מחמאות וביקורת בווינוגרד: היה צריך לכבוש

חברים בוועדת וינוגרד הסכימו שהיה צריך לצאת למהלך קרקעי בלבנון, אך סבורים שהמהלך בוצע מאוחר מדי. "לא שוכנעתי למה זה לא שבוע קודם. בדיוק אותו הדבר, למה לא שבועיים קודם"?, הקשה האלוף במיל' מנחם עינן על ראש הממשלה. גם פרופ' רות גביזון אמרה במהלך עדותו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כי "הלקח הוא חד-משמעי, וכדאי להגיד את זה לנו ולצבא. הלקח הוא שצריך היה לכבוש מתוך תיאום מראש, כדי שזה לא יהיה בוץ". הדברים כלולים בחלק מ"הפרוטוקולים הגנוזים" של ועדת וינוגרד שהגיעו לידי ynet בסוף השבוע.  

ועדת וינוגרד פרסמה לפני חודשים אחדים את הפרוטוקולים המכילים את עדויותיהם של רבים מהאישים, שהיו מעורבים במלחמת לבנון השניה. אלא שדווקא העמודים המכילים את ההתייחסות ל-60 השעות האחרונות - נגנזו ולא הותרו לפרסום, בטענות של פגיעה בביטחון המדינה. כך, למשל, נעלמו גם העמודים שבהם מתייחסים חברי הוועדה, במהלך העדויות עצמן, להחלטה לצאת לפעולה קרקעית בסמוך להשגת הסכם הפסקת האש.  

לידי ynet הגיע חלק מאותם פרוטוקולים. בהם אמר בין היתר האלוף במיל' מנחם עינן כי ההסכם שהושג בתום המהלך הקרקעי היה "מפלנטה אחרת". עם זאת הוא הקשה על ראש הממשלה, מדוע לא בוצע המהלך הקרקעי מוקדם יותר: "יש פה בעצם מצב שהסיום של המהלך המדיני, ואני חייב להיות כן עם עצמי, וכדאי לומר את זה לציבור הישראלי ולכולם, הסיום של המהלך המדיני הוא יותר טוב, לעניות דעתי האישית, מאשר כמעט כל סיומי המערכות האחרות שהיינו מול היעדים וכו'. 1701 היא בעצם יישום מוצלח יותר, מוצלח פחות - אף פעם אין לך את הכל.... אבל אם אני מסתכל ואני השתמשתי בביטוי מפלנטה אחרת, אלה תוצאות יותר טובות ממה שאני מכיר בהיותי חייל במערכות אחרות".

גביזון: יש לנו טראומה מכיבוש

ראש הממשלה ניסה לשכנע את חברי הוועדה: "עשיתי את הדבר לפי דעתי הנכון ביותר, המושכל ביותר, אמרתי 'אני כבר עכשיו לא מקבל את ההחלטה ואני נכנס למערכה וזה מה שעשיתי, ועל זה אומר הדלי (יועץ הנשיא בוש לביטחון לאומי - א.ש) כשהוא מדבר עם טורבו (יורם טורבוביץ' - ראש סגל לשכת ראש הממשלה - א.ש), הוא אומר לו: זה לא מפריע, זה מועיל, והחברה של מחלקת המדינה אומרים: 'אין ספק שההחלטה הישראלית הועילה בבת אחת', ואכן, תוך כמה שעות היא מועילה".

בעמוד 135, העירה פרופ' גביזון שחברי הוועדה נוטים להסכים שהיתה חובה לבצע מהלך קרקעי כדי לשפר את התוצאה המדינית. כמו מנחם עינן, גם היא יותר מרמזה שהיה צורך לצאת לפעולה הזו מוקדם יותר: "להערכתי, מה שקרה במערכה הזאת, מבחינת תפישת הביטחון, יכול להיות שיש חזיתות שבהן אין משמעות לכיבוש אבל לפי דעתי, הלקח של המלחמה הזו הוא שיש לנו טראומה מכיבוש כי זה בוץ, לא צריך שתישאר לנו טראומה מכיבוש, כי כיבוש זה נכס וגם במערכה הזאת מה שאיפשר לנו לקבל הישג מדיני בסופו של חשבון, כי ההישג המדיני לא הסתכם ב 1701.

"ההישג המדיני היה תלוי בזה ש-1701 יתחיל לעבוד, ושיבוא כוח רב-לאומי איכותי, ושנינו זוכרים שזה לא היה טריוויאלי. הסוף של המערכה לא היה קבלת החלטת מועצת הביטחון. הסוף היה שחיזבאללה רצה את הפסקת האש כי הוא היה נואש. אם אתה לא היית בפנים הוא לא היה מקבל את הדבר הזה. יותר מזה, אם אתה לא היית בפנים, אם היית מקבל את ההמלצה של הצבא לצאת לקו הכחול מיד, אם אתה לא היית בפנים - לא היה לך היום כוח רב לאומי, כל 1701 היה נופל עליך".