דמו-קרטיה כהלכה
צריך לשים את הדברים על השולחן: הנערות מבית-אל שלא מזדהות בפני בית המשפט למדו מרבניהם כי בני אדם לא יכולים לחוקק חוקים, רק אלוהים יכול. אפרת שפירא-רוזנברג סבורה כי הטלת ספק בכללי המשחק הבסיסיים היא סכנה ברורה ומיידית לקיומה של מדינת ישראל
בשבת האחרונה פורסם ב"ידיעות אחרונות" ראיון שסיפק לקוראיו הצצה לעולמן של קבוצת הנערות היושבות במעצר כבר מספר שבועות, מאז השתתפו בהקמת מאחז. הנערות עדיין יושבות במעצר, לא בגלל שהן מסוכנות לציבור (על אף שאולי הן כן...) אלא לכאורה מסיבה טכנית בלבד - כדי להשתחרר ממעצר, על העצור להזדהות ולחתום על ערבות. הן מסרבות להזדהות ולחתום, לא בגלל שהן מתכוונות לחזור לסורן (על אף שהן בוודאי מתכוונות לחזור לסורן..) אלא כי הן "לא מכירות בסמכותו של בית המשפט" ולכן לא מוכנות לשתף עימו פעולה.
מעבר ליצר הסקרנות ו/או מציצנות שהראיון מספק שעה שהן מספרות מה הן עושות ביומיום, מי בוכה ומי לא וכו'. אין ערך רב להיכרות עם הבנות עצמן. אלו ילדות בגיל ההתבגרות, אשר תחת למרוד בהוריהן דרך פירסינג בכל הגוף ושלל אמצעים אחרים המקובלים היום על הנוער, הן מורדות בדור ההורים כולו בדרך שהכי כואבת להם - דרך האידיאולוגיה. ואגב, זה ממש עובד. ההורים שלהן, שכנראה בשיעור על "סמכות הורית" היו חולים, מכריזים שהבנות צודקות, שהם "החלשים" והן החזקות, שהם הלוזרים והן המנצחות. נו, טוב. לא ניכנס פה לטיפול משפחתי.
אבל אולי נצא רגע מהסיפור האישי ונביט בתמונה הכוללת: כי אם הטיעון שלהן נשמע לכם מוכר, אתם צודקים. מרואן ברגותי העלה אותו במהלך המשפט שלו, ובעטיו הוא כלל לא הגן על עצמו במשפט - הוא סירב לשתף פעולה עם בית המשפט שכן הוא לא מכיר בסמכותו. אבל גם ברגותי יכול ללמוד שיעור אחד או שניים מהחברות בנווה תרצה. כי הוא טוען לחוסר סמכות עקב ישראליותו של בית המשפט. הן טוענות לחוסר סמכות בגלל אנושיותו. הרבנים באולפנה אמרו להן שבני אדם לא יכולים לחוקק חוקים, רק אלוהים יכול. ושאם השופטים רוצים לשפוט זה בסדר, אבל שישפטו לפי דין תורה. כך, ממש.
עכשיו, אני בספק אם הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן הבינו בעצמן את המשמעות של המשפטים הללו, בעודן מנסות למצוא את הפתח הסודי של המערה החשמלית. מה שבטוח זה שהרבנים שלימדו אותן - ועוד בטח במסגרת שיעורי "אזרחות"- ידעו גם ידעו. אז לטובת מי שעוד אולי לא מבין את המשמעות הרי היא לפניכם: הדמוקרטיה אינה לגיטימית. לא את אולמרט צריך להחליף, לא את שרון, לא את השמאל, לא את הימין, לא את הציונים ולא את הישראלים - את הדמוקרטיה צריך להחליף. בני אדם לא יכולים לחוקק חוקים. רק אלוהים יכול. במילים אחרות, כל עוד אין מדינת הלכה, מוסדות המדינה הדמוקרטית לא מקובלים עליהן.
סוגיית הדמוקרטיה וההלכה היא עמוקה ורצינית שלא זה המקום להיכנס אליה בצורה משמעותית, וגם אין להתבדח בה, כי בנפשנו היא. אבל בכל זאת, צריך לשים את הדברים על השולחן ולהפנות את תשומת הלב לכך שבתוכנו חי, נושם ובועט ציבור שלא מקבל את כללי המשחק הבסיסיים, אולי הבסיסיים ביותר. אלה הקובעים שהעם הוא הריבון, ושבאמצעות בית המחוקקים הוא קובע את הנורמות לפיהם הוא מבקש לחיות. שבאמצעות הרשות המבצעת הוא אוכף אותם כנגד המפרים.
וזה לטוב ולרע. ושאם העסק לא עובד לשביעות רצונו של העם, הוא יכול להחליף את המוסדות הללו על ידי בחירות. ושמאז חורבן הבית (ואלי עוד במהלך קיומו...) פס מן העולם הדגם של שלטון על פי חוקים אלוהיים, ושהוא לא עומד לחזור בזמן הקרוב. ממש לא.
אז אפשר להשאיר אותן במעצר ולזרוק את המפתח, ואפשר לשחרר את הבנות ולשכוח מכל העניין, אבל הבעיה לא תעלם. הטלת ספק בכללי המשחק הבסיסיים ביותר היא סכנה ברורה ומיידית לקיומה של מדינת ישראל. ברגותי? הצחקתם אותי. אנחנו בליגה של האיום האיראני.
