבה", מאת כותבת צעירה מתחילה בשם מיקה, נקרא על ידי 20 מיליון איש בטלפונים סלולריים ובמחשב. מדובר בסוחט דמעות שמכיל סקס של בני נוער, אונס, הריון ומחלה קטלנית – המצרכים ההכרחיים לז'אנר- ובכל זאת הצליח ללכוד את גישתו של הדור הצעיר, הניואנסים הלשוניים שלו ואת נוכחותו החובקת כל של הטלפון הסלולרי. לאחר פרסומו מחדש בצורה של ספר הוא הגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר בשנה שעברה וגם עובד לסרט.בעקבות השתלטותם של הרומנים הסלולריים על המיינסטרים היפני, המבקרים כבר אינם מתייחסים אליהם בביטול, אף שיש מי שאומרים כי צריך לסווג אותם לצד ספרי הקומיקס והמוזיקה הפופולרית.
לדברי הכותבת רין, הרומנים הרגילים השאירו את חבריה אדישים. "הם לא קוראים יצירות של סופרים מקצועיים מפני שהמשפטים שלהם ארוכים מדי וקשים מדי להבנה, הסופרים מתבטאים ביותר מדי מילים בכוונה והסיפורים אינם מוכרים לבני גילי. מצד שני, אני מבינה למה יפנים מבוגרים לא רוצים להכיר במה שאנחנו עושים בתור רומנים. הפסקאות והמשפטים פשוטים מדי, הסיפורים צפויים מדי. אבל אני הייתי רוצה שרומנים סלולריים יחשבו לז'אנר".
כשהפופולריות של הז'אנר מובילה יותר ויותר אנשים לכתוב רומנים סלולריים, עולה גם שאלה קיומית אחרת: האם ניתן לכנות רומן סלולרי ככזה אם לא חובר על טלפון סלולרי, אלא על מקלדת של מחשב, או רחמנא ליצלן, בכתב יד? יש מי שאומרים שז'אנר אינו מוגדר על פי האופן שבו הוא נכתב, ויש מי שכותבים את הרומן על מחשב ואז מארגנים אותו מחדש ושולחים אותו בהודעות טקסט בטלפון הסלולרי.
"כשיצירה נכתבת על מחשב מספר השורות והמקצב שונים מכתיבה בטלפון סלולרי", אומרת עורכת בהוצאת "גומה" שמוציאה את הסיפורים לאור בדפוס, "מעריצים אמיתיים לא יחשיבו אותם לרומנים סלולריים".
פשוט וקצר. רומנים סלולריים
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
