חוק סיוע לתלמידים עולים? זה יקר מדי

כ-350 אלף עולים לומדים במערכת החינוך בישראל, אך לפי נתוני ועדת החינוך בכנסת, 46 אחוז מאלו שעלו בחמש השנים האחרונות לא מסיימים את כיתה י"ב ורק 24 אחוז מהם זכאים לתעודת בגרות. שלושה ח"כים הגישו הצעת חוק שנועדה לשפר את המצב, אך לאחרונה הסירה הממשלה את תמיכתה בהצעה.

במשרד ראש הממשלה הסבירו את ההחלטה בכך שהמדינה לא תוכל לעמוד בעלות יישום החוק, שנאמדת ב-500-350 מיליון שקלים. 

הצעת החוק, שנוסחה על ידי כ-20 ארגונים של עולים ומשפטנים, הוגשה על ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד), מרינה סולודקין (קדימה) וסילבן שלום (ליכוד) במטרה לקדם תוכנית מיוחדת לעולים.

התוכנית שהוצעה כללה לימודי עברית מיוחדים לעולים, במקביל לתוכנית הלימודים הרגילה. כמו כן, העולים אמורים היו לקבל שיעורי העשרה, להיבחן בבגרויות לפי שפת-אמם וללמוד אזרחות ומושגים הקשורים ללאום ולמדינת ישראל. ועדת השרים לענייני חקיקה תמכה בהצעת החוק, שעברה בהצבעה טרומית.

אולם, בספטמבר האחרון ביקש משרד האוצר להסיר את תמיכתו בחוק, וצוות בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, הוקם כדי לבחון את הנושא. השבוע הצוות הגיש את מסקנותיו לשרים לקראת ישיבת הממשלה שתתקיים ביום ראשון, ובה פורטה העמדה החדשה.

"הצעת החוק קובעת זכויות לתלמידים עולים בהיקפים שלא ניתן לעמוד בהם וספק אם ישיגו את המטרה שלשמה הם יועדו. ההצעה מרחיבה מאוד את הגדרת העולה באופן שאינו נכון מהותית ואינו תואם את המציאות. נושא התלמידים העולים מטופל כיום במערכת החינוך באמצעות מגוון כלים", נכתב בהמלצה לדחיית התוכנית.

"לא עלינו לארץ כדי שילדינו יסבלו"

ח"כ מלכיאור כעס על ביטול התוכנית: "קיוויתי שהתייחסות הממשלה תהיה הרבה יותר רצינית, ואני מקווה שהממשלה לא תקבל את אי-התמיכה בחוק הזה. זו פשוט סטירת לחי לעולים". ח"כ סולודקין הוסיפה: "מערכת החינוך והממשלה מתנערות מכל התלמידים העולים".

מנכ"ל האגודה למען ילדים עולים, אלי זרחין, שהיה בין יוזמי החוק, אמר: "אם החוק לא יעבור, משמעות הדבר היא שלא היה לעולים טעם לבוא לישראל. במצב הנוכחי מאוד קשה לחנך ילדים ונוער לערכים של פטריוטיות. אם לא יהיה שינוי, מצבם של הילדים, שהוא גם כך קשה, רק יידרדר".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד מקדם בברכה כל יוזמה שעניינה לקדם תלמידים עולים. עם זאת, יש לבחון את המצב הקיים, שמתייחס למגוון הרחב של פעילויות המשרד המתקיימים כבר עתה, לרבות תגבורים ומתן שעות עזר לתלמידים עולים. משרד החינוך יציג בישיבת ההמשלה הבא את פעילותו הענפה לקליטת עלייה בהיקף של כ-150 מיליון שקליבשנה".

את מרינה, שעלתה לישראל לפני שמונה שנים עם שני בניה,זה לא מרשים. בשיחה עם ynet סיפרה העולה כי בנה הבכור, שהיה בן 13 כשעלה לארץ, לא השתלב עד היום בחברה הישראלית, משום שלא הצליח ללמוד עברית כראוי. 

"הוא ישב בכיתה כמו בול עץ והרגיש שאף אחד לא מבין אותו - לא התלמידים ולא המורים. אם ישאלו כל אמא למה היא ארזה את כל החיים שלה ועלתה לארץ, היא תאמר שזה למען ילדיה. לא עלינו לארץ כדי שהילדים שלנו יסבלו והילד שלי סבל המון", אמרה.