ועדת וינוגרד: יש לפקח על פירסומים באינטרנט

"מלבד מידע שהשיג חיזבאללה בעזרת מערכותיו ומקורותיו, חיזבאללה ייחס חשיבות ומהימנות רבה למתפרסם בכלי התקשורת הישראליים"  – כך נכתב בדו"ח וינוגרד, בפרק העוסק בבטחון המידע במלחמת לבנון השניה.

פרט לבדיקת התפקוד של הדרג המדיני והצבאי בהתנהלחות הלחימה, עסק בהרחבה הדו"ח  שפורסם אמש (ד') גם בהיבטים התקשורתיים של המלחמה,בהשפעה של פירסומים בתקשורת בזמן המלחמה, ובהתנהלות התקשורתית של הדרג הצבאי. כלי התקשורת הממסדיים באינטרנט ומחוצה לה כפופים לכללי אתיקה וצנזורה, ועל פי הדו"ח כתבים נמנעו מפרסומים של מידע שהגיע אליהם. עם זאת, צויין בדו"ח כי "כמויות גדולות מאוד של מידע מסווג הגיעו לידי התקשורת, וחלקן פורסמו". 

• דוח וינוגרד - הסיקור המלא 
  

הבלוגים - קשר ישיר עם הציבור

אולם, הדו"ח לא מתייחס רק לפרסומים של כלי התקשורת הממסדיים. "לחלק מן האנשים האלה היו דרכים להביא את המידע ישירות לציבור", נכתב בסעיף 117 של הדו"ח, "באמצעות רשת האינטרנט והבלוגים. ההתמודדות עם צורכי ביטחון המידע חייבת להתחשב בנתוני רקע אלה של המציאות התקשורתית המודרנית בישראל".

בסקר שפורסם בזמן המלחמה התברר כי בעוד 40 אחוז מהציבור ניזון מחדשות באמצעות הטלוויזיה, 17 אחוזים מהנשאלים ציינו כי המקור החדשותי שלהם לדיווחים מהמלחמה הוא האינטרנט.

לצד אתרי החדשות הגדולים הפועלים ככלי תקשורת לכל דבר, הרשת הייתה מלאה בדיווחים של גולשים שפירסמו חוויות אישיות בבלוגים, בפורומים, וכן היו דיווחים על המלחמה ועל נפילות טילים באתרי חדשות קטנים ועצמאיים יותר - גם בצד הישראלי וגם בצד הלבנוני. מנגד, קרא חבר הכנסת זבולון אורלב, בשם ועדת המדע והטכנולוגיה, לגולשים לסייע למערכת ההסברה של ישראל באינטרנט באופן לא פורמלי.

צנזורה - רק לכלי תקשורת ממוסדים

חברי הוועדה שבדקה את אירועי המלחמה מתייחסים לכישלון הפעלת הצנזורה על הפרסומים הללו "הצנזורה פועלת בעיקר מול אמצעי התקשורת המוסדרים, ואף לגבי אלה - רק לגבי העיקריים", נכתב בסעיף 98 של הדו"ח, "פרסומים באתרי אינטרנט או במקומונים אינם נתפסים על ידי הצנזורה, וסביר להניח כי חלק ניכר מהאחראים להם כלל אינם ערים לעובדה כי החוק מטיל עליהם חובה להגיש נושאים לבדיקה מוקדמת".

בזמן המלחמה נעשו פניות של הצנזורה לאתרי חדשות קטנים ולאתרים קהילתיים, בניסיון לפקח על התכנים המתפרסמים על ידי הגולשים בחלקים השונים באתר. "הם ביקשו לחדד מה מותר ומה אסור", אמר ל-ynet ניר אופיר, עורך תפוז דאז על הפניה שנעשתה לתפוז, "הם רצו לברר מי עומד מאחורי הקומונה וביקשו מאיתנו לסנן את התכנים המתפרסמים. הסברתי כי הקומונה מופעלת על ידי גולשים ואנחנו לא יכולים לשלוט בתכנים המתפרסמים".

כך או כך, מדובר בטיפה בים, שכן בישראל פעלו בזמן המלחמה עשרות אלפי בלוגים ופורומים - כאשר חלקם לא נמצאים תחת מסגרת מסודרת עם עורך ראשי שיכול לנסות לפקח.

כל גולש חייב למסור מידע לבדיקה

"חיוני שהצנזורה תתאים את עצמה לפיקוח אפקטיבי על אתגרי הפרסום החדשים" נכתב בהמשך הדו"ח, "לרבות מגוון אמצעי התקשורת החדשים, כולל האינטרנט. התאמה כזו בשגרה עשויה לסייע גם בהתמודדות בחירום". חברי ועדת וינוגרד קוראים לפעול להטמעת מודעות לכך כי כל מי שמפרסם מידע, ובהם גם גולשים המפרסמים אינפורמציה באינטרנט, חייב למסור מידע לבדיקה של הצנזורה, על פי תקנות ההגנה. 

עוד מציעים חברי הוועדה לעמוד מול אתגר טכנולוגי קשה עד בלתי אפשרי, של פיקוח על שטף המידע המתפרסם באינטרנט, ושהצנזורה תתאים את עצמה לעידן הפרסום באינטרנט באמצעות "חשיבה מתקדמת על כלים טכנולוגיים שיאפשרו מעקב אמין ואכיפה טובה על אמצעי תקשורת מגוונים, אלקטרוניים ואחרים, כולל אינטרנט לצורותיו ומיקומיו ככל הניתן". 

בהמלצות עוד צויין כי"יש לבחון מחדש את מערך האכיפה הזמין, ולעשות בו שימוש על מנת שצנזורה לא תהפוך למוסד חסר משמעות".