חשיבות הזחילה: מההתחלה ועד הפזצט"א

כל התינוקות בפפואה, ניו גינאה אינם זוחלים! לפחות לא באופן שאנו מכירים. שם התינוקות זוחלים על ישבנם. דיוויד טרייסר, אנתרופולוג מאוניברסיטת קולורדו בדנבר, בחן את תופעת הזחילה בקרב תינוקות אלה, ומצא כי המשך התפתחותם נורמלי: הם נעמדים והולכים, אם כי באיחור של כחודשיים עד ארבעה חודשים בהשוואה לתינוקות אשר זוחלים על שש.

מסקנתו של החוקר לנושא מפתיעה במידת מה - בהתבססו על כך שהזחילה נעדרת בתרבויות שבטיות ובקרב קופים, הוא גורס כי זחילה על שש היא תופעה חדשה יחסית, וכי בהיסטוריה האנושית, תינוקות למעשה מעולם לא זחלו. הערכתו של טרייסר היא שהזחילה החלה לפני מאות אחדות במערב, כאשר החלו לבנות בתים עם מרצפות. לפני כן, הורים לא נתנו לתינוקיהם להתקרב לקרקע מחשש שמא יאכלו עפר ולכלוך.

אבן דרך בסיסית בהתפתחות התינוק

"זחילה היא אחת מאבני הדרך המוטוריות המוקדמות בהתפתחות תינוקות. זוהי הדרך הראשונה שבה התינוק בן ה-7 עד 10 חודשים יכול להתקדם ביתר קלות ולחקור את העולם סביבו. חשיבות הזחילה היא בלמידה של התפיסה המרחבית באומדן המרחב בבית, וכן בפיתוח יכולת הקואורדינציה, בתיאום בין העיניים לידיים, בתיאום בין הזרועות והידיים וכן בחיזוק חגורת הכתפיים", מציינת ד"ר לייטנר.

האם מאז ומתמיד תינוקות זחלו על שש? (צילום: Index open)

שי זילברבוש, מנהל ומייסד מכללת "צעד ראשון" להכשרת מדריכים להתפתחות תינוקות מוסיף: "זחילה היא שלב חשוב מאוד בהתפתחות התינוק. בשלב זה הוא מפעיל בתיאום את גפיו העליונות והתחתונות וכן משתמש בשרירי הגב ומפתח קואורדינציה. כל אלה נחוצים לשלבים הבאים, כאשר התינוק יתחיל ללכת.

"זחילת גחון דורשת מיומנות רבה יותר מזחילה על שש, והיא קשה יותר ללמידה וביצוע, אולם היא גם תורמת יותר להתפתחות העתידית של התינוק. בשלב זה, התינוק לראשונה בחייו מתחיל לנוע בצורה מגוונת ומורכבת, תוך מגע עם הסביבה. בהמשך, כדי לזחול על שש יהיה על התינוק להזדקף על ידיו ועל רגליו ולהשתמש בכוח בשביל להתקדם. פעולות אלה קלות יותר עבורו מאשר הפעלת כל חלק הגוף המרכזי. בזחילה מפעיל התינוק את כל גופו, לרבות חגורת הכתפיים, האגן, הגב, הרגליים והידיים.

"יתר על כן, בזמן הזחילה מתבצע תיאום אלכסוני בין הגפיים. בפעולה המוצלבת, המבוססת על המבנה הביו-מכני של השלד, מפעיל התינוק כוח שגורם לתנועה, ועל כן, ילד שזחל הרבה ונכון בהיותו תינוק, יראה מיומנויות טובות הדורשות כוח שרירי כמו הליכה, ריצה, קפיצה, זריקת כדור ועוד.

הקשר בין זחילה לכתיבה

לדברי מיכל פרידמן, מרפאה בעיסוק התפתחותית במרכז "מעוף" וכן הידרותרפיסטית המטפלת בבעיות מוטוריקה גסה הנובעות מחוסר זחילה ב"בית איזי שפירא", אכן יש קשר הדוק למוטוריקה עדינה. "התינוק מתפתח ולומד לשלוט בתנועותיו ממרכז הגוף אל קצותיו, כלומר תחילה הוא שולט על הגו ולאחר מכן הוא לומד בהדרגה לשלוט באיברים הפריפריאליים, שהם הגפיים. כך גם בזחילה: ראשית מתפתחת המוטוריקה הגסה ואחר כך המוטוריקה העדינה: התפתחות התינוק מתחילה בשליטה בתנועות הגב, בייצוב ובחיזוק חגורת הכתפיים ומאוחר יותר מתפתחות קשתות כפות הידיים, שבהן לומד התינוק לשלוט".

"מוטוריקה עדינה דורשת בסיס מאוד יציב של הגוף. ילד שאינו חזק, מספיק לא יישב יציב מול שולחן ויתעייף מאוד לשבת במשך זמן ממושך. כשמאבחנים ילדים בעלי קושי בישיבה ממושכת או בקשיים מוטוריים כגון באחיזת עיפרון, תחילה שואלים לגבי העבר שלהם. מתחילים משלבי ההריון, הלידה והשלבים ההתפתחותיים הראשונים. באבחון המעשי בודקים לפני הכל את ההתארגנות של הילד במרחב: תפיסת כדור, קפיצה ברצף ועוד. רק לאחר בדיקה של המיומנויות הגסות יותר, נערך האבחון בישיבה מול שולחן ובו נבדקת היציבה של הילד, קיבוע שורש כף היד ולבסוף אחיזת העיפרון. במקרים רבים הטיפול בבעיות של המוטוריקה העדינה, כגון אחיזת עיפרון, נפתר באמצעות שיפור המוטוריקה הגסה".

האם זה בסדר שתינוק אינו זוחל?

תינוקות רבים מדלגים על שלב הזחילה וממהרים לשלבי העמידה וההליכה. אולם, האם זה בסדר שתינוק אינו זוחל?

"הסיבה לכך שלא כל התינוקות זוחלים היא שהם מדלגים על חלק משלבי ההתפתחות הנכונים", אומר זילברבוש. "התהליכים הטבעיים שתינוק צריך לעבור כדי להגיע לזחילה מאורגנת ומפותחת הם: שכיבה על הבטן ועל הצדדים, העברת משקל מצד לצד, הושטת יד וחציית קו האמצע של שתי הידיים כהכנה להתהפכות, העברת משקל בשכיבה על הבטן והושטת יד פנויה לחפץ, תיאום בין הידיים והרגליים, הרמה מלאה של הגפיים והחזקת הגוף, הרמת האגן והורדת הראש וזחילה נכונה ומאוזנת".

שמשון בורשטיין, פיזיותרפיסט התפתחותי, מציין כי הזחילה מפתחת מרכיבי תנועה שיש להם משמעות בתפקודים מוטוריים גבוהים יותר, אולם חוסר זחילה אינו מבשר בעיות בעתיד. "לכל ילד יש את הדגשים ההתפתחותיים שלו מבחינת קצב התפתחותי. ישנם ילדים שמאוד מעוניינים ללכת ומגיעים לכך בגיל צעיר מאוד, ופעמים רבות ניתן לצפות באותם ילדים כשהם יורדים לזחילה. אין הוכחה מבוססת מציאות לכך שילדים בעלי בעיות במוטוריקה עדינה לא זחלו. זחילה היא תלויית מוטיבציה. כלומר זו פעילות שנובעת מהרצון של הילד לנוע ממקום למקום, כיוון שהוא נהנה לחקור את גופו וסביבתו. לכן, חשוב שלא להתערב יתר על המידה בתהליך זה וחשוב עוד יותר מכך לא להכריח".

השכיבה על הבטן חשובה לשלב הזחילה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

למרות שידוע כי חגורת הכתפיים של ילד שאינו זוחל פחות מתורגלת, אין ביסוס מדעי לכך שחוסר זחילה מנבא בעיות במוטוריקה העדינה או בעיות אחרות בהתפתחות. "בעבר היתה אסכולה רפואית שייחסה חשיבות מאוד גדולה לזחילה ואף ביקשו להשיב ילדים שלא זחלו לזחילה", מספרת ד"ר לייטנר. "אולם, מאז הבינו כי ברוב המקרים ילדים משלימים את הפער בשלבים מתקדמים יותר, ואסכולה זו אינה פעילה יותר.

"יש מיתוס גדול סביב הזחילה. בספרות הרפואית אין ביסוס לכך שיש קשר משכנע בין זחילה לבעיות התפתחות בעתיד, אבל כל שלב התפתחותי ללא ספק תומך בהתפתחות התינוק. לכן, על מנת להסיר ספק, המלצתי היא להיות ערניים ובמקרים בהם ילד אינו זוחל, לבדוק כי אין רפיון של חגורת הכתפיים או חגורת הירכיים, אשר ייתכנו בשל מגוון סיבות, בין היתר - שכיבת יתר על הגב".

כיצד מעודדים זחילה?

1. השכבה על הבטן  - השכיבה על הבטן משמעותית מאוד: היא מפתחת את שרירי החזה והבטן ומסייעת בהמשך ההתפתחות לזחילה על גחון ועל שש.

2. אל תושיבו את התינוק - יש להמעיט בהושבת תינוק, שאינו מתיישב באופן עצמאי. ההושבה מחלישה את הגב ואת שרירי הבטן וכן גורמת לפסיביות.

3. אין לתסכל את התינוק - הגשת צעצוע ומשיכתו אחורנית על מנת שהתינוק ינסה לנוע קדימה רק מתסכלת. התינוק אינו מבין מדוע הצעצוע מתרחק, ובפעם הבאה לא ינסה כלל לגשת לצעצוע.

4. אין להעמיד את התינוק לפני הזמן - התינוק עלול לא לפתח מרכיבי תנועה שיעזרו לו לזחול בעתיד אם תעמידו אותו, תוליכו אותו ותקפיצו אותו. תנו לו להתפתח בעצמו!

1. הנחת משטחי זחילה - מומלץ כי משטח הזחילה יהיה קשה ויאפשר דחיפה. מומלץ לגוון במשטחי הזחילה כמה שניתן, וכך לאפשר לתינוק לחוות חוויות חישה שונות אשר יאפשרו למוח לקבל מידע דרך הגוף, כגון: שטיח, רצפה, חול, דשא ועוד.

2. חשיפת הידיים והרגליים -  יש לחשוף את כפות ידיו ואת רגליו של התינוק על מנת שיחוש את גופו ויגדיל את טווח התנועה שלו יגדל. מחקרים הוכיחו כי תינוקות מתפתחים טוב יותר בקיץ. בין היתר הסיבות לכך הן: לבוש שאינו מגביל את תנועתם וכן חשיפה תחושתית מוגברת יותר למשטחים ולמרקמים שונים. מומלץ אם כן, ליצור עבור התינוק סביבת התפתחות "קיצית" ככל האפשר.

3. הצבת אתגרי זחילה – יש לאפשר מדי פעם לתינוק לעבור מעל מכשולים שונים, למשל: רגלי ההורים, כריות, שמיכות וכדומה. מכשולים אלו יאפשרו לתינוק לפתח את היציבות ואת מערכת שיווי המשקל, לחזק את חגורת הכתפיים ושרירי הגב, להעביר משקל, לשנות כיווני זחילה ועוד.

לומדים לזחול מחדש

זילברבוש מציין כי כדי לפצות על הדילוג של מרכיב הזחילה, בונים מערכת תרגילים שמבוססת על מרכיביה הפשוטים והראשוניים של הזחילה ולמידתם מחדש. המרכיבים הם:

1. רוטציה - להושיב את הילד ולבקש ממנו לצייר תוך כדי סיבוב של חגורת הכתפיים ביחס לאגן.

2. זקיפה – במנח עמידה, לגרום לילד לצייר על לוח מחיק גדול, כאשר הוא צריך לצייר קו ישר מהחלק העליון של הלוח עד לתחתון.

3. העברת משקל - להושיב את הילד על כיסא ולהטות את הכיסא באיטיות מצד לצד, הילד צריך לאזן את עצמו ולשמור את הראש בקו האמצע.

4. העברת משקל וקשר לעיניים – במנח שבו הילד יושב על כתפי ההורה, על ההורה לנוע מצד לצד ולבקש מהילד לקבוע את מבטו על אובייקט אחד, כאן מתרחשת הפרדה בין הראש לעיניים.

5. הצלבה - בשכיבה על הגב, לאחוז יד ורגל נגדית ולאפשר לרגל למשוך את היד עד לגלגול אל הצד.