אושרה הצעת חוק סינון האתרים בוועדת הכלכלה

חוק סינון אתרים אושר היום בוועדת הכלכלה של הכנסת. בתוספת סייג אחד בלבד עליו הסכימו חברי הוועדה. ההצעה (לקריאת הנוסח) מבקשת לתקן את חוק התקשורת (בזק ושידורים), ולחייב את ספקית אינטרנט להציע למנויים אפשרות לקבל תוכנת סינון, ללא תשלום נוסף על המנוי, אך יתאפשר לו גם שלא להתקין תוכנה כזאת. עם זאת,

לקוח חדש שלא יודיע אם הוא מעוניין בתוכנת הסינון - לא יוכל לגלוש. בנוסף, יפעילו הספקיות שירות סינון מקוון בצד שלהן, אם הטכנולוגיה תאפשר את זה.

פניה נוספת ללקוחות קיימים

באשר ללקוחות קיימים - ספקיות האינטרנט תצטרכנה לפנות לכלל הלקוחות תוך 60 יום מכניסת החוק לתוקף, ולהציע למנויים שירות סינון תכנים - הלקוחות יצטרכו לתת תשובה במועד חידוש המנוי, או לא לקבל גישה לאינטרנט.

הסייג אותו הכניסה הוועדה הוא שללקוחות קיימים תעשה פניה נוספת לאחר הפניה המקורית, במידה ולא אישרו כי הם מעוניינים בשירות סינון או לא. אם לא השיבו גם על הפניה הנוספת - יופעל על המנוי שירות הסינון, והלקוחות יקבלו על כך הודעה.

בסעיף ה' עוד נקבע כי שר התקשורת יוכל לקבוע הוראות לביצוע החוק, ובהן הגדרה של אמצעי הסינון, יידוע המנויים, וכן אופן זיהוי מנוי כבגיר על ידי הספקית. גלעד ארדן ביקש להכניס סייג לפיו השר לא יוכל לקבוע את הדברים הללו ללא אישור ועדת הכלכלה - אולם הסייג לא עבר בהצבעה.

השר יתקין תקנות

במרכזו של הדיון על חוק סינון התכנים ברשת עמדה בין השאר האפשרות לסנן את האתרים ברמה של הספקית. במסמך שהגיש משרד התקשורת לחברי הוועדה נקבע כי הטכנולוגיה לא זמינה. חיים גירון, סמנכ"ל ההנדסה של המשרד ציין במסמך וחזר על כך בדיון כי בעולם מפחתים את הטגנולוגיה כך שתהיה זמינה.

שר התקשורת ציין כי כיום ישנה טכנולוגיה המאפשרת לספקית האינטרנט לשלוח קישור לבתי המנויים ובאמצעותו יוכלו להתקין תוכנת סינון – ולכך החוק מתייחס כרגע. השר מבקש לאפשר לו לתקן תקנות חדשות על הסינון, במידה שאכן תתפתח טכנולוגיה בעתיד שתפאשר סינון ברמת הספק (סעיף (א) (2) לחוק. יו"ר הוועדה, גילעד ארדן שאל האם ישנה חקיקה שמתייחסת לטכנולוגיה שעדיין לא קיימת. כדוגמה הביא חיים גירון את חוק התקשרות (או חוק הבזק), וציין כי כאשר נחקק לא נלקחו בחשבון טכנולוגיות ה-SMS והאיטרנט.

"בואו נחכה שתהיה טכנולוגיה, ואז נחוקק חוק”, אמר ח"כ מיקי איתן. אורי אזולאי ורועי כהן מייסד Puresight, החברה המספקת את תוכנות הסינון ברמה הביתית לספקיות, טוען שדווקא אפשר בהדרגה ליצור סינון ברמת השרת, אך על הספקיות לשדרג את התשתיות ומדובר בשאלה של עלות – ושזה מתרחש כבר בטורקיה. ארדן ציין כי עלות

גבוהה מדי עשוייה לגרום לעליית מחירי הגלישה.

ח"כ איתן: "זו חקיקה עלובה"

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, המשמש כיועץ טכני למשרד התקשורת, ולספקיות אינטרנט בארץ ובעולם ציין כי מדובר גם בסכנה בטחונית, שכן קל לתקוף שרתי סינון מרכזיים ולגרום לשיתוק תעבורת הרשת. ארדן, ח"כ מיקי איתן, וח"כ תירוש ביקשו להוסיף את אישור וועדת הכלכלה לתקנות של שר התקשורת. אני סומך עליך", אמר ארדן לשר התקשורת, “אבל תאר לך שיבוא שר חשוך ויחסום אתרים?”. “השר יקבע הכל?”, תהה איתן, “זו חקיקה עלובה".

יצחק קדמן, יו"ר המועצה לשלום הילד הביע את תמיכתו העקרונית בחוק, אך קרא לשר אטיאס לבצע שינויים בסעיפים המעיניקים לו סמכויות לתקן תקנות, על מנת להסיר את החששות מהחוק ולאפשר לו לעבור. אטיאס ציין כי הוא מטיל קנסות השכם וערב, וקובע תקנות בתחום הסלולר ובתחומי תקשורת אחרים, ולכן אין צורך, גם במקרה זה, לקבל את אישור הוועדה על כל תקנה ותקנה.

מי יגדיר מהי תועבה?

הדיון נגע גם בהגדרה של תכנים פורנוגרפיים או תכנים בלתי הולמים. השר אטיאס ציין כי תכנים כאלה מוגדרים בחוק תועבה, ומנגד אמר ח"כ מיקי איתן כי לא ניתן להגדיר מה הם תכנים הולמים מאחר שמדובר בהגדרה סובייקטיבית. באשר לאמצעי הזיהוי האמין של בגיר – שגם היא ניתנת בחוק להגדרת השר – אמר אטיאס כי הוא יקבל את ההחלטה של בג"צ שאומרה להתקבל בחודש מרץ בנושא של הסלולר, ויחיל אותו גם על חוק סינון האתרים.

איגוד האינטרנט היה מיוצג בדיון על נשיאו, רימון לוי, וגם על ידי אלון, ילד בן 13, שהודה כי גלש באתר פורנוגרפי בגלל חוסר ידיעה, וטען כי לו היה מקבל הסברה או לו אימו שאינה מתמצאת בטכנולוגיה הייתה מקבלת הסברה, לא היה גולש באתר ההוא. לטענתו החוק בעייתי וייצור רשימות של צרכני פורנוגרפיה.

חבר הכנסת דב חנין נאלץ בסיום לעזוב את חדר הוועדה על מנת לנמק הצבעת אי אמון במליאת הכנסת, והביע את מחאתו על כך שנערכת הצבעה בוועדה בזמן שמתקיימת ישיבה במליאה. חנין טען כי הדבר מנוגד לתקנון הכנסת. חברת הכנסת יחימוביץ' טענה אף היא כי הדבר מנוגד לתקנון. חבר הכנסת ארדן, יושב ראש וועדת הכלכלה דחה את הטענות והודיע שהוא מפעיל את סמכותו כיושב ראש. עוד ציין ארדן כי מדובר בהשלמת תהליך הצבעה שהוחל בו טרם פתיחת המליאה וכי הטוענים כנגדו שלא פעל לפי התקנון, מוזמנים לפנות לוועדת הכנסת או לוועדת האתיקה.

ארדן: הצעה הזויה

יושב ראש וועדת הכלכלה אמר לאחר הדיון: "ההצעה מהווה צעד נוסף בהפיכת ישראל למדינה חשוכה והיא תשלום נוסף של ראש הממשלה ו-'קדימה' לש"ס על הישארותה בקואליציה. שום חסימה כפויה לא תועיל במשפחה בה להורים לא איכפת מה עושים ילדיהם. הדבר הזוי ביותר בהצעה הוא שהממשלה נותנת סמכות רחבה לשר התקשורת

לחסום אתרים על פי פרמטרים מעורפלים ובטכנולוגיה שטרם קיימת ואינה ישימה."

רקע: הצעה מתגלגלת

הצעת החוק הידועה גם כהצעה 892 (על פי המספר הסידורי שניתן לה) הוגשה במקור על ידי יחיאל חזן ויצחק וקנין אך נכשלה. אמנון כהן מש"ס הציע אותה מחדש בכנסת הנוכחית, וההצעה עברה בקריאה טרומית לפני כשנה. עיקר הביקורת נגד ההצעה של ש"ס הייתה הכללתם של אמצעי זיהוי ביומטרי לזיהוי הגולשים - ועלו שאלות על אפשרות היישום של מערכת זיהוי כזאת, העלות, והפגיעה בפרטיות של הגולשים.

עוד עלו בביקרות שאלות של הגדרת תכנים בלתי ראויים. האם ניתן להגדיר באופן חד משמעתי פורנוגרפיה ואלימות, והם דיווח חדשותי על אלימות - גם הוא תוכן אלים. המבקרים טענו עוד כי אין זה מעשי להגדיר עשרות מיליארדי דפי רשת, ואי אפשר לקבוע הרכב של אנשים שיבצע את ההגדרות הללו.

משרד התקשורת: אין אפשרות לסנן

וועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק מרוככת בחודש יולי, בה כבר לא מופיע הסעיף הביומטרי, אך עדיין ניתנת לשר התקשרות הסמכות לקבוע תקנות באשר לאופי הסינון ואמצעי זיהוי הגולשים הבגירים. "אני שמח כי נמצאה הדרך לבלום את שטף התועבה שחודר לבתינו ולנפש ילדינו ללא שימוש באמצעים קיצוניים", מסר אז בהודעה חבר הכנסת כהן.

כעבור מספר ימים, דנה ועדת הכלכלה בחוק אך יושב ראש הועדה, חבר הכנסת גלעד ארדן מהליכוד, דחה את ההצבעה, וביקש לקיים אותה לאחר שגילה כי אין בידי הוועדה מידע טכני בסיסי על טכנולוגיות הסינון. אגף ההנדסה של משרד התקשורת הכין מסמך הסוקר את הנורמות הרגולטוריות של מדינות המערב בתחום האינטרנט וסינון האתרים, וכן סקירה של טכנולוגיות הסינון הקיימות, ובו פסק כי בשלב זה אין זה אפשרי לבצע סינון ברמה של הספקית, אלא על ידי התקנה של תוכנות בלבד אצל הגולשים.

הצעת החוק תועבר לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.