אזהרה: התרופות לאפילפסיה מכפילות הסיכון להתאבדות
מינהל המזון והתרופות האמריקני מפרסם ממצאים מדאיגים: מחקר שכלל מעל 27 אלף איש הראה שהתרופות לאפילפסיה מגבירות משמעותית את מחשבות וכוונות האובדנות של החולים פי 2. ההמלצות: על הרופאים להיות ערים לסכנה. בישראל כ-60 אלף חולים במחלה, מתוכם כ-15 אלף ילדים ובני נוער. משרד הבריאות: אנו עוקבים אחר ההמלצות ונעדכן במידת הצורך
סכנה בתרופות לאפילפסיה: מינהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, מזהיר הבוקר (ו') בדבר סכנת האובדנות בתרופות לטיפול במחלת האפילפסיה (תרופות אנטי-אפילפטיות). ראשי ה-FDA שעדיין חוקרים את הממצאים המדאיגים קראו לרופאים להיות ערנים לסכנה בקרב החולים.
הממצאים החדשים של ה-FDA הגיעו ממחקרים שכללו 27,863 מטופלים בתרופות אנטי-אפילפטיות, כשמולם נבחנה קבוצת ביקורת שמנתה 16,029 אנשים שטופלו בפלצבו (תרופה ללא כל חומר פעיל). בקרב המטופלים נרשמו ארבעה מקרי אובדנות, ו-105 מקרים של נסיונות או מחשבות אובדנות. במקביל, בקבוצת הביקורת, נרשמו 35 מקרים של מחשבות אובדנות.
מעיבוד הנתונים עלה כי אלה שנטלו את התרופות היו בסיכון לאובדנות, נסיון אובדנות ומחשבות אובדנות של 0.43%, בהשוואה לקבוצת הפלצבו שם עמד הסיכון על 0.22%. הסיכון המוערך הוא 2.1 מקרי נסיון אובדנות או ביצועו לכל אלף נוטלי תרופות אנטי-אפילפטיות.
הסיכון הגבוה ביותר לנסיונות ומחשבות אובדנות בקרב החולים המטופלים נצפתה שבוע לאחר תחילת הטיפול התרופתי. מחשבות אלה נמשכו במהלך 24 השבועות שאחר כך. התוצאות היו עקביות בקרב כל התרופות שנבדקו, ללא קשר לגיל המטופל.
מרבית התרופות בהן טופלו החולים נמכרות גם בישראל, וכוללות: קרבמזפין (משווק בישראל תחת השמות טגרטול, קרבי, טריל, טימוניל), גאבאפנטין (נוירונטין), למוטריגין (למיקטל), לבטירסטם (קפרה), אוקסקרזפין (טרילפטין, טרקספין), פריגבאלין (ליריקה), טיאגבין, טופירמאט (טופמקס), ולפרואט (דפלפט, אורפיריל, ואלפורל) וזוניזאמיד.
בעקבות הממצאים, הודיע ה-FDA כי על הרופאים, המטפלים, המעסיקים והמחנכים של חולי אפילפסיה הנוטלים תרופות להיות ערים לסכנת האובדנות בקרב המשתמשים, וכי יש להגביר את תשומת הלב לכל שינוי התנהגותי. בינתיים הורה ה-FDA למטופלים והוריהם שלא להפסיק את הטיפול בלי להיוועץ עם הרופא המטפל.
מינהל המזון והתרופות האמריקני הוסיף עוד כי הסיכון לאובדנות קיים ככל הנראה בכל התרופות האנטי-אפילפטיות, גם אלה שלא נכללו במחקר. ה-FDA צפוי לדרוש מחברות התרופות להוסיף אזהרה לרופאים ולמטופלים בכל התרופות לטיפול במחלה.
משרד הבריאות בישראל מוסר ל-ynet בתגובה לממצאים כי "המשרד עוקב אחר המלצות ה-FDA, יבדוק את הנושא ובמידת הצורך יעדכן".
כ- 0.7% מאוכלוסיית העולם סובלת מאפילפסיה, וכשליש מהחולים עלולים לחוות התקף ממושך אשר עלול להיות כרוך בסיכון של מוות פתאומי או נזק מוחי בלתי-הפיך. על פי ההערכות, לוקים במחלה בישראל כ-60 אלף ישראלים, מתוכם כ-15 אלף ילדים ובני נוער.
אפילפסיה נגרמת בשל הפרעה בפעילות החשמלית של המוח, הגורמת להיווצרות זרמים חשמליים בלתי מבוקרים המביאים לידי התקפי התנתקות, בהם החולה בוהה בחלל האוויר למשך כמה שניות ללא תזוזה, ולאחריהם שב לעצמו, ובמקרים הקשים לפרכוסים קשים, הגורמים להתמוטטות וחבלות עד לחנק ומוות בלא טיפול מיידי.
- מה עושים בזמן התקף אפילפסיה? במדריך החירום של ynet לאתר
האגודה הישראלית לאפילפסיה - ליחצו כאן
